אייס אוף בייס

אייס אוף בייס
**Ace of Base**
	החברים המייסדים של להקת אייס אוף בייס; (משמאל לימין) ג'ונאס ברגרן, ג'ני ברגרן, לין ברגרן, ואולף אקברג
	החברים המייסדים של להקת אייס אוף בייס; (משמאל לימין) ג'ונאס ברגרן, ג'ני ברגרן, לין ברגרן, ואולף אקברג
מקום הקמה	גטבורג
מוקד פעילות	שוודיה
תקופת הפעילות	מ-1992
סוגה	יורודאנס • דאנס-פופ • יורופופ
חברת תקליטים	אריסטה רקורדס, ברטלסמן מיוזיק גרופ, פולידור רקורדס, יוניברסל מיוזיק גרופ, ברקלי רקורדס, מוזיקת האוס, אדל-מגה רקורדס, פלייגראונד מיוזיק סקנדינביה
	aceofbase.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	ג'ונאס ברגרן; אולף אקברג
חברים לשעבר
	מאלין ברגרן; ג'ני ברגרן; קלרה הגמאן; יוליה ויליאמסון

אייס אוף בייס (באנגלית: Ace of Base – ובהגייה הנכונה: אייס אוב בייס) היא להקת יורודאנס מגטבורג שבשוודיה^[1].

היסטוריה

ב-1986 הקים ג'ונאס ברגרן יחד עם שניים מחבריו להקת טכנו בשם "Tech Noir". ג'ונאס צירף עד מהרה את אחיותיו, מאלין וג'ני ברגרן לתרום את קולותיהן לקטעי קישור. בשנים 1989–1990 שני הבחורים הנוספים עזבו את הלהקה לטובת קריירות אחרות ובמקומם הצטרף אוּלְף. שם הלהקה שונה ל"אייס אוף בייס" (האס הבסיסי, בתרגום לעברית). בראיון משנת 2018, הסביר אולף את מקור השם של הלהקה:

"השם בא מתוך הנגאובר שהיה לי ביום השנה החדשה... צפיתי ב-MTV וראיתי את הקליפ של Motörhead לשיר שלהם "Ace of Spades". אהבתי את השם וחשבתי שאשתעשע עם המילים האלה. אנחנו ארבעה חברים בלהקה הזו, אז חשבתי, "יופי. ארבעה אסים. אני אשמור על האס". ואז חשבתי על הסטודיו שלנו ואיך זה הבסיס שלנו."

— marcandrew.ca

ניסיונות לחתום על חוזה עם חברות תקליטים בשוודיה העלו חרס, ובשנת 1992 הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים הדנית, Mega Records. באותה השנה, הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון "Wheel Of Fortune" בדנמרק. הסינגל הופץ שלוש פעמים במרווחים של חצי שנה עד שלבסוף קיבל הכרה ושהה במקום השני במצעד הסינגלים הדני, כשבמקום הראשון נמצא הסינגל השני - "All That She Wants" (שהופק על ידי המפיק השוודי הנודע דניז פופ). הסינגלים זכו להצלחה מפתיעה גם מחוץ לאירופה (ארצות הברית, יפן ואוסטרליה). אלבום הבכורה של הלהקה, Happy Nation, נמכר ביותר מ-19 מיליון עותקים ברחבי העולם ונכנס לספר השיאים של גינס לשנת 1995 כאלבום הבכורה הנמכר ביותר בכל הזמנים עד אז^[2]. אלבום הבכורה יצא בישראל בתחילת 1993 בחברת התקליטים פונוקול^[3].

בעקבות ההצלחה ערך צהובון שוודי תחקיר על הלהקה במרץ 1993, בו חשף את עברו המפוקפק של אולף כנאו-נאצי אשר גרמה למבוכה בקרב הלהקה ובמסיבת עיתונאים מיוחדת אולף התוודה והתחרט בפומבי על עברו. אולף סיפר שעבר ילדות קשה שבמהלכה מצא את עצמו הולך ומתדרדר עד שבגיל 17, לאחר מות חברו הטוב ביותר כתוצאה ממלחמת כנופיות, החליט לעשות מעשה ולשנות את חייו^[4].

לרגל חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל באפריל 1993, הגיעה הלהקה לישראל והופיעה באירוע שנקרא 'רוקדים עצמאות' ב-4 מוקדים שונים: חיפה, ראשון לציון, באר שבע ופארק הירקון בתל אביב^[5]. ישראל הייתה למעשה המדינה הראשונה שאליה הגיעה הלהקה במסגרת סיבוב ההופעות שעשתה אז בעולם. הביקור וההופעה בפארק הירקון, בה השתתפו למעלה מ-55,000 איש, מצוין בעמוד ביוגרפיה אישית של כל אחד מחברי הלהקה באתר הרשמי שלה כ-"הזיכרון הטוב ביותר מאייס אוף בייס"^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 1995 הוציאה לאור הלהקה את האלבום "The Bridge" אשר נמכר בכ-6 מיליון עותקים, ב-1998 את האלבום "Flowers" שהצליח בעיקר באירופה, ב-1999 הוציאה הלהקה לקט להיטים מאלבומיה הקודמים בתוספת 4 רצועות חדשות, תחת השם "Singles Of The 90’s" ובשנת 2002 את "Da Capo" שזכה להצלחה זעומה מאוד באירופה. בשנת 2009 צורפו שתי זמרות חדשות קלרה הגמאן ויוליה ויליאמסון. למרות שאחיותיו של ברגרן לא פרשו מהלהקה באופן רשמי, הן לא תרמו את קולן לאלבום החמישי של הלהקה, "The Golden Ration", אשר יצא שנה לאחר מכן. חברת ההפקות כן רואות בג'ני ובמאלין חברות הרכב לשעבר^[6].

הישגים במצעד הבילבורד

לאורך כל שנת 1994 היה להיט אחד לפחות של הלהקה בין 10 המקומות הראשונים של המצעד.
המצעד השנתי בארצות הברית בשנת 1994 כלל 3 להיטים של הלהקה: במקום הראשון, The Sign; במקום השמיני, All That She Wants ובמקום התשיעי, Don't Turn Around. כמו כן, היו אלו השירים היחידים שאינם בלדות בעשירייה הראשונה של המצעד.
הסינגל "The Sign", שנחשף במהדורה מיוחדת של האלבום עבור הקהל האמריקאי, שהה במקום הראשון במצעד במשך 6 שבועות והיה מועמד לפרס גראמי.