המכללה לפיקוד טקטי (המלט"ק), הידועה גם כאקדמיה הצבאית לפיקוד, היא מכללה של צה"ל, העוסקת בהכשרת קצינים לתפקידי פיקוד במערך הטקטי. היא מכשירה קצינים צעירים בצה"ל לשירות במערך הקרבי.
ייעוד המלט"ק הוא להקנות לקצינים הלוחמים ביבשה תשתית רחבה של תחומי ידע, הנדרשים לתפקידי הפיקוד במערך הטקטי, ולשמש בסיס להמשך ההתפתחות האישית והמקצועית, תוך הדגשת השירות בצה"ל כשליחות וכמקצוע.
הרקע להקמת המכללה
שנים רבות דנו בצה"ל, בפורומים שונים, בצורך בהקמת אקדמיה צבאית. בדיון שנערך בראשות הרמטכ"לאמנון ליפקין שחק ב-26 ביוני1997 החל חזון האקדמיה לקרום עור וגידים. הרמטכ"ל קבע כי יש להכשיר קצינים צעירים בעלי אופק שירות, ולהקנות להם ידע ומקצועיות צבאית במסגרת אקדמיה צבאית, הוא ביקר את צה"ל שלא התייחס עד לתקופתו באופן רציני לעניין וקיווה כי קיום המכללה תגשר על הפער המקצועי שקיים בין צבאות העולם לצבא ישראל.[דרוש מקור]
הקמת המכללה לפיקוד טקטי משקפת מהפך תפיסתי בנוגע לאופן שבו יש להכשיר את הקצונה הזוטרה. בכך, צה"ל מיישר קו עם צבאות זרים, שהשכילו להבין כי הניסיון המבצעי איננו חזות הכול וכי יש להקנות לקצינים את יסודות הידע התאורטי, המקצועי והאמפירי בשיטות מתודולוגיות, אקדמיות וצבאיות.
המכללה הצה"לית הוקמה ביולי 1999 בברכת הרמטכ"ל, שאול מופז, מתוך אותו רצון לשפר את תהליך הכשרת הקצונה הלוחמת בזרוע היבשה ברמת המ"פ. במחזור הראשון של התוכנית היו 33 חניכים ומאז מספרם גדל בעקביות. בסוף אותה שנה נחנך מבנה "האקדמיה הצבאית" (לימים המלט"ק), שתוכנן על ידי אדריכל ירון כ"ץ. ביולי 2001 נקרא המבנה ע"ש רא"ל מרדכי גור.
כיום מכיל מחזור אחד כ-60 חניכים ובכך מכשיר כשליש ממפקדי הפלוגות בצבא היבשה. מרבית החניכים מגיעים מחמשת חילות היבשה (חי"ר, שריון, תותחנים, הנדסה ואיסוף והגנת גבולות) אך גם מזרועות ומחילות אחרים כמו המודיעין, הלוגיסטיקה ופיקוד העורף.
מסלול ההכשרה
הלימודים מאורגנים בשישה סמסטרים ומשך ההכשרה הוא שנתיים - ההכשרה הארוכה ביותר בצבא היבשה, ובין הארוכות בצה"ל. במהלך השנתיים הללו עוברים החניכים הכשרה צבאית שכוללת לימודים לתואר ראשון במגוון מסלולי בחירה מטעם אוניברסיטת חיפה.[1] התואר המוענק הוא דו-חוגי. החוג הראשון, שמוגדר כחובה ונלמד במכללה עצמה, כולל לימודים רב-תחומיים בנושאי צבא וביטחון. במסגרת החוג השני שנלמד באוניברסיטת חיפה יכולים החניכים לבחור בין: מדעי המדינה, כלכלה, תקשורת, ביולוגיה וחינוך.
במהלך הלימודים העוסקים בתחומי צבא וביטחון נלמדים תכנים כתורת הלחימה, היסטוריה צבאית, פסיכולוגיה צבאית, מנהיגות צבאית וחקר קרבות. הלימודים ברובם נערכים בצוותים קטנים (כ-15 חניכים). הם מועברים על ידי מפקדי צוותים בדרגת סא"ל לכל הפחות, בעלי ניסיון כמג"דים, או על ידי מרצים מהאקדמיה.
בהכשרה משולבות התנסויות מעשיות ובהן השתתפות בתרגילי תכנון ובתרגילים מעשיים בשטח.
בראשית הלימוד, מושם דגש על לימודי יסוד ומבואות הכוללים הוראה רחבה של מושגים צבאיים ותומכי צבא. בשלב זה ניתנים לחניכים גם כלים ומיומנויות לימוד שישמשו בסיס להמשך. קורסי המבוא כוללים, בין השאר, מבוא להיסטוריה והגות צבאית, מבוא לטקטיקה וכן לימוד לוחמות וטכניקות קרביות כמו טכניקה ללחימת חי"ר בשטח סבוך. מטרת הלמידה באופן זה היא לייצר אצל החניכים בסיס ידע שיאפשר למידת תכנים ממוקדת יותר בהמשך ההכשרה, וביצוע תרגילים מעשיים שיביאו לידי ביטוי את החומר הנלמד.
במסגרת חוגי הבחירה באוניברסיטת חיפה נערכים הלימודים בכיתות נפרדות המאפשרות לימוד בקבוצות קטנות ומזכות ביחס אישי מהמרצה. זאת בניגוד למסלול האקדמי הרגיל שבו נוכחים לפחות כמה עשרות סטודנטים בכל הרצאה. הקורסים הנלמדים תורמים להרחבת השכלתו של החניך, מעשירים את ידיעותיו ומפתחים את יכולותיו בתחומי למידה, כתיבה, חקר וביקורת מדעית.
לאחר סיום המסלול משובצים החניכים כמפקדי פלוגות או מפקדי סוללות בחילות השדה ובתפקידים מקבילים אחרים. רבים מבוגרי המלט"ק התקדמו בשירותם בצה"ל לתפקידים בכירים ובהם: מפקדי חילות, מפקדי אוגדה, מפקדי חטיבות (למעלה ממחציתם הם בוגרי המכללה, נכון לנובמבר 2021) ומפקדי גדודים.
הסיורים וסדרות השטח
בכל סמסטר מבקרים החניכים בגזרות מבצעיות: רמת הגולן, רצועת עזה, איו"ש ובפיקודים השונים. מטרת הסיורים היא הכרת הגזרות, האיומים והשגרה המבצעית המנהלת בהם. בסיורים השונים נחשפים החניכים לתוכניות האופרטיביות ולקרבות העבר.
כחלק מתוכנית הלימודים יוצאים החניכים גם לסיור היסטורי בעקבות קרבות ומלחמות העבר. בשנים עברו נערכו הסיורים בצרפת, בבלגיה ובהולנד בעקבות מלחמות העולם בחזית אירופה, אולם בשנת 2020 התקיים לראשונה סיור לימודי למזרח הרחוק, בעקבות מלחמת וייטנאם.
בשלב האחרון במסלול ההכשרה משתתפים החניכים בסדרות השטח במסגרת קורס מפקדי הפלוגות של צה"ל, אשר משלים את הכשרתם לתפקיד מפקדי פלוגות בגדודים.
דרכי הלימוד
הלימודים במכללה לפיקוד טקטי מתקיימים ארבעה ימים בשבוע, בהם יומיים במכללה עצמה במחנה דיין שבגלילות, ויומיים נוספים באוניברסיטת חיפה. יום בשבוע מוקדש ללימוד עצמי שנועד להעניק לחניכים זמן חופשי ולאפשר להם להעמיק במטלות האקדמיות הנדרשות מהם.
ימי הלימוד בקמפוס המכללה בגלילות מתקיימים במדים וימי הלימוד באוניברסיטת חיפה מתקיימים בלבוש אזרחי.
תנאי הקבלה
עם המועמדים לתוכנית נמנים קצינים שסיימו תפקידם כסגן מ"פ וזכו להמלצה של מפקד הגדוד ומפקד החטיבה שבה שירתו, אשר רואים בהם מפקדים מצטיינים, המתאימים לשירות קרבי ארוך טווח. על המועמדים לתוכנית לעבור את סף הקבלה האקדמי לתארים שאליהם הם מתמיינים בשקלול ממוצע הבגרויות וציון הבחינה הפסיכומטרית. הלימוד לבחינה הפסיכומטרית מתקיים בקמפוס המכללה בגלילות ובמימון מלא של הצבא.
עד 2023 המועמדים שהתקבלו לתוכנית מחויבים לחתום קבע לשלוש שנים מתום הכשרתם. החל ממחזור כ״ה החניכים חותמים שנתיים בלבד לאחר סיום הלימודים.
כיום כ-54% ממפקדי הגדודים בצה"ל הם בוגרי המכללה. החל מקיץ 2021 גם מחצית ממפקדי החטיבות הסדירות בצה"ל יהיו בוגרי המכללה הזו.[דרוש מקור]
בוגרים רבים של המכללה נהרגו או נפצעו במלחמת חרבות ברזל, עת הובילו את הלחימה בראש כוחותיה. בין ההרוגים: סא"ל אלי גינסברג, סא"ל תומר גרינברג ורס"ן אריאל בן משה, שהיה בוגר מצטיין של מחזור י"ט במלט"ק.
הזוכים לציונים לשבח
בעוז רוחם
23 מבוגרי המכללה לפיקוד טקטי זכו בציונים לשבח ובעיטורים כאות הערכה על תפקודם במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים השונים ברצועת עזה. לשניים מהבוגרים הוענק עיטור העוז. לתשעה מהבוגרים הוענק צל"ש אלוף, לשישה בוגרים הוענק צל"ש מפקד אוגדה ולחמישה מבוגרי המכללה הוענק צל"ש מפקד חטיבה.
סא"ל אפרים תהילה הוא הבוגר הראשון שלו הוענקו שני ציונים לשבח.
