בבחירות אלו, ה-60 במספר, התמודד תחילה ג'ו ביידן על כהונה שנייה כנשיא, לצד סגניתו האריס, אך פרש מהמרוץ ב-21 ביולי 2024. לאחר פרישתו, מונתה האריס למועמדת הדמוקרטית לנשיאות, עם טים וולז כמועמד לסגנות. במהלך מערכת הבחירות נרשמו מספר אירועים חריגים, בהם פרישת ביידן ושני ניסיונות התנקשות בטראמפ, בפנסילבניה ופלורידה.
סעיף 2 של חוקת ארצות הברית קובע כי מי שרוצה להיבחר לתפקיד הנשיא מחויב להיות אזרח ארצות הברית מלידה, בן 35 שנים ומעלה ותושב ארצות הברית לפחות 14 שנים. המועמדים לנשיאות מבקשים בדרך כלל את תמיכתה של אחת מהמפלגות בפוליטיקה האמריקאית. המועמד לנשיאות בוחר את סגנו (למעט במפלגה הליברטריאנית, הממנה את מועמדה לתפקיד סגן הנשיא על ידי הצבעה של כמה אנשים ולא על ידי העדפת מועמד המפלגה לנשיאות). הבחירות הכלליות בנובמבר הן בחירות עקיפות, שבהן מצביעים הבוחרים בעד רשימת חברים לחבר האלקטורים. אלה בוחרים ישירות את הנשיא וסגנו.[1]
הבחירות לנשיאות ארצות הברית הן בחירות עקיפות. נשיא ארצות הברית וסגנו נבחרים על-ידי קבוצת אנשים שנקראת "חבר האלקטורים", אשר מייצגים כל אחת ממדינות ארצות הברית (ובנוסף את מחוז קולומביה), בהתאם לגודל אוכלוסייתה. מספר האלקטורים שאותם זכאית כל מדינה לשלוח נקבע על-פי מספר האנשים המייצגים אותה בקונגרס (דהיינו בסנאט ובבית הנבחרים גם יחד, לדוגמה: את מדינת טקסס מייצגים שני סנאטורים ועוד 38 חברים בבית הנבחרים, ולכן היא זכאית לשלוח 40 אלקטורים). לאחר הבחירות מתכנסים האלקטורים במדינותיהם ומצביעים עבור מועמדיהם לנשיא ולסגן הנשיא. לאחר מכן נשלחות ההצבעות לקונגרס, והן נספרות בפניו בידי נשיא הסנאט (סגן נשיא ארצות הברית). המועמד שקיבל את קולותיהם של רוב האלקטורים – הוא הנבחר, כאשר בחירת הנשיא ובחירת סגן הנשיא הן נפרדות.
האלקטורים מכל מדינה מצביעים למועמדים בהתאם לתוצאות הבחירות באותה המדינה. אם רוב המצביעים הצביעו בעד המועמדים ממפלגה מסוימת – כל האלקטורים מאותה המדינה יצביעו לאותם המועמדים, בלי קשר להשקפותיהם האישיות, ובלי קשר לספירת הקולות הכוללת. ישנן מדינות אשר מקיימות בחירות לנשיאות לפי מחוזות בחירה פנימיים, ובכך מאפשרות ייצוג גבוה יותר לאזרחיהן, דוגמת מיין.
בהתאם להוראות החוקה, מתקיים בארצות הברית אחת לעשור מפקד אוכלוסין כללי, אשר תוצאותיו קובעות את חלוקת המושבים בבית הנבחרים עבור כל מדינה, ובכך משפיעות גם על הקצאת האלקטורים שכל מדינה תהיה זכאית לשלוח. מפקד האוכלוסין האחרון התקיים בשנת 2020, ותוצאותיו ישמשו בבחירות של 2024 ו-2028.
השינויים שחלו במספרי האלקטורים
מפקד האוכלוסין האמריקני של 2020 שינה את חלוקת האלקטורים בבחירות לנשיאות שייערכו בארצות הברית בשנת 2024 ובשנת 2028 במדינות המפורטות להלן.
