Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

מאזן

סוגי חשבונאות
חשבונאות פיננסית
חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
הנהלת חשבונות כפולה
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
תקן חשבונאות
בסיס דיווח
עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על הרווח הכולל
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקן ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
רשות ניירות ערך
לשכת רואי חשבון בישראל
מועצת רואי חשבון בישראל
לשכת יועצי מס בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
חוק סרבנס-אוקסלי
מאזן לדוגמה
מאזן ליום 31 בדצמבר 2016
נכסים
ש"ח
נכסים שוטפים
מזומנים 30,000
לקוחות 40,000
מלאי 210,000
280,000

נכסים בלתי שוטפים
השקעות 230,000
רכוש קבוע, נטו 175,000
405,000
התחייבויות והון
ש"ח
התחייבויות שוטפות
אשראי לזמן קצר 25,000
ספקים ונותני שירותים 35,000
60,000

התחייבויות לזמן ארוך
אשראי לזמן ארוך 90,000
איגרות חוב 220,000
310,000

הון עצמי
הון מניות 1,000
עודפים 314,000
315,000
סך כל הנכסים 685,000 סך כל ההתחייבויות וההון 685,000

מאזן (לפי ה-IFRS: דוח על המצב הכספי) הוא דוח כספי המתאר את מצבה הפיננסי של ישות חשבונאית ליום מסוים. הוא מהווה למעשה "תצלום" של הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של הישות לאותו יום. בדרך כלל נערך מאזן בסוף כל שנת כספים ובחברות ציבוריות גם מדי סוף רבעון. מפורטים בו ערך הנכסים (assets) של הישות, וכנגדם ערך ההתחייבויות (liabilities) וההון העצמי (net worth) שלה. הון עצמי הוא ההפרש בין ערך הנכסים לערך ההתחייבויות; הוא מייצג את הערך של אותו חלק מנכסי הישות שכלפיו אין לנושים החוץ-תאגידיים של הישות טענה משפטית (הווה אומר, אותו חלק שנותר, בין אם בפועל או באופן רעיוני, לאחר קיום כל ההתחייבויות של הישות). לפיכך, ההון העצמי מיוחס בעקיפין לבעלי המניות של הישות, ומכונה גם shareholders' equity. ההון העצמי קשור למושג של זכות שיורית (residual claim).

ברוב המקרים, מאזן נערך עבור תאגיד (כגון חברה, אגודה שיתופית וכדומה). חשיבותו רבה בעיקר למשתמשים חיצוניים, כלומר אלו העושים בו שימוש כדי לקבל החלטות כלכליות, כגון השקעה בעסק. מאזן של תאגיד נערך על ידי התאגיד בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים שנקבעו בתקנים חשבונאיים, גילויי דעת, חוקים ותקנות. לאחר עריכת הדוח חותם עליו יושב ראש הדירקטוריון. רואה חשבון נדרש על פי חוק לבקר את הדוחות הכספיים של התאגיד, באמצעות התהליך של ביקורת חשבונאית, ולבסוף לחוות את דעתו על מידת התאמתם לכללים אלו. רואה החשבון נדרש להיות אדם חיצוני שאינו מועסק על ידי התאגיד, וזאת על מנת לאפשר לקוראי הדוחות הכספיים לדעת עד כמה המידע המופיע בהם הוא אמין, אובייקטיבי, ומתאים לעקרונות החשבונאיים המקובלים, כך שיוכלו להסתמך עליו בבואם לקבל החלטות כלכליות.

מבנה המאזן

המאזן מספק מידע על הנכסים וההתחייבויות. המידע מוגש בצורה תמציתית, אך נספחים אליו ביאורים ופירוטים שונים לכל סעיף, אשר מהווים חלק בלתי נפרד מהדוח. הדוח כולל בדרך כלל "מספרי השוואה" - טורים נלווים שבהם השוואה של כל סעיף עם מקבילו במאזן של התקופה הקודמת.

המאזן כולל שני צדדים. בצד האחד (הימני, בדרך כלל, במאזן הנערך בשפה העברית) מופיעים נכסי החברה, כשראשון מופיע הרכוש השוטף, אחריו ההשקעות לטווח ארוך ולבסוף הרכוש הקבוע. בין סעיפי הרכוש השוטף הנפוצים ניתן למצוא את יתרת הכסף המזומן שברשות החברה, פיקדונות בבנק, קופת צ'קים, מלאי המוצרים וחומרי הגלם, הציוד, וכן חובותיהם של לקוחות וחייבים אחרים, שנחשבים גם הם לנכס פיננסי.

בצד האחר (השמאלי, בדרך כלל) מופיעים פרטי ההתחייבויות של הישות והונה העצמי. בדומה לנכסים, ההתחייבויות מסודרות גם הן מהטווח הקצר לארוך: ראשית ההתחייבויות השוטפות, שביניהן ניתן למצוא אשראי בנקאי לזמן קצר, אשראי מספקים ונותני שירותים, הלוואות קצרות מועד מגורמים אחרים, וכן המחאות לפרעון שנתנה הישות; ולאחר מכן מפורטות ההלוואות לטווח ארוך. לאחר ההתחייבויות מפורט הונה העצמי של הישות. סכום טור ההתחייבויות וההון העצמי זהה תמיד לסכום טור הנכסים (כלומר, על הדוח להיות מאוזן).

המאזן מפורסם בדרך כלל כחלק מקבוצת דוחות תקופתית, הדוחות הכספיים.

תקופת המאזן

המאזן מוגש לבעלי המניות של התאגיד (או למשתמשים אחרים, לפי העניין) במועדים קבועים. המאזן החשוב ביותר הוא זה המוגש בסוף שנה תקציבית, ב-31 בדצמבר. מאזן זה מוגש גם לשלטונות המס והוא חלק מהבסיס לביקורת של רשות המיסים על דיווחי הפירמה. בישראל הדוח צריך להיות מוגש ליום 31 בדצמבר, אך ישנן מדינות שבהן הדבר אינו כך.

חברות ציבוריות נדרשות להגיש גם דוחות רבעוניים (אחת לשלושה חודשים). הדוחות השנתיים, ובכללם הדוח על המצב הכספי, מחויבים בביקורת יסודית על ידי רואה חשבון מבקר חיצוני. לעומתם, הדוחות הרבעוניים מחויבים רק בסקירה על ידי רואה חשבון, כך שייתכן שיהיו פחות אמינים מהדוח השנתי.

חשיבות המאזן

המאזן משמש בראש ובראשונה את מנהלי הישות, המעוניינים לקבל תמונה אמיתית על מצבה של הישות (בכפוף למדיניות החשבונאית). בתנאים מסוימים, באמצעות המאזן ניתן לדעת האם שווי הנכסים של הישות גבוה משווי ההתחייבויות. באמצעותו יכולים הקוראים גם להשוות בין השנה החולפת לבין השנה שקדמה לה, לבצע ניתוחים באמצעות מדדים שונים על מנת להסיק כיצד ניתן להתייעל ולחסוך.

אף על פי שקביעת המיסים שתשלם החברה נקבע בדוח ההתאמה למס שמבוסס על דוח רווח והפסד, המאזן (בערכים נומינליים) מוגש אף הוא לשלטונות המס ומשמש אותם בביקורתם.

המאזן יכול להיות מוגש לגורמים חיצוניים המעוניינים לעיין בו. לדוגמה, לעיתים בנק המעניק אשראי לתאגיד דורש לקבל לידיו את המאזן כדי לבחון את מצבה האמיתי של הישות. גם גורם המעוניין להשקיע או לרכוש את השליטה על התאגיד ירצה לעיין במאזן ולהיעזר בו על מנת להעריך את ערכו של ההון העצמי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאזן בוויקישיתוף
Kembali kehalaman sebelumnya