תחת לחצם של שבטים גרמאניים בטריטוריית המוצא שלהם, תכננו לנדוד לתוך שטחה של גאליה תחת פיקודו של מנהיג מקומי בשם אורגטוריקס. על פי תיאורו בספרו מלחמת גאליה נקרא קיסר על ידי הגאלים אל הפרובינקיה נרבונסיס, היא דרום צרפת של היום, אשר הייתה כבושה על ידי הרומים, על מנת להגן עליה מפלישת ההלווטים.
באותה העת פיקד קיסר על שישה לגיונות ובהם כ-30,000 חיילים. ההלווטים, על פי כתבי קיסר, מנו 370,000 אנשים, כולל נשים וילדים, ומתוכם 110,000 לוחמים. קיסר גייס בחופזה שני לגיונות נוספים על מנת לשמור על סיכוייו כנגדם.
בעת בה החל השבט את מצעדו, מת אורגטוריקס. בטרם עזבו שרפו ההלווטים את כפריהם והשמידו את המזון שלא יכלו לקחת עמם, על מנת שלא יוכלו לשוב לבתיהם מרצונם. הגירתם שימשה עילה נוחה ליציאה למלחמת גאליה על ידי קיסר. קיסר תמרן את ההלווטים לעמדה בלתי נוחה כאשר הוא שלט ברמה ליד העיר ביברקטה (כיום ליד העיר אוטן בחבל הלואר בצרפת). בקרב ביבריקה הותקפו ההלווטים על ידי החיילים הרומים שעלו עליהם באיכותם, והרגו 60% מהם, ושיעבדו 20% נוספים. שארית השבט הונסה אל אדמותיה הישנות בשווייץ של היום. מכיוון שהם השמידו את כפריהם סבלו מקור ומרעב.
בשנת 52 לפנה"ס הצטרפו לוחמים הלווטים אל ורקינגטוריקס, מנהיג הגלים בניסיונו לשחרר את גאליה משלטון קיסר.
במהלך התקופה הרומית, עבר השבט, ועמו שבט קלטי נוסף, הרטים, תהליך של רומניזציה, וקיבל על עצמו את התרבות והשפה הרומית. עם שקיעת האימפריה הרומית נכבש שטח שווייץ של היום על ידי שבטים גרמניים, האלמאנים, הבורגונדים והפרנקים, אך היסוד הקלטי הרטי וההלווטי לא נעלם כליל. בשווייץ המודרנית כ-110,000 דוברי רומאנש, שפה מקומית המהווה וולגריזציה של השפה הלטינית, שמוצאם מן הרטים וההלווטים.
כאשר נכבשה שווייץ בידי הצרפתים לאחר המהפכה הצרפתית שימש שם השבט כשמה של המדינה החדשה שנוסדה על חורבות הקונפדרציה השווייצרית שקרסה, והיא נקראה "הרפובליקה ההלווטית". שם זה משמש את המדינה השווייצרית עד היום, בשינויי גרסאות מסוימים.