המדינות שבהן חלו השינויים במספר האלקטורים (אלקטורים שהתווספו מסומנים בכחול, אלקטורים שירדו מסומנים בכתום) בעקבות מפקד האוכלוסין האמריקני של 2020
מדינות שבהן המפלגה הדמוקרטית זכתה בשנים 2012, 2016, ו-2020
קולורדו 1+ אורגון 1+ קליפורניה 1- אילינוי 1- ניו יורק 1-
מדינות שבהן המפלגה הרפובליקנית זכתה בשנים 2012, 2016, ו-2020
טקסס 2+ מונטנה 1+ קרוליינה הצפונית 1+ וירג'יניה המערבית 1-
יתר המדינות שבהן חל שינוי במספר האלקטורים
פלורידה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2012, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2016 ו-2020) 1+ מישיגן (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנים 2012 ו-2020, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנת 2016) 1- אוהיו (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2012, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2016 ו-2020) 1- פנסילבניה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנים 2012 ו-2020, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנת 2016) 1-
מספר האלקטורים שהוקצו לכל מדינה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנים 2012, 2016, ו-2020.
בקמפיין הבחירות של טראמפ לקראת הבחירות ב-2024 טראמפ בחר להדגיש את השקר הגדול לפיו התקיימה הונאת בחירות מאסיבית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 וכי טראמפ היה המנצח האמיתי בבחירות. טראמפ האשים את הנשיא ביידן על כך שהוא היה זה שהוביל לכך שמשרד המשפטים מנסה כעת להוביל להרשעתו במשפטיו הפליליים. הוושינגטון פוסט דיווח גם על כך שבחלק מהמחוזות במדינות המתנדנדות הרפובליקנים עלולים לנסות הפעם לעכב את האישור של תוצאות הבחירות במחוזותיהם ב-2024, וכי הדבר עלול לגרום לכך שאותן המדינות יחמיצו את המועד הסופי לספק את תוצאות הבחירות, וכי כתוצאה מכך תוצאת הבחירות הסופית תקבע על ידי בית הנבחרים האמריקני.
בנוסף לקראת הבחירות ב-2024 יש חשש רב לניסיונות של ממשלות זרות להשפיע על תוצאות הבחירות - במיוחד מצד רוסיה אשר פועלת להפיץ דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות במטרה לפגוע בסיכויים של ביידן והמפלגה הדמוקרטית לזכות בבחירות, ובמטרה לערער את התמיכה האמריקנית באוקראינה ובנאט"ו.
ב-30 במאי 2023 טראמפ נמצא אשם ב-34 עבירות פליליות הקשורות לרישום מסמכים כוזב שמטרתו להסתיר מהמצביעים בבחירות לנשיאות של שנת 2016 פעילות בלתי-חוקית ומידע שיזיק לו, ובעקבות כך הוא הפך לנשיא האמריקני לשעבר הראשון בתולדות ארצות הברית אשר הורשע בפשע. בתגובה לכך טראמפ ורפובליקנים רבים העלו טענות על כך שהמשפטים הפליליים נגדו הם "מזויפים" ו/או שהם מבוצעים ממניעים פוליטיים ללא שום ראיות אמיתיות. כתבי האישום נגד דונלד טראמפ מתמקדים גם בניסיונותיו של טראמפ לבטל את תוצאות הבחירות ב-2020, מעורבותו בהסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר, והתנהלות פסולה הקשורה לטיפול במסמכים מסווגים.
בנוסף, ב-2023 דונלד טראמפ הורשע בתקיפתה המינית של העיתונאית אי.ג'ין קרול וגזר עליו לשלם לה פיצויים על סך 88.3 מיליון דולרים לאחר שהיא תבעה אותו דיבה על הכחשתו כי אנס אותה.[2] בנוסף לכך בספטמבר 2023 הוא נמצא גם אשם בהונאה פיננסית בגין ניפוח ערכי נכסיו ונקבע שהוא נדרש לשלם פיצויים על סך 457 מיליון דולרים - החלטה שנמצאת כעת בתהליך ערעור.
