ביטחון שוטף (בראשי תיבות: בט"ש) הוא כלל הפעולות הכרוכות בשמירה על שגרת ביטחון בכל מקום בו עלולה להתרחש פעילות צבאית עוינת: בעיקר באזורים בהם קיימות מחתרות אלימות, אזורי מורדים ולאורך גבולות בין מדינות עוינות.
היקף
היקף פעילות הבט"ש כולל:
- שמירה על ביטחון תנועה בדרכים.
- שמירה על מתקנים חיוניים.
- איסוף מודיעין.
- מניעת פעילות מחתרתית:
- איסוף או ייצור כלי נשק.
- איסוף מודיעין נגדי.
- ארגון פעולות אלימות.
- מניעת פגיעות בביטחון התושבים וברכושם.[1]
שיטת פעולה
בפעילות בט"ש מבצעות היחידות תצפיות, סיורים, מארבים, מחסומים ושמירה.
אמצעי עזר לתצפיות הם בלוני תצפית וכלי טיס שונים.
סיורים מתבצעים באופן רגלי, על אופניים, סוסים, כלי רכב, ספינות, וסירות מנוע.
כוחות
יחידות ביטחון שוטף הן יחידות צבאיות, יחידות משטרה סמי-צבאיות (ז'נדרמריה) ואף מיליציות מקומיות.
בישראל
בישראל אחראים על פעילות ביטחון שוטף משטרת ישראל (משמר הגבול בעיקר) וצה"ל. ביטחון שוטף מהווה חלק מתעסוקה מבצעית של יחידות קרביות בסדיר ובמילואים. ב-2020 הקים צה"ל את חיל הגנת הגבולות האחראי על שמירת גבולות השלום של ישראל (מצרים וירדן).
בחיל הים הישראלי משמשים עשרות כלי שיט למשימות של ביטחון שוטף בגבולות לבנון, עזה, מצרים וירדן: דבור, דבורה, צרעה ושלדג.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דוד טל, תפיסת הביטחון השוטף של ישראל, הוצאת מוסד ביאליק, 1998
