הונאת משקיעים כמנהל לשעבר של קבוצת רוביקון (בפירוק) וקרן קלע (בפירוק), ושותף לשעבר בקרן הגשמה
השכלה
אוניברסיטת הארטפורד
בת זוג
דניאלה קלמס-ברמלי
אמיר ברמלי (נולד ב-4 באוקטובר1976) הוא יזם ישראלי שהורשע בעבירות של הלבנת הון, גניבה בידי מורשה, הונאה ובעבירות נוספות. מייסד ומנהל לשעבר של רוביקון ביזנס גרופ (בפירוק), "קרן קלע" (בפירוק), ושותף לשעבר בקרן הגשמה. בשיא פעילותו העסקית שלט ברמלי בעשרות מיזמים וזכה לפרסום רב במדורי הכלכלה בתקשורת. ברמלי תקף את משרד האוצר ורשות ניירות ערך בתקשורת על רקע עודף רגולציה, לטענתו, שפגעה בעסקים קטנים בפרט ובכלכלה הישראלית בכלל.
בינואר 2016 הוצא צו פירוק קבוע לכלל קבוצת רוביקון ו"קרן קלע".[1] באוקטובר 2020 הורשע בעבירות של הלבנת הון, גניבה בידי מורשה ועבירות נוספות. בפברואר 2021 הורשע בעבירות נוספות ונדון לעשר שנות מאסר, שהוחמרו בבית המשפט העליון לאחר ערעור המדינה ל-14 שנות מאסר.[2]
ראשית חייו ותחילת קריירה עסקית
ברמלי גדל בעכו,[3] אמו הייתה גננת ואביו היה טכנאי מחשבים שפרש מרפאל, ניסה להקים עסק עצמאי, קרס ונכנס לחובות. ברמלי מעיד על עצמו שגדל בסביבת מצוקה, אך בבית חם ואוהב, ושמצוקה זו הייתה חלק גדול מהדרייב שלו לעסקים.
בגיל 16 הקים ברמלי את העסק הראשון שלו – עסק להרצאות על זוחלים בבתי ספר. ברמלי מעיד שבתחילה העסק לא היה מוצלח, אך לאחר שהוא הציע הרצאה של "בטיחות לקראת הקיץ מפני נחשים", פנו אליו בתי ספר רבים. בשיא העסק, ברמלי העסיק 4–5 מדריכים. עם הגיעו לגיל 18 הוא פרש מעסקי הזוחלים והתגייס, לאחר שעשה שנת שירות כמדריך בבית ספר שדה. את שירותו הצבאי עשה בחיל מודיעין.
לאחר השחרור מהצבא הקים עסק להדרכות צלילה. על-פי ברמלי[4] את ההון הדרוש להקמת העסק, 40 אלף שקלים, גייס באמצעות הלוואות שהשיג משלושה בנקים, תוך שהוא מספר סיפור שונה לכל בנק לגבי ייעוד הכסף על מנת שיאשרו לו הלוואות אלו. את עסק הדרכת הצלילות מכר ברמלי בשנת 2000 עבור מיליון שקלים.
לאחר זאת, השתקע תקופה מסוימת בבליז. במהלך תקופה זו למד בהתכתבות לתואר ראשון במינהל עסקים וכלכלה במסלול הפתוח של אוניברסיטת הארטפורד שבקונטיקט. עם חזרתו לישראל הקים ברמות נפתלי מרכז ייעוץ לעסקים קטנים ובינוניים. במועד מאוחר יותר, עבר לזכרון יעקב.