טראמפ ערער על האישום נגדו במהומות הקפיטול וב-1 ביולי 2024 בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע שלטראמפ יש חסינות חלקית מהעמדה לדין על חלקו במהומות הקפיטול. החלטה זו הובילה לעיכובים בגזר הדין של טראמפ וככל הנראה גם בתאריכי המשפטים האחרים נגדו.
לקראת הבחירות ב-2024 מחוקקים, סוכנויות מודיעין ואנשים רבים אחרים העלו חששות מגילויי אלימות ממניעים פוליטיים הכרוכים בעלייה במתיחות סביב הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024. החששות נבעו גם מקיום של איומים מתגברים ומעשי אלימות פיזיים שכוונו נגד עובדי ציבור ואנשים שקשורים לניהול הבחירות בכל רמות הממשל.
בנוסף, מערכת הבחירות התאפיינה בשפה בוטה מצד שני הצדדים, המועמדים ותומכיהם, זה כנגד זה.[5][6][7]
סוגיות מרכזיות לקראת הבחירות
הפלות
נושא הגישה להפלות מלאכותיות היה נושא מרכזי במהלך הבחירות בנובמבר 2024. אלו הן הבחירות הראשונות לנשיאות ארצות הברית שנערכו לאחר שתי פסיקות חשובות במיוחד של בית המשפט העליון האמריקני שהשפיעו על האפשרות של אמריקניות רבות לקבל גישה להפלות מלאכותיות. פסק הדין הראשון הוא פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון משנת 2022, שבמסגרתו בית המשפט העליון האמריקני ביטל את פסק הדין רו נגד וייד וקבע שהחוקה האמריקנית אינה מעניקה זכות להפלות, והעביר את הסמכות להסדרת נושא ההפלות לעם ולנציגיו הנבחרים שיוכלו לקבוע איזה מדינות בארצות הברית יהיו רשאיות לאסור באופן גורף ביצוע הפלות בתחומן.[8][9][10][11]
פסק דין בולט נוסף הוא פסק הדין של בית משפט פדרלי בטקסס שניתן בשנת 2023 והוציא צו מניעה זמני הפוסל את האישור שנתן בשנת 2000 מנהל המזון והתרופות האמריקאי לתרופה מיפפריסטון (אנ'), שהיא התרופה הנפוצה ביותר לביצוע הפלות. פסק הדין עלול להשפיע על נשים במדינות של ארצות הברית בהן ביצוע הפלות הוא חוקי אם גם בית המשפט העליון של ארצות הברית יתמוך בפסק הדין.[12] שתי הפסיקות זכו לתמיכה חזקה במיוחד מפוליטיקאים ומחוקקים רפובליקנים.
הדמוקרטים תומכים בעיקר בעמדה שגישה להפלות מלאכותיות היא זכות שאמורה להיות זמינה לכל הנשים בארצות הברית[13] בעוד שהפוליטיקאים הרפובליקנים באופן כללי מעדיפים להגביל ככל הניתן את החוקיות של ביצוע ההפלות המלאכותיות בכל מדינות ארצות הברית.[14] עד אפריל 2023 מרבית המדינות בארצות הברית שיש בהן רוב רפובליקני העבירו איסורים כמעט מוחלטים לביצוע הפלות מלאכותיות, ובשל כך ביצוע הפלות מלאכותיות הפך בפועל לבלתי חוקי בחלק גדול ממדינות ארצות הברית. על פי קרן משפחת קייזר נכון לינואר 2024 ישנן 15 מדינות שבהן אסור לבצע הפלות מלאכותיות בשלב המוקדמים של ההיריון ובאותן המדינות אין לחרוג מהכלל גם במקרים של אונס וגילוי עריות.
