טרטו (באסטונית: Tartu; בגרמנית ובשוודית: Dorpat (דורפאט); בלטבית: Tērbata; ברוסית: Дерпт (דרְפְּט) או Юрьев (יורייב)) היא העיר השנייה בגודלה באסטוניה (אחרי טאלין), נפה עירונית ובירתמחוז טרטו, שנקרא על שמה. נהר האמאייגי, המחבר את שני האגמים הגדולים של אסטוניה, פייפוס וורטסיירב, חוצה את העיר לאורך עשרה קילומטרים.
היסטוריה
ממצאים ארכאולוגיים מראים על התיישבות קבועה בטרטו עוד במאה ה-5 לספירה. במאה ה-7, התושבים המקומיים בנו ביצורים מעץ בחלק המזרחי של גבעת טומה (Toomemägi) - גבעת הקתדרלה של ימינו.
התיעוד הכתוב הראשון של העיר נעשה ב-1030, בידי סופרים מרוס של קייב. ירוסלב "החכם" ( Ярослав I Мудрый), נסיך קייב, בזז את העיר באותה שנה וקרא לה יורייב (Юрьев, שמשמעות המילה המילולית היא "של יורי", כשיורי הוא שמו הנוצרי של ירוסלב). שליטי קייב גבו מיסים מהעיר, עד אשר, על פי תעודים מקייב, נשרפה העיר עד היסוד בידי שבטים של "צ'ודים" (Чудь). מסיבה לא ידועה, שם המבצר החדש שהוקם על האתר נקרא טרבטו (Tarbatu) או תרבטה (Tharbata), מקור שמה המודרני של טרטו.
בחוזה ניסטד ב-1721, העיר הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית ושמה שונה לדרפט (Дерпт). בחצי השני של המאה ה-19, הפכה דרפט למרכז תרבותי לאסטונים כחלק מהלאומיות. העיר ארחה את פסטיבל הזמר האסטוני הראשון ב-1869, ואת ה"ונמוינה" (Vanemuine), התיאטרון הלאומי הראשון, ב-1870.
ב-1893 שונה שמה של העיר פעם נוספת ליורייב, שמה הרוסי העתיק. עם העצמאות האסטונית ב-1919, שמה של יורייב שונה פעם אחרונה לטרטו.
לאחר המלחמה טרטו הוכרזה כ"עיר סגורה" לזרים, שכן בסיס חיל-אוויר סובייטי נבנה בפרבריה. במהלך התקופה הסובייטית האוכלוסייה הוכפלה מ-57,000 ל-100,000. מאז שאסטוניה קבלה עצמאות ב-1991, החל שחזור של מרכז העיר העתיקה.
על פי מפקד שנערך ב-1897 נמנו בעיר 1,774 יהודים מתוך כ-42,000 תושבים, כשהקהילה החזיקה בבית ספר יהודי ובאוניברסיטת טרטו הייתה מעין אגודת סטודנטים יהודית.[2] על פי מפקד שנערך בשנות ה-30 של המאה ה-20 ישבו בטרטו 920 יהודים.[3]
עד שהעיר נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ביולי 1942 במסגרת מבצע ברברוסה רובם המוחלט של היהודים הצליח להימלט למעט עשרות בודדות, בעיקר זקנים וחולים. לאחר הכיבוש פרידריך קורג (אסט'), המפקד האסטוני של טרטו מטעם הגרמנים, הורה על מעצרם של כלל היהודים. תחילה הם רוכזו בבית הכנסת המקומי (גר'), ולאחר מכן במספר בתים קטנים ברחוב אחר, שתפקדו כמעין גטו. באוגוסט היהודים הועברו למחנה הריכוז טרטו (אסט'), וכעבור זמן לא רב הם נרצחו בשוחה נגד טנקים ששימשה כבור הריגה.[3]
בטרטו נמצאים גם: האוניברסיטה האסטונית למדעי החיים, המכללה להגנה הבלטית, המכללה האווירית של טרטו, משרד החינוך האסטוני, בית המשפט העליון האסטוני וגם הארכיון ההיסטורי של אסטוניה.
תחבורה ותשתית
אל העיר ניתן להגיע ברכבת, מעבורת, אוטובוס או מטוס. לעיר יש שדה תעופה קטן ונמל מפותח מאוד. כמו כן, יש מספר קווי אוטובוס פנימיים וסירות ששטות לאורך האמאייגי.