2006 הייתה שנה קשה עבורו, אביו נפטר ובחזית העסקית מלחמת לבנון השנייה כמעט וחיסלה את עסקיו שהיו מצויים ברובם בצפון הארץ.[5] באמצעות עבודה קשה, ברמלי הצליח לחלץ את עסקיו מהבוץ.[6]
קריירה עסקית: 2007–2013
קבוצת רוביקון
רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (או "קבוצת רוביקון") הייתה חברת החזקות פרטית, שאיגדה את כלל פעילותו של ברמלי. רוביקון השקיעה בעשרות חברות. חלק מההשקעות התבררו כמוצלחות מאוד:
Ezbob – רוביקון הייתה אחת מהמשקיעים הראשונים ב-2011, וברמלי מילא תפקיד כדירקטור לסיכון גלובאלי.[7]
Wobi – אתר השוואת מחירי ביטוח. רוביקון רכשה 50% מהאתר בדצמבר 2012 לפי שווי של 8–10 מיליון ש"ח, הגדילה לאחר מכן את החזקותיה ל-75%,[8] ומימשה את החזקותיה במאי 2015 לפי שווי חברה של 280 מיליון שקל.[9]
סילבר – חברה לאשראי צרכני המאפשרת פריסת תשלומים בבנק הדואר.[10][11]
אך היו גם השקעות פחות מוצלחות כגון חנות רהיטים, מסעדות בשיתוף מיכל אנסקי,[12] וחברת המחזור וו.טי.פי הבורסאית. האחרונה הייתה בשיאה ב-2014 בעלת ערך בורסאי של 230 מיליון ש"ח, אך קרסה ב-2016.[13]
בסוף 2012 תיאר ברמלי את הקבוצה כך: ”רוביקון פועלת באמצעות 4 חברות השקעה – 'קרן קלע' (מימון לצורך ביטחונות), רוביקון (יזמות והשקעה), 'קרן הגשמה' (השקעות ריאליות) ו'אקספרס' (מימון כנגד ביטחונות נדל"ן). "אנחנו נכנסים איפה שהבנקים לא יודעים או לא רוצים להיכנס. והמצב כעת הוא שיש מחנק אשראי, הבנקים מאוד שמרניים, הרגולציה הולכת ומקשיחה ועל אג"חים כמעט ואין מה לדבר. זה קורה בזמן שהפעילות העסקית לא מפסיקה - לשם אנחנו נכנסים”.[14]
רבות מהשקעות רוביקון היו בעסקים עם נראות ציבורית גבוהה שפנו לצרכנים. חלק מהעסקים, עירבו ידוענים מקומיים כראם סמואל בבית הספר לנהיגה מתקדמת "מסלולים", ומיכל אנסקי[15] בשורה של עסקי מזון. הקישור לידוענים, הנכונות להתראיין גם ביחס לעסקיו וגם בתור מומחה עסקים כללי, נאומים והופעות בפאנלים בוועידות כלכליות, שורה ארוכה של הודעות לעיתונות, ותוכן מקודם בתשלום באתרים כלכליים ישראליים[16][17] הובילה לסיקור תקשורתי נרחב של ברמלי ולנראות ציבורית גבוהה.
קרן קלע
לאחר המשבר הכלכלי ב־2008 החל ברמלי לגייס כספים באמצעות מותג "קרן קלע", שתחתיו פעלו מספר חברות, שהבטיחה ריבית קבועה ומובטחת עם תשלום חודשי של ריבית, ועם אפשרות משיכה לאחר שנה או שנתיים בהתראה של 90 ימים, בהתאם למסלול ההשקעה שבחר המשקיע. פעילות זו גייסה מאות מיליוני שקלים מהציבור הרחב עד לשנת 2015 באמצעות פרסום נרחב באינטרנט, עיתונות כלכלית, טלוויזיה כלכלית, וכן מהפרסום החופשי שעסקיו של ברמלי זכו לו. מודל ההשקעה שהוצג למשקיע במשך רוב שנות הפעילות היה של "השלמת הון", שתוארה כך:
