פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. צריך השלמה של תתי האזורים.
האזורים המתוארים כגרעיני אמיגדלה מקיפים כמה מבנים עם מאפיינים דומים בבני האדם ובבעלי חיים אחרים. בין הגרעינים הללו ניתן למנות את המתחם הבזולטרלי, הגרעין הקורטיקלי, הגרעין המדיאלי, הגרעין המרכזי, ואשכולות התאים המשולבים[2][3].
האמיגדלה מקוטלגת לרוב כאזור רגשי המקושר לתהליכים של פחד.
היא רגישה מאוד להורמוני דחק והיא מעורבת בוויסות רגשי ובתגובה הרגשית לסכנה[4].
עם זאת, מבנה זה מעורב גם במספר תפקודים, המקושרים באופן קרוב לקוגניציות, בתוכם גם תשומת לב, קשב ולמידה אסוציאטיבית. תפקוד מרכזי של תשומת לב וקשב, תהליך קוגניטיבי פרדיגמטי, הוא תהליך של ויסות חושי. האמיגדלה מכילה ביסודה ככל הנראה את ההשפעות הנוגעות לעלייה בשיעור התגובות העצביות כתוצאה משימת לב לגירויים ויזואליים[5].
האמיגדלה מעבירה מידע לחלק התחתון של הסינגוליט קורטקס הקדמי ACad rostral–ventral Anterior cingulate cortex, אשר אחראי על הפן הרגשי של עיבוד המידע[9].
היא שולחת מידע לתצורה הרשתית[7], האחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ושינה ומכילה מבנים המעורבים בשליטה מוטורית.
האמיגדלה מתקשרת גם עם ההיפותלמוס המעורב ביצירת תגובות פיזיולוגיות[9] ולוקח חלק בפעולת כמו אכילה, שתייה, רבייה ותגובות למצבי לחץ[10]. הקישוריות הרחבה המושלכת
מהאמיגדלה ל – 8 אזורים נוספים קורטיקליים, מובילה את החוקרים למסקנה שהאמיגדלה
"תופסת עמדה במרכז גאומטרי מאוד (מהונדס) של המפה הטופולוגית". מבנה זה
הוא אחד מהאזורים המקושרים ביותר של המוח. נראה, כי האמיגדלה, אזור
רגשי מרכזי, ממוקמת כדי לעשות אינטגרציה ולהפיץ מידע לאזורים רבים במוח, ביניהם גם אזורים התומכים בתפקודים קוגניטיביים[5].
למשל, היא תומכת בחלק מהמנגנונים החיוניים אשר מעורבים בתפקודים ניהוליים[11].
לדופמין יש תפקיד מרכזי במערכת החיזוק[13]. פעולתו קשורה וחיונית לרצון ולהשתוקקות. עם זאת, עליה ברמות הדופמין של הטגמנטום הגחוני לא בהכרח מובילות לתחושה טובה: היא יכולה לעורר באמיגדלה פעילות המקושרת לציפייה לסכנה ולא רק ציפייה לגמול[9].
הליקויים הנפוצים ביותר בעקבות פגיעה באמיגדלה קשורים לרגשות בסיסיים כמו פחד ותוקפנות[14]. למשל, אנשים עם פגיעה באמיגדלה מתקשים במיוחד להבחין בביטויי רגשות שליליים של הזולת, בעיקר פחד[1].
כמו כן, לפגיעה באזורי האמיגדלה יכולה להיות השפעה מרגיעה על בני אדם רעי מזג[1].
האמיגדלה אחראית על הפן הרגשי של הזיכרון[15], מה שמעיד על תפקוד הדורש אינטגרציה קוגניטיבית-רגשית בהינתן משמעות קוגניטיבית-ערכית לחוויה. בסיסו של תפקוד זה בקואליציות דינמיות עשירות של קשרים (או קישורים) בין מספר אזורים במוח[5].
^ 12מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב, דיונון
^ 123Passoa, L. (2009). On the relationship between emotion and cognition. Nature Reviews Neuroscience, 9(1), 148-158
^Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
^ 123Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
^By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION'DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.
^ 1234Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
^Mai, J. K., & Paxinos, G. (Eds.). (2012). The human nervous system. Academic Press.