לטענת המפלגה הדמוקרטית וג'ו ביידן, קמפיין בחירות זה היווה קרב של ממש על עתידה של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית, באמונה כי ישנה סכנה שארצות הברית תהפוך לאוטוקרטיה.[15][16]
במסגרת הקמפיין של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ב-2024 הועלתה נגדו ביקורת בתקשורת האמריקנית על כך שלטראמפ ישנן הצהרות אלימות ואוטוריטריות,[17][18][19] והועלו גם טענות שבקמפיין הבחירות של טראמפ בחרו לעשות זאת באופן מכוון.[20] בתקשורת הועלו לא מעט חששות מהעתיד של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית בין היתר משום שלאחר ההפסד של טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2020 טראמפ ניסה "לבטל" את החוקה האמריקנית על מנת להפוך את תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020,[21][22] על סמך הצהרתו שהוא הולך להיות דיקטטור רק ב"יום הראשון" שלו כנשיא לאחר שינצח בבחירות ב-2024,[23][24][25][26][27][28] על סמך הצהרתו להשתמש במשרד המשפטים במטרה לרדוף אחר האויבים הפוליטיים שלו,[29]ניסיונות הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, על סמך המאמצים המתמשכים של הרפובליקנים להגביל את היכולת של הציבור הרחב לקחת חלק בתהליך ההצבעה [דרוש מקור], ועל סמך התחזיות חסרות הבסיס של טראמפ שגם בבחירות של 2024 הולכים להיות מקרים רבים של זיוף קולות.[30]
בסקר שנערך בין 30 בנובמבר ל-4 בדצמבר 2023 על ידי AP-NORC והשתתפו בו 1,074 מבוגרים, כ-62% מהמשתתפים ציינו שישנה סכנה שארצות הברית לא תהיה בעתיד מדינה דמוקרטית, והדבר תלוי במי שינצח בבחירות הבאות.[31]
כלכלת ארצות הברית
למגפת הקורונה היו השפעות ניכרות על כלכלת ארצות הברית בעבר ויש להן גם השפעה מתמשכת על ארצות הברית ב-2024.[32] תקופה המאופיינת באינפלציה גבוהה החלה עוד בשנת 2021, ונגרמה כתוצאה משילוב של מספר אירועים, כולל מגפת הקורונה ומשבר שרשרת האספקה של השנים 2021 עד 2023, כאשר ההשפעות הכלכליות של מלחמת אוקראינה–רוסיה, שמתקיימת משנת 2022 ואילך, רק החמירו את המצב.[33][34] בסקרים רבים שנערכו מסוף שנת 2021 ואילך עלה שלרבים בציבור האמריקני יש דעה שלילית על המדיניות הכלכלית של ממשל ביידן.[35] בוחרים אמריקנים רבים מציינים שכלכלת ארצות הברית היא הסוגיה העיקרית שמעניינת אותם בבחירות של 2024.[36][37]
הנשים האמריקניות הושפעו במיוחד מהשפל הכלכלי שבא בעקבות מגפת הקורונה, ובמיוחד אלו שנאלצו להפסיק לעבוד על מנת להקדיש את מרבית זמנן ומרצן לטיפול בילדיהן.[38] ממשל ביידן הוסיף שינויים זמניים שנועדו לספק תמיכה כלכלית למשפחות עם ילדים צעירים, כולל זיכוי במס למשפחות עם ילדים במסגרת תוכנית ההצלה האמריקאית, למרות שתוקף של אותו הזיכוי במס יפוג לפני שיתקיימו הבחירות בנובמבר 2024.[39]
החינוך
