דוד ברטוב (לעיתים גם בר-טוב) (1 בפברואר 1924 - 30 במרץ 2018) היה משפטן ואיש ציבור שכיהן כמנהל לשכת הנשיא, כשופט שלום ומחוזי, כרשם בית המשפט העליון וראש ארגון "נתיב".
קורות חייו
ברטוב נולד בשם דוד גוטנסקי בעיירה מוטאל שבבלארוס. הוא למד בבית ספר תיכון עברי "תרבות" בעיר פינסק, וסיים לימודיו ב-1939. בשנת 1941 הוגלה למחנה עבודה סובייטי בסיביר. הוא שוחרר מהמחנה כנתין פולני ועסק בעבודות שונות בברית המועצות. ב-1946 עזב את ברית המועצות לפולין, ופעל בתנועת "הנוער הציוני" בפולין ובגרמניה.
עם עלייתו לישראל בשנת 1949 עברת את שם משפחתו ל"ברטוב" והתמנה למזכיר לשכת נשיא המדינה חיים ויצמן (שנולד באותה עיירה). בשנת 1952 התמנה למנהל הלשכה של הנשיא יצחק בן-צבי. ב-1959 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1960 קיבל תואר מוסמך במשפטים. לאחר תקופת התמחות בירושלים הוסמך ב-1961 כעורך דין, ומונה על ידי הנשיא יצחק בן צבי ליועצו המשפטי.
ב-1964 יצא לשליחות בברית המועצות ושימש כאיש צוות "נתיב" בברית המועצות וכמזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה. לאחר ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל ב-1967 שב לישראל ולפעילות משפטית, וכיהן כשופט בבית משפט השלום בירושלים וכרשם בית המשפט העליון. ב-1979 מונה לכהונת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. בתקופה זו פעל גם במישור הציבורי וריכז את שתי ועדות החקירה המשפטיות החשובות ביותר בשנים אלו: ועדת אגרנט, ועדת החקירה של מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ובשנים 1982–1983 ריכז את ועדת כהן, הוועדה לחקירת האירועים במחנות סברה ושתילה.
בשנים 1986–1992 היה ראש "נתיב", ומ-1992 עד 1994 – ראש משלחת "נתיב" במדינות של ברית המועצות לשעבר.
אחרי פרישתו היה דוד ברטוב פעיל בוועדות למען יהודי ברית המועצות לשעבר. כיהן כיו"ר הוועדה לעניין "חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל" וכיו"ר רשות ועדת אסירי ציון.
במשך שנים רבות היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית ובוועד הפועל של האוניברסיטה. בין השנים 1997–2003 שימש כיו"ר הוועד המנהל של יד יצחק בן-צבי בירושלים, כיהן כיו"ר המועצה הציבורית של יד יצחק בן-צבי.
דוד ברטוב היה נשוי לאסתר ברטוב, והוא אחיו הבכור של חיים ישראלי, עוזרם הבכיר של שרי הביטחון לדורותיהם. לזוג נולדו שלושה בנים.
ברטוב נפטר בירושלים ב-30 במרץ 2018 ונטמן בהר המנוחות.
פרסים
במהלך השנים קיבל את הפרסים הבאים:
קישורים חיצוניים