בעונת 1961/1962 עבר למכבי תל אביב, ושיחק במדיה במשך 10 עונות, אשר בהן היה שותף ל-7 אליפויות ו-6 גביעי המדינה.
בשנת 1966 לקח חלק בזכיית נבחרת ישראל במדליית הזהב בטורניר הכדורסל שנערך במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק שבתאילנד, תחת המאמן שמעון שלח.
במהלך תקופתו כשחקן במכבי תל אביב, זכה לעבור בהרבה צמתים מרכזיים של הכדורסל הישראלי כגון: נס בדאלונה (2 במרץ 1967), גמר גביע אירופה למחזיקות גביע בהמשך אותה שנה מול איניס וארזה, ובמשחק הראשון אי פעם מול ריאל מדריד (22 בפברואר 1968). בשנת 1968 נשא את הלפיד בטקס הפתיחה של המכביה השמינית.[1] בין העונות 1968/9 - 1970/71 שימש כקפטן מכבי תל אביב.
בסיום עונת 1970/71 נאלץ לפרוש בגיל 27 בלבד לאחר שקרע את הרצועה הצולבת בברכו.[2]
ביום 24 בנובמבר 1980 היה מעורב בתקרית במסגרת הדרבי התל אביבי שנערך במחזור ב-9 של הליגה הלאומית - בשניות הסיום, כשמכבי הובילה ביתרון של נקודה על הפועל תל אביב, שחקן הפועל בארי ליבוביץ מיהר להוציא כדור חוץ, כשלפתע הגיח מהספסל הצהוב אבידן וחטף את הכדור מידיו. כאשר המשחק חודש, הפועל - אשר לא הצליחה לקלוע מול הגנת מכבי שהספיקה להתארגן - הפסידה את המשחק. אבידן, שהותקף אחרי המשחק על ידי אוהדי הפועל ולווה בשוטרים עם יציאתו האולם, הודה רק למחרת: "השופטים פסקו צעדים נגד זיסמן. על הספסל קמה מהומה ואנשים הגיבו בזעם. בארי עמד לידי והתכונן להוציא את הכדור, אלא שהשופט (שמעון גוטליב) שרק וביקש את הכדור לידיו. בלי משים ובלי כל כוונה לעכב את המשחק, שלחתי את ידי ועצרתי את הכדור".[3][4]
בנוסף שימש כחבר הנהלה באיגוד הכדורסל בישראל וכיושב ראש ועדת ארגון שהייתה אחראית על כל המפעלים החשובים ובהם: משחקי הליגות, הגביע ומשחקי הנבחרות השונות.