ממשל ביידן ביטל חובות סטודנטים להלוואות שהם לקחו בעבר בהיקף כולל של מעל ל-32 מיליארד דולרים.[40] באוגוסט 2022 נחשפה לראשונה התוכנית של ממשל ביידן לביטול הלוואות על סך 10,000 דולרים לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות רווקים שמרוויחים פחות מ-125,000 דולרים בשנה או זוגות נשואים שמרוויחים פחות מ-250,000 דולרים בשנה.[41] ביוני 2023 תוכנית זו בוטלה בהחלטה של בית המשפט העליון בפסק הדין ביידן נגד נברסקה.[42][43] בעקבות כך ממשל ביידן מתכנן לגבש מדיניות חדשה שתוביל לביטול חובות סטודנטים על הלוואות שהם לקחו בעבר, תוך התאמת התוכנית להחלטת בית המשפט העליון.[44] ביידן הצהיר גם שאם יזכה בבחירות של 2024 הממשל שלו מתכוון להתמקד בקדנציה השנייה ביישום מדיניות אוניברסלית שתספק לאוכלוסייה הכללית שירותי טרום גן, כמו גם תמיכה בהורים.[45]
חלק מהמועמדים הרפובליקנים סבורים שמרבית הציבור יתמוך במדיניות הרפובליקנית בכל הנוגע לסוגיות החינוך בארצות הברית. במהלך הכהונה של ממשל ביידן עשרות מדינות בארצות הברית חוקקו חוקים המונעים ממוסדות חינוך ללמד תיאוריה ביקורתית של גזע (Critical Race Theory) – דיסציפלינה אקדמית הבוחנת נושאים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים, בעיקר בכל הקשור לגזע ולגזענות בארצות הברית. התומכים באיסור על הלימוד של תאוריה ביקורתית על גזע טוענים שהעיסוק בגזע של אנשים ובגזענות בחברה האמריקנית אינו מתאים לסביבה בית-ספרית.[46][47][48] המתנגדים לאיסור על לימוד של תאוריה ביקורתית על גזע טוענים שכאשר מוסדות החינוך נמנעים מלעסוק בגזע ובגזענות בחברה האמריקנית הם עוסקים בשכתוב של הזיכרון הציבורי בכל הנוגע להיסטוריה האמריקנית.[49]
ארצות הברית סיפקה סיוע צבאי והומניטרי משמעותי לאוקראינה במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה.[51][52][53] פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית וכמו גם פוליטיקאים רפובליקנים רבים הביעו תמיכה בסיוע האמריקני לאוקראינה במלחמה, בטענה שלארצות הברית יש תפקיד מהותי ב"הגנה על הדמוקרטיה ומלחמה בתוקפנות הרוסית".[54] חלק מהמועמדים, כולל רון דה-סנטיס ודונלד טראמפ, טוענים שהתמיכה באוקראינה במלחמה לא צריכה להיות סוגיה מהותית עבור ארצות הברית, ושהמעורבות האמריקנית צריכה להיות מוגבלת יותר.[55] המועמד הרפובליקני ויווק רמאסוואמי אף הביע תמיכה בהפסקת הסיוע הצבאי של ארצות הברית לאוקראינה וציין שיכיר בטריטוריות של אוקראינה שנכבשו על ידי רוסיה כשטחים כבושים.[56]
עם תחילתה של מלחמת חרבות ברזל הצהיר ממשל ביידן על תמיכה מלאה וחד-משמעית בישראל, גינה את פעולות ארגון חמאס וסיווג אותן כ"מעשי טרור".[57] ביידן ציין בפני הקונגרס שארצות הברית תעביר סיוע על סך 10.6 מיליארד דולרים לישראל.[58] אחת ההערכות היא שכ-74% מהמצביעים היהודים בארצות הברית הביעו שביעות רצון מהתמיכה של ממשל ביידן בישראל.[59] אף על פי כן, לפי הסקרים התמיכה של ממשל ביידן בישראל במלחמה פגעה מאוד בתמיכת הקהילה המוסלמית במפלגה הדמוקרטית.[60] ישנם גם סקרים המצביעים על פער ניכר בין עמדת האליטות בארצות הברית בנושא מלחמת חרבות ברזל, שלרוב נוטה להיות פרו ישראלית, לעומת העמדה של הציבור הרחב בארצות הברית.[61]
