מגאדת' החלה כלהקת ת'ראש מטאל, ועד וכולל האלבום Rust in Peace מ-1990 היא ניגנה ודבקה בסגנון זה.[1] האלבומים Countdown to Extinction מ-1992 ו-Youthanasia מ-1994 שמרו על מספר אלמנטים של ת'ראש, אך היו יותר בסגנון של הבי מטאל מסורתי.[2][3] שני האלבומים הבאים של מגאדת', Cryptic Writings מ-1997 ו-Risk מ-1999, התרחקו מסגנון הת'ראש, ועל פי רוב מתוארים כהבי מטאל ו/או הארד רוק.[4][5] בהמשך הלהקה חזרה לשורשי הת'ראש שלה, כאשר כל האלבומים המאוחרים יותר תוארו כסגנון שבין ת'ראש מטאל לבין הבי מטאל מסורתי.
הלהקה מכרה למעלה מ-50 מיליון עותקים מאלבומיה[6], כאשר תשעה מתוכם הגיעו לרשימת 40 האלבומים הטובים ביותר של הז'אנר[7] ו-18 מסינגלים שהוציאה הגיעו לרשימת 40 השירים הגדולים ביותר של הז'אנר[8]. בשנת 2016 זכתה מגאדת׳ בפרס גראמי כאשר הייתה מועמדת לגראמי 12 פעמים בסך הכל[9][10].
זמן קצר לאחר שהגיטריסט הראשי של להקת מטאליקה, דייב מאסטיין, פוטר עקב סכסוכים אישיים בשל מה שתואר בזמנו כהתנהגות בעייתית, ושימוש מוגבר למדי בסמים[13], הוא הקים את מגאדת' יחד עם שכנו, הבסיסטדייוויד אלפסון. מאסטיין הפך למחבר המילים, המלחין הראשי בלהקה, הגיטריסט המוביל, ולאחר שלא מצא סולן שהתאים לדרישותיו, גם לסולן הלהקה. תוך זמן קצר, הלהקה הוסיפה את המתופף לי ראוש (שהוחלף בגאר סמואלסון) והגיטריסט קארי קינג (מלהקת סלייר), שהוחלף בכריס פולאנד.
בסוף 1984, מגאדת' הייתה חתומה בחברת ההקלטות קומבט רקורדס, ובמאי 1985 הוציאה את אלבומה הראשון, Killing Is My Business... And Business Is Good!. ללהקה הוקצב סכום של 8,000 דולר להקלטת ולהפקת האלבום[14], אך חברי הלהקה בזבזו יותר ממחצית הסכום על סמים, מה שבא לידי ביטוי באיכות הסאונד הנמוכה של האלבום. אך למרות הפקה גרועה יחסית ותמונת עטיפה עלובה (לדבריו של מאסטיין, ברגע שראה את התמונה הוא חשב "רימו אותנו!"), האלבום היה מוצלח ביותר ושילב אלמנטים של ת'ראש מטאל, פאנק וג'אז. "Killing is My Business" זהו אלבום טכני מאוד, עם דגש חזק על גיטרה בס, הכולל סולואים ארוכים ומהירים מאוד של גיטרה חשמלית, ואף מזכיר את Kill 'Em All של מטאליקה (אשר מאסטיין השתתף בכתיבת רובו). למעשה, השיר "Mechanix" מתוך "Killing is My Business" זהו בעצם השיר "The Four Horsemen" מתוך "Kill 'Em All" עם מילים אחרות. את השיר כתב מאסטיין לפני שהצטרף למטאליקה, מטאליקה הופיעו איתוThe Mechanix - Metallica (w/ Dave and Cliff), נבדק ב-2021-05-24, ולאחר שמאסטיין פוטר מהלהקה, מטאליקה שינו את המילים, והוסיפו גשר מלודי. בגרסה של מגאדת, הגביר מאסטיין את קצב השיר.Mechanix (Dave Mustaine) vs Horseman(James Hetfield), נבדק ב-2021-05-24
בנובמבר 1986 מגאדת' הוציאו את אלבומם השני, Peace Sells... But Who's Buying?, שהביקורות היללו כאלבום ת'ראש מטאל מעולה, המאופיין בהפקה משופרת וכתיבה מתוחכמת[15]. מאוחר יותר באותה שנה, מגאדת' הוחתמו בחברת קפיטול רקורדס, שגם רכשו את הזכויות לאלבום "Peace Sells" מחברת קומבט רקורדס.
גאר סמואלסון וכריס פולנד פוטרו מהלהקה לאחר סיבוב הופעות בהוואי, והיו שמועות בדבר שימוש בסמים על ידי כל חברי הלהקה. המחליפים היו צ'אק בהלר על התופים וג'ף יאנג על הגיטרה. במרץ 1988 ההרכב החדש הוציא