”השלמת הון היא פעולה שבה החברה משלימה לעסקים ולחברות הון הנדרש מהם לצורך ביטחונות לקבלת אשראי סדיר ממקור בנקאי. ניתן להגדיר השלמת הון כסוג של אג"ח לטווח קצר במיוחד, בדרך כלל עד 48 שעות. פעילות השלמות ההון המתבצעת בחברה מוגנת באמצעות מנגנון הגנה ייחודי, המאפשר את ביצוע התהליך בצורה יעילה ומהירה וללא בירוקרטיה מיותרת.”[18]
בפועל, על-פי חקירת רשות ניירות ערך, כתב האישום, וצו הפירוק לרוביקון ו"קרן קלע" פעילות של "השלמת הון" לא התבצעה בפועל בהיקף משמעותי, והכספים הוזרמו לקבוצת רוביקון לצורכי השקעה במיזמים שונים, להחזר כספים כהונאת פונזי למשקיעים אחרים, ולצרכים אחרים ובכללם אישיים ומשפחתיים של ברמלי.[19][20][21]
במהלך 2015, ולאחר תחילת חקירת רשות ניירות ערך, גויסו משקיעים גם באמצעות מצגים אחרים מ"השלמת הון" לעיתים אף עם בטוחות בדמות רישום נכסים, ובמודל השקעה/תשואה אחר מאשר במהלך רוב שנות קיום המותג. יש מספר חברות פרטיות שנשאו את המותג "קרן קלע", ובפרט: "קלע – הקרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ", "קרן קלע לבטוחות והשלמות הון בע"מ", "קלע טי וי פורמט פאנד 1 בע"מ", "קלע אקוויטי פאנד 1 בע"מ", "קלע סילבר 1 בע"מ", ו"קלע משקיעים 1 בע"מ".[22]
"קרן קלע" פנתה למשקיעי ריטייל שהיה להם הון פנוי להשקעה של מכ-100,000 שקלים. "קלע" הציעה ריבית קבועה ונקובה (בטווח של בין 7.8% ל-12% בהתאם להיקף ההשקעה ומשכה) ששולמה אחת לחודש למשקיעים. משך תקופת ההשקעה לרוב נקבע על פרק זמן של בין שנה לשנתיים, אך המשקיע היה יכול להמשיך להשקעה נוספת ב"קלע" ללא משיכת הפקדון שלו (ו"להנות" מתשלומי ריבית סדירים). עד קיץ 2015 "קלע" שילמה ריביות באופן סדיר למשקיעים, ואפשרה משיכות של הפקדונות על ידי משקיעים שהיו זכאים לכך על-פי הסכמי ההשקעה.
הצעת השקעה זו, של "תשואה מובטחת", קסמה למשקיעי ריטייל קטנים לאחר המשבר הכלכלי של 2008, שכן הבנקים באותה עת, ובניגוד לעבר, הציעו ריביות אפסיות בשל סביבת ריבית בנק ישראל האפסית. "קלע" הציעה מוצר שבאופיו דומה לפיקדון בנקאי, תוך הבטחה שמדובר בהשקעה בטוחה (שעוברת כנגד ביטחונות ל-48 שעות ליזם לטובת השגת מימון בנקאי של היזם), וריביות גבוהות משמעותית מהאפשרי בבנקים.
מרבית המשקיעים ב"קלע" היו אנשי מעמד הביניים ופנסיונרים שהשקיעו מאות אלפי שקלים כל-אחד, חלק ניכר ולעיתים אף כל חסכונותיהם.[23] עם זאת, היו גם משקיעים מבוססים יותר וידועים לציבור כמו דני אילון,[24] עו"ד ליפא מאיר[25] והידוענית מיכל אנסקי, שהייתה שותפה (ויעד להשקעה) גם למיזמים עסקיים של רוביקון, שהפסידה כ-2.4 מיליון שקלים שמתוכם כ-1.6 מיליון שקלים הפקידה בידי "קלע".[26][27][28][29]
מרבית המשקיעים היו ישראליים, אך היו גם ניסיונות גיוס בארצות הברית באמצעות קלע USA.[30]
קרן הגשמה
"קרן הגשמה" היא חברה פרטית המארגנת שותפויות השקעה. ברמלי היה שותף ב"הגשמה" (15%) ומעורב באופן פעיל בשיווק שותפויות של "הגשמה" מסמוך להקמת "הגשמה" ועד למכירת חלקו ב"הגשמה" בסוף 2013[31] ברווח גדול, בסכום שגילם לפעילות השיווק וניהול של "הגשמה" שווי של 200 מיליון שקלים על נכס מנוהל של 1,500 מיליון שקלים באותה עת (מכפיל של 13.33% על הנכס). מניות של ברמלי שלא נמכרו הופקדו בנאמנות, וזאת על-מנת למנוע בלבול בציבור בין "הגשמה" ל"קלע".[32]
בניגוד ל"קרן קלע" שהציעה ריבית קבועה בסיכון אפסי, ב"הגשמה" הציעו ומציעים שותפויות השקעה בנכסים ריאליים (מחברות סטארטאפ ועד לנדל"ן, אם כי הפוקוס עבר בעיקרו לנדל"ן). פוטנציאל התשואה של שותפויות "הגשמה" מוצג לרוב כ-20% לשנה (ביחס לריבית של 7.8% עד 12% ל"קלע"). הכספים שמושקעים בשותפויות דרך "הגשמה" אינם נזילים עד לסוף הפרויקט, וברוב אין תשלומים שוטפים (מלבד פרויקטי השכרה) למשקיעים. אם "קלע" הציגה לכאורה סיכון אפסי, לשנה-שנתיים, תשלומים שוטפים, ב-7.8% עד 12% – אז "הגשמה" פנו לפלח משקיעים אחר שהיה מוכן לקחת סיכון, אם כי סיכון נמוך על-פי פרסומי "הגשמה", תמורת תשואות גבוהות יותר (סביב ה-20%) ופרק זמן ארך יותר. הבידול בפרופיל המשקיעים בין "קלע" ל"הגשמה" יצר חבילה משלימה כתור הצעת ערך למשקיעים פוטנציאליים.
ברמלי שיווק[33] את "קרן הגשמה" יחדיו עם "קרן קלע" שבבעלותו. בתקופה זו "הגשמה" הוצגה על ידי ברמלי ואנשיו ב"קלע" ו"רוביקון" כתור "זרוע ההשקעות הריאליות של קבוצת רוביקון".[34][14] בנוסף ערבי גאלה מפוארים למשקיעים נערכו בצוותא עבור "הגשמה" ו"קלע", כך למשל בסוף 2012 נערך ערב גאלה לכ-600 איש בבית ד'פלוס הום בקיבוץ געש, אשר "נהנו מקייטרינג מעולה, אווירה מקסימה, פינוקים ומתנות וגם הפתעה: המופע של שלום חנוך ומשה לוי -"יציאה"".[35]
2014–2018: עימותים עם רשות ניירות ערך, חקירה פלילית, משפט פירוק, ומשפט פלילי
אמיר ברמלי בבית המשפט.
במהלך 2013–2015 ברמלי ביקר בחריפות את רשות ניירות ערך, משרד האוצר וגופי ממשל ורגולציה נוספים בטענה שעודף רגולציה וקבלת החלטות קלוקלת פוגעים בעסקים קטנים בפרט ובכלכלה הישראלית בכלל.[36][37][38][39]
במהלך 2014 ובמקביל לקריסת קרן אור[40] (שפעלה בצורה חקיינית (מודל עסקי דומה, הקמה אחרי), אך בהיקף קטן יותר (61 מש"ח), מ"קלע") פעילותו של ברמלי ואחרים לגיוס משקיעים ללא תשקיף, בניגוד לחוק ניירות ערך, תפסה את תשומת לב רשות ניירות ערך שהוציאה מספר אזהרות בנושא במהלך 2014–2015 ,[41] והגבילה את האפשרות לגייס יותר מ-35 משקיעים בשנה על ידי פיצול מלאכותי של מסלולי השקעה[42] עניין שהשפיע ישירות על "קלע" שגייסה באותה עת יותר מ-35 משקיעים לשנה באמצעות פיצול למסלולים.
ברמלי המשיך בפעילות החברות חרף אזהרות הרשות בין השאר גם המשך גיוס כספים ממשקיעים פרטיים. במהלך 2014–2015, למרות הלחצים מרשות ניירות ערך. כתגובה למגבלת פיצול מסלולי ההשקעה של הרשות הוא ניסה לקדם הנפקה באמצעות תשקיף לאחר שרכש שלד בורסאי,[43] אך צעדי הרשות מנעו ממנו להתקדם בהנפקה, ובאוקטובר 2015 לאור הנסיבות הוא מכר את השלד.[44]
בתחילת 2015 רשות ניירות ערך החלה בחקירת ברמלי והוציאה מספר אזהרות פומביות לציבור ביחס לקרן קלע ואמיר ברמלי.[46] ברמלי לא נסוג ונלחם בחזרה באמצעות החרפת הביקורת הציבורית שלו כנגד הרשות,[47][48] ובספטמבר 2015 ערך מסיבת עיתונאים בה אמר ש”אנחנו מייצגים כלכלה חדשה. ברשות מתקשים להפנים זאת”, ו”פעילות הרשות מתאימה למדינות חשוכות. זו כמו לטעון ששעון דיגיטלי אינו שעון כי אין לו מחוגים. כל המשקיעים קיבלו את כספם עם תשואה גבוהה. אנחנו נמשיך לפעול”.[49]
בקיץ 2015 והוא אף העלה לראשונה פרסומות בטלוויזיה בכיכוב מוני מושונוב שגילם את סטנלי פישר, בה משקיע פוטנציאלי הולך דרך כל הדרגים הניהוליים בבנק ועד לנגיד בנק ישראל עם השאלה ”למה 0.5%?”.[50] הפרסומת הוצגה בפריים-טיים, כולל בפרסומת הזהב לפני הכרזת הזוכים בתוכניות מאסטר שף ואקס פקטור.[51] לאחר ביקורת ציבורית הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הורתה על הפסקת הקמפיין,[52] אף על פי שרשות ניירות ערך ידעה על הקמפיין מראש, לאור בקשה של השלד הבורסאי לשדרו, ולא מנעה אותו.[53]
לאור האזהרות הציבוריות והסיקור התקשורתי של החקירה הפלילית, קלע ניצבה בפני בקשות משיכה רבות של משקיעים אשר מימשו את זכותם לקבל את השקעתם בתום תקופת ההשקעה, ולא גילגלו את השקעתם לתקופת השקעה נוספת. בקיץ 2015, ברמלי ו"קלע" החלו להיתקל בקשיים תזרימיים בהחזרת כספים ללקוחות שביקשו לפדות את השקעתם. באוקטובר הוגשה בקשת פירוק ל"קלע" ממשקיע שלא קיבל את כספו,[54] ובינואר 2016 ניתן צו פירוק לכלל החברות שתחת ברמלי לאחר שהשופט איתן אורנשטיין קבע שכספי "קלע" ו"רוביקון" התערבבו זה בזה.[1]
ברמלי טען שמשבר הנזילות בקלע נבע מהכיסוי התקשורתי המוגזם, אזהרות רשות ניירות ערך, והפרת הסכמים בוטה של בנק הפועלים שגרמו לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברות ולמשקיעים.[22] בתגובה לטענה שהוא ניהל פונזי או פירמידה, ברמלי אמר לעיתונות ש”הקבוצה אינה אף צורה הנדסית שייחסו לה”.[55]
ביוני 2016 הוגש נגד ברמלי כתב אישום בגין גנבה, מרמה, זיוף והלבנת הון בסך של יותר מ-400 מיליוני ש"ח.[56][57] באוקטובר 2020 הורשע בעבירות של הלבנת הון, גניבה בידי מורשה ועבירות נוספות.[58]
