ישראל גרוסמן

הרב ישראל גרוסמן

לידה	1923 ה' בחשון ה'תרפ"ג
פטירה	2007 (בגיל 84 בערך) כ"ג באדר ה'תשס"ז
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	?–2007

הרב ישראל גרוסמן (ה' בחשון ה'תרפ"ג, אוקטובר 1922 - כ"ג באדר ה'תשס"ז, 13 במרץ 2007) היה ראש ישיבה בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד, קרלין, וישיבת פינסק-קרלין. קודם לכן היה פעיל במערכות של הציבור החרדי לאחר קום המדינה.

נולד בירושלים למשה שניאור זלמן גרוסמן, בילדותו שהה אביו ממושכות בחו"ל והוא למד בישיבות "תפארת ישראל" בחיפה ו"תפארת ציון" בבני ברק. כשחזר אביו ארצה, חזר לירושלים ולמד בתלמוד תורה חיי עולם ובישיבת "בית יוסף צבי" של הרב יוסף צבי דושינסקי, ובישיבת קמניץ אצל הרב משה ברנשטיין, היה מראשוני התלמידים ויד ימינו של ראש הישיבה. נישא בכ' באלול תש"ד לגוטא פעריל בת יוסף גוטפרב.

היה פעיל ציבור מנעוריו, לאחר קום המדינה היה פעיל במסגרת המאבק החרדי נגד שירות לאומי וגיוס בנות לצה"ל. היה מתגנב למחנות העולים כדי לרשום ילדים לחינוך העצמאי. פרסם כרוז בחתימת הרבנים צבי פסח פרנק, זליג ראובן בנגיס ואיסר זלמן מלצר והרב מטשיבין הכוללת קריאה לבנות שההתגייסות לשירות לאומי הוא באיסור "יהרג ואל יעבור" וכרוז נוסף תחת הכותרת "אינקוויזיציה"^[1]. בעקבות זאת הוא נעצר והואשם בקשירת קשר להכשלת החוק והמרדה. לאחר שנאסר נסעו הרבנים לבית הסוהר על מנת לדאוג לשחרורו ואף טענו שיש לאסור אותם במקומו שהרי הם כתבו את המכתב^[2], הוא נידון למאסר של שלושה חודשים^[3] דבר שהביא לביקורת ציבורית מצד יהודים חרדים בעולם^[4]. בערעור הומר עונש המאסר בקנס כספי^[5].

בשנת תש"ט בגיל 27 מונה על ידי רבי יוחנן פרלוב מקרלין לעמוד בראש ישיבת קרלין בירושלים. בתמוז תשי"ח מונה לראש ישיבת תומכי תמימים בלוד (שאחר כך עברה לכפר חב"ד), במקומו של הרב ברוך שמעון שניאורסון, והמשיך לשמש בתפקיד גם לאחר שעברה הישיבה לכפר חב"ד שם היה ראש ישיבה במשך עשרים שנה. משהוקמה בסוף שנות ה-80 חסידות פינסק-קרלין כחצר נפרדת, הוצב הרב גרוסמן בראשות הישיבה של החסידות. הוא היה חבר בגרעין ההקמה של ישיבת חב"ד במגדל העמק ושימש ראש הישיבה במשך כחצי שנה. את ייסוד הישיבה יזם בנו, הרב יצחק דוד, שהקים בעיר את מוסדות מגדל אור.

בכמה מקרים שימש כשליח של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ושל הרב זליג ראובן בנגיס גאב"ד העדה החרדית בירושלים. באוקטובר 1952, יומיים לפני פגישת החזון איש עם דוד בן-גוריון, שלחו אותו שני הרבנים אל החזון איש עם מכתב ובו בקשה שלא יתפשר על גיוס בנות^[6].

כיהן כדיין בבית הדין של אגודת ישראל בירושלים ושימש כבורר. היה חבר בנשיאות מפעל הש"ס.

אגודת ישראל רצתה למנותו לכהן כרבה של שכונת קריית משה, אך הדבר עורר את מחאת התושבים שהשתייכו ברובם לתנועת המזרחי^[7].

לאחר פטירת רבו רבי יוחנן מקרלין, הצטרף לקבוצת החסידים שקיבלו את מרותו של האדמו"ר מלעלוב, רבי משה מרדכי בידרמן. לאחר שנפטר קיימו החסידים בחירות לבחירת מנהיג חדש. הרב גרוסמן היה אחד המועמדים, אולם בבחירות נבחר רבי אהרן הכהן רוזנפלד.

לא רצה שבנו הרב יצחק דוד יהיה רב ראשי שסבר שעבודתו של בנו עם ילדים זה התפקיד לו הוא נולד.

נפטר באדר תשס"ז ונקבר בהר הזיתים^[8].

הרב גרוסמן היה נשוי לפערל, בת הרב יוסף גוטפרב מירושלים (נפטרה בתשע"ב, 2012), ולזוג עשרה ילדים:

• הרב יצחק דוד גרוסמן - רבה של מגדל העמק וראש מוסדות 'מגדל אור'.
• הרב יעקב גרוסמן.
• הרב בן ציון גרוסמן, משפיע בקהילת חב"ד במגדל העמק.
• הרב אליעזר יחזקאל - ראש ישיבת 'מגדל אור' ומו"צ בקהילת סערט ויז'ניץ.
• הרב משה שניאור זלמן גרוסמן.
• הרב יוסף גרוסמן.
• רחל, אשת הרב נפתלי נוסבוים - ראש ישיבת 'חיי משה', דיין בירושלים.
• אשת הרב שמואל צבי פריד - חבר בית הדין הרבני באשדוד.
• אשת הרב בן ציון ליבוביץ', מנהל חינוכי של מוסדות ויז'ניץ בירושלים.
• אשת הרב ברוך לוריא דיין בירושלים וראש כולל טעפליק בעיר.

שו"ת

• שו"ת הליכות ישראל - דיני שדכנים ומתווכים, ירושלים: תשל"ז^[9]
• שו"ת משכנות ישראל - דיני נזקי שכנים, ירושלים: תשד"מ^[10]
• שו"ת נצח ישראל - חושן משפט, ירושלים: תשמ"ו^[11]
• שו"ת אורח ישראל - על שולחן ערוך אורח חיים, ירושלים: תשמ"ט^[12]
• שו"ת כנסת ישראל - שאלות כלליות, ירושלים: תשס"ג^[13]
• שו"ת מחנה ישראל - שאלות כלליות, ירושלים: תשס"ו^[14]

שיעורים

• שיעורי בבא קמא, כפר חב"ד: תשכ"ב^[15]
• שיעורי כתובות, ירושלים: תש"ל^[16]
• שיעורי גיטין, ירושלים: תשל"ט^[17]
• שעורי קדושין, ירושלים: תשמ"א^[18]
• שיעורי בבא מציעא, ירושלים: תשנ"ב^[19]
• שיעורי בבא בתרא, ירושלים: תשנ"ה^[20]
• שיעורי נדרים, ירושלים: תשס"ט^[21]

כללי

• שערי תירוצין - על קבא דקושייתא, ירושלים: תשס"ב^[22]
• לב ישראל - חידושים על התורה / שמועות ושיחות, ירושלים: תשס"ח^[23]

• שמואל הניג (נכדו), גדול בישראל, פרקי חייו של הרב ישראל גרוסמן, תש"ע 2009, שני כרכים

• יוסי אליטוב, הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'" באתר col אדר תשע"ז, מתוך עיתון משפחה
• ישראל בן משה שניאור זלמן גרוסמן (1923-2007), דף שער בספרייה הלאומית
• כרטיס הקבר של הרב ישראל-גרוסמן, באתר הר הזיתים