Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

חייט

חייט בהונג קונג

חייט או תופר הוא מקצוע עבודת כפיים ואומנות בתחום עיבוד האריגים (טקסטיל). חייטים הופכים בדים מסוימים לבגדים, באמצעות חיתוכם ותפירתם.

כלי המלאכה העיקריים של חייט היו, מאז תקופות קדומות, המחט, החוט והמספריים, סרט מידה ומאז המאה ה-19 גם מכונת התפירה. לעיתים נעשה שימוש במונח "חייט" לתאר רק אדם המייצר חליפות גברים (ואז נקראת המקבילה לתפירת בגדי נשים בשם "תופרת") או חליפות לנשים ולגברים (אך לא סוגים של בגדים אחרים, כמו בגדים תחתונים). הבדים בהם משתמש החייט הם בדרך כלל צמר, כותנה, משי, פשתן ובדים אקריליים.

בשל תפוצת המקצוע, קיימים יהודים רבים ששם משפחתם הוא "חייט". באופן דומה, אנשים רבים ממוצא אנגלו-סקסי ששמם "טיילור" (Tailor) או ממוצא אשכנזי ששמם "שניידר" (Schneider בגרמנית, Sznajder בפולנית). כמו כן מצויים שמות המשפחה קרביץ (מפולנית) ו-פּורטנוֹי (מרוסית), קליירמאקר (Kleermaker בהולנדית).

הכשרה ועיסוק

הכשרת החייטים נעשית בדרך כלל בדרך של התלמדות וחניכות. חייט-אומן הוא אדם אשר הוכשר להעסיק מספר מתלמדים בבית המלאכה שלו. חייטים מפורסמים אשר מייצרים חליפות "מחויטות", כלומר, כאלו אשר מותאמות אישית ללקוח, נוסעים לעיתים ברחבי העולם על מנת למדוד את הלקוח ולהתאים לו את החליפה; ולקוחות מגיעים לבתי המלאכה שלהם. עם זאת, נפוצים כיום חייטים העוסקים בתיקוני חליפות בלבד; או שמייצרים חליפות "מוכנות ללבישה" (לא מותאמות אישית) וחלק ניכר מעבודת החייט בעבר מבוצע כיום על ידי מכונות.

חייטות ביספוק

חולצת ביספוק

פרקטיקה מרכזית בחייטות האנגלית המסורתית היא ביספוק /biˈspoʊk/, מונח שפירושו אופן ייצור שבו פריט מותאם במיוחד לקונה, ובייחוד ייצור של מלבושים מחויטים לגברים, כגון חליפות וחולצות, המחייב מדידה והתאמה. זהו מושג מקביל ל-couture אצל נשים, כלומר אופנת גברים הנעשית לפי מידה ובהתאמה אישית.

השימוש במונח החל בבריטניה בשלהי המאה ה-19, ומקורו בביטוי spoken of - "מדובר" - המתייחס להוראה לייצר פריט מסוים, שניתנה בזמנו בעל פה. המונח נועד להבדיל בין ביגוד תעשייתי, מוכן ללבישה, למוצרים מחויטים בהתאמה אישית. כיום המונח ביספוק משמש את דוברי האנגלית הבריטית, ובארצות הברית הוא נפוץ בעיקר בתעשיית ההלבשה היוקרתית.

ברבות השנים, מלאכת הביספוק נעשתה מזוהה עם סטנדרטים גבוהים של גזירה, תפירה וגימור. בבריטניה נפסק כי השימוש במושג מותר גם במקרה של דרכי ייצור שאינן מסורתיות גרידא, וזאת בניגוד למצב בצרפת - שם מי שמבקש להתהדר במונח haute couture, נדרש לעמוד בתנאי הקבלה של איגוד התפירה העילית.

אשה העוסקת בתפירה, גם בתפירה מחויטת, מכונה תופרת. התופרות עסקו במלאכתן בבתיהן, במפעלי טקסטיל ואף בחנויות אופנה. משפחות בנות המעמד הגבוה הזמינו "תופרת פרטית" לתכנון המלתחה.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דיוויד סלע, תופרת בביקורי בית, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2020
Kembali kehalaman sebelumnya