לאחר תחילת הליך הפירוק, ברמלי ערך פגישות שוטפות עם נושיו בניסיון להגיע להסדר חוב, אך פגישות אלו הולידו טענות כנגדו לשיבוש הליכי חקירה.[59] ברמלי הגיש לבית המשפט האזרחי בתיק הפירוק מספר הצעות להסדר וגייס את השופטת בדימוס ורדה אלשיך בניסיון לגבש הסדר ,[60] אך ניסיונות אלו נדחו על ידי הנושים והשופט איתן אורנשטיין היושב בתיק הפירוק. ביולי 2016 ברמלי הגיש תביעת חוב, מטעמו, על-סך 47.2 מיליון שקלים כנגד "קלע" ו"רוביקון" שבפירוק בטענה שכספים אלו מגיעים לו בגין שכר שלא שולם והזרמות שהוא ביצע לקבוצה. באוקטובר 2016 החמיר השופט בני שגיא את תנאי השחרור בערובה של ברמלי וקבע ”יש בהתנהלותו ממד של עזות-מצח והיעדר מורא” לאחר שהתביעה טענה שברמלי פנה לעדי תביעה רבים נגדו, שהשקיעו בעבר במיזמיו, עם הצעה לקבלת מניות בחברה חדשה ללא תמורה.[61]
בינואר 2017 השופט ח'אלד כבוב קיבל הסדר טיעון וגזר את דינה של סיון ציבולסקי, מגייסת המשקיעים בקרן קלע, ל־8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 300 אלף שקל בגין עבירה של גיוס של יותר מ-35 משקיעים בשנה ללא תשקיף. ציבולסקי משמשת כעדת תביעה בפרשה כנגד ברמלי.[62] במרץ 2017, לאחר מספר דחיות לבקשתו של ברמלי, נפתח משפטו של ברמלי שכפר באשמות נגדו. בקשתו למחוק את אישומי ההונאה בכתב האישום נדחו על ידי השופט כבוב.[63] בכתב התשובה לתביעה טען ברמלי שרשות ניירות ערך הביאה לקריסת רוביקון לאחר שסימנה אותו כמטרה להפילו, ושלא ביצע פונזי או פרימדה, ושנפילת רוביקון נגרמה מאזהרות הרשות לציבור שיצרה פאניקה אצל המשקיעים וגל פדיונות שבעקבותיו נאלצה רוביקון למכור נכסים תחת לחץ.[64] באפריל 2018 עורך דינו של ברמלי אייל רוזובסקי שוחרר מייצוג ברמלי, אך בית המשפט העליון קבע שימשיך לייצגו בדיוני ההוכחות עד לסוף יוני אז יוחלף בידי הסניגוריה הציבורית.[65]
באוגוסט 2020 נעצר בחשד להונאה ומרמה בפרשה נוספת, לפיה גייס כספים תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא, ושיבש הליכי משפט.[66]
ב-25 בפברואר 2021 בית המשפט גזר על ברמלי 10 שנות מאסר, לאחר שהורשע בגניבה של מעל 100 מיליון ש"ח.[67]
ב-6 ביולי 2023, לאחר ערעור המדינה על קולת העונש, החמיר בית המשפט העליון את עונשו, והעמידו (בדעת רוב) על 14 שנות מאסר. (שופט המיעוט החמיר ל-12 שנים).[2]
בנוסף איים להגיש תביעה כנגד המפרק עו"ד ארז חבר ונגד גופים נוספים.[74][75] הנתבעים טוענים שמדובר בתביעת השתקה.
מעורבות אשתו בעסקיו
אף על פי שאמיר ברמלי הוצג כלפי חוץ כמנהל ויזם החברות השונות, בפועל חלק ניכר מן החברות היו רשומות על שמה של אשתו, דניאלה קלמס-ברמלי. בנוסף, היו העברות ורישומי כרטסת בין חברות שונות לבין דניאלה ברמלי, ואמו של ברמלי אנט ברמלי. בעקבות כך הוצא בתיק הפירוק צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד דניאלה ברמלי, וכן צווים שונים ביחס לנכסים וחובות.[76]