עם זאת, העובדה שביידן עצמו אינו מתמודד ומחליפתו היא סגנית הנשיא קמלה האריס, עוררה חששות בישראל וטענות שהאריס תחליש את התמיכה האמריקנית. מקורבי האריס טוענים כי למרות ההבדל הרטורי היא תמשיך בקו שנקט ביידן.[62]
לצד זאת, מספר הולך וגדל של אמריקאים מתנגד למדיניות הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל ומאמינים שארצות הברית "צריכה להיות מתווך נייטרלי" בסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום לבחור צד.[61] בקרב המצביעים האמריקנים בגילאים 18 עד 34 נמצא שכ-66 אחוזים מסתייגים מההתנהלות של ישראל במהלך המלחמה, בעוד שבקרב קבוצת אוכלוסייה זו רק כ-20 אחוזים תומכים באופן ההתנהלות של ישראל במהלך המלחמה, ורובה של קבוצת אוכלוסייה זו תומכת בעיקר בצד הפלסטיני בסכסוך.[63]
מערכת הבריאות
דונלד טראמפ הצהיר שביטול חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, הידוע בעיקר כ"אובמה-קֶר", יהיה סוגיה מרכזית בה הוא מתכוון להתמקד לאחר שיבחר ב-2024.[64] הסוגיות שנוגעות למערכת הבריאות בארצות הברית, לרבות התמקדות בשאלה אם ארצות הברית צריכה לעבור למודל של מערכת בריאות אוניברסלית,[65] והעיסוק במגפת הקורונה, מהוות גם סוגיות מרכזיות בתקופה שלקראת הבחירות לנשיאות של 2024.[66]
זכויות להט"ב
בשנים האחרונות פוליטיקאים שמרנים בבתי המחוקקים במדינות שונות גיבשו הצעות חוק המגבילות את הזכויות הקהילה הלהט"בית בארצות הברית, ובמיוחד את זכויותיהם של טרנסג'נדרים.[67][68]
בפברואר 2023 הצהיר דונלד טראמפ שאם הוא ינצח בבחירות הוא יחוקק חוק פדרלי שיכיר בקיום של שני מגדרים בלבד, כאשר לטענתו "טרנסג'נדר" הוא מושג שנוצר על ידי "השמאל הרדיקלי", והוא הולך לקדם חקיקה של כתריסר חוקים שיתמקדו בטרנסג'נדרים בארצות הברית. מושל פלורידה והמועמד הרפובליקני לנשיאות רון דה-סנטיס חתם כמושל פלורידה על מספר חוקים נגד הקהילה הלהט"בית, כולל חוק זכויות הורים בחינוך השנוי במחלוקת, האוסר לדבר על נטייה מינית וזהות מגדרית בכל בתי הספר הציבוריים בפלורידה.[69]
ג'ו ביידן - נשיא ארצות הברית ה-46 (2021–הווה), סגן נשיא ארצות הברית ה-47 (2009–2017), סנאטור מטעם מדינת דלאוור (1973–2009), והתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בשנים 1988 ו-2008. ביידן הצהיר בתחילה על כוונתו להתמודד לתפקיד לקדנציה השנייה בבחירות אלו, אולם ב-21 ביולי2024 הודיע כי הוא פורש מהמירוץ לנשיאות. ביידן הוא הנשיא המכהן המבוגר ביותר. ביום השבעתו היה בן 78 וחודשיים.[70]
מועמד המפלגה הליברטריאנית לנשיאות הוא צ'ייס אוליבר (אנ'), יו"ר המפלגה לשעבר בג'ורג'יה (2016–2017). הכריז על מועמדותו ב-5 באפריל 2023, והוכרז ב־26 במאי 2024 כמועמד המפלגה.[71] מועמדה לסגנות הוא מייק טר מאט (אנ').
מועמדת המפלגה הירוקה לנשיאות היא ג'יל שטיין, שהתמודדה מטעם המפלגה לנשיאות גם ב-2012 וב-2016. מועמדה המפלגה לסגנות הוא בוץ' וור(אנ'), אקדמאי וראפר מקליפורניה שנבחר ב-16 באוגוסט.[72]
רוברט פ. קנדי ג'וניור התמודד בתחילה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, והפך באוקטובר 2023 למועמד עצמאי. קנדי קידם בעבר תיאוריות קונספירציה והוא הפך פופולרי בעיקר בקרב מצביעים עצמאיים ואנטי-ממסדיים שלא מעוניינים להצביע לשתי המפלגות הפוליטיות הדומיננטיות. ב-23 באוגוסט 2024 קנדי פרש מהמירוץ לנשיאות והודיע שהוא יתמוך בדונלד טראמפ.[73][74][75][76]
ב-6 בדצמבר 2023 נערך העימות הרביעי ובו נכחו כל המועמדים מהעימות הקודם, למעט טים סקוט שפרש מהמרוץ. העימות התקיים באוניברסיטת אלבמה, טסקלוסה, שבמדינת אלבמה והונחה על ידי NewsNation (אנ').
ב-10 בינואר 2024 נערך העימות החמישי, בו נכחו רק ניקי היילי ורון דה-סנטיס. העימות התקיים באוניברסיטת דרייק, דה מוין, איווה והונחה על ידי רשת CNN.
ב־27 ביוני 2024 נערך העימות השישי, בו נכחו שני המתמודדים.
ב-18 בינואר 2024 היה אמור להיערך עימות שישי במדינת ניו המפשייר בין דה-סנטיס להיילי, אך לאחר שהיילי סירבה להשתתף בו אם טראמפ לא ישתתף גם, העימות בוטל.
דונלד טראמפ, המועמד העיקרי, שכיהן כנשיא ארצות הברית בשנים 2017–2021, השתתף רק באחד מהעימותים.
הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית התקיימו בין ינואר ליוני 2024. ההתמודדויות נערכו ב-50 מדינות ארצות הברית, במחוז קולומביה וב-5 טריטוריות נוספות. כל מועמד מקבל מספר מסוים של צירים באזור מסוים בהתאם לשיעור הקולות שקיבל באזור זה. המועמד שיזכה ברוב הצירים (1,215 דרושים לניצחון), יזכה במועמדות המפלגה. כחודש לאחר סיום הבחירות, בין התאריכים 15–18 ביולי 2024, תתכנס הוועדה הרפובליקנית הלאומית ותכריז רשמית על מועמד המפלגה שיתמודד מול המועמד הדמוקרטי ב-5 בנובמבר בבחירות לנשיאות. בבחירות ניצח דונלד טראמפ עם 2,260 לאחר שניצח בבחירות ברוב המדינות. יריבתו ניקי היילי פרשה מהמרוץ ב-6 במרץ לאחר שהפסידה כמעט בכל הבחירות ב"יום שלישי הגדול".
ב-10 בספטמבר 2024 התקיים עימות בין קמלה האריס (המועמדת הדמוקרטית שנבחרה לאחר פרישתו של ביידן) לטראמפ. העימות נערך באולפן של רשת ABC בפילדלפיה, ועסק בשאלות על מדיניות כלכלית, הפלות, מדיניות חוץ והגירה.[78][79] סקרים שנערכו לאחר העימות הצביעו על קמלה האריס כמנצחת.[80] מנגד, טראמפ ותומכיו טענו כי מנחי העימות היו מוטים לטובת האריס.[81]
^Ibrahim, Nur (5 בדצמבר 2022). "Did Trump Say Election Fraud Allows for 'Termination' of US Constitution?". Snopes. ארכיון מ-31 במאי 2023. נבדק ב-9 בדצמבר 2023. In sum, Trump posted on Truth Social that, what he believed to be, election fraud in the 2020 presidential election allows "for the termination of all rules, regulations, and articles, even those found in the Constitution." For that reason, we rated this claim "Correct Attribution."{{cite web}}: (עזרה)
.jpg)
.jpg)
_2.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
_(double_cropped).jpg)
_(cropped)_2.jpg)
_(double_cropped).jpg)
_(double_cropped).jpg)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
