תוכנית לונר אורביטר (באנגלית: Lunar orbiter - מקפת ירחית) הייתה תוכנית של נאס"א לחקר הירח, במסגרתה שוגרו 5 מקפות אל הירח בין 1966 ל־1967. מטרת התוכנית הייתה למפות את פני הירח במטרה למצוא אתרי נחיתה מתאימים למשימות תוכנית אפולו. לוויינים אלו סיפקו את התמונות הראשונות של כדור הארץ מן הירח.
כל 5 המשימות הושלמו בהצלחה וכ־99% מהירח מופו ברזולוציה של 60 מטרים או טוב יותר. בשלוש המשימות הראשונות מופו 20 אתרי נחיתה מיועדים לנחיתת אדם שנבחרו על ידי תצפיות מכדור הארץ. משימות אלו טסו בנטיית מסלול נמוכה. שתי המשימות האחרונות שהו במסלול קוטבי ומיפו את שאר הירח. לונר־אורביטר 4 מיפתה את כל הצד הנראה של הירח וכ־9% מהצד הנסתר. לונר־אורביטר 5 סיימה את מיפוי הצד הנסתר וצילמה אף 36 אזורים שנבחרו מראש ברזולוציה בינונית (20 מטרים) וגבוהה (2 מטרים). כל משימות לונר־אורביטר שוגרו על גבי משגר אטלס־אג'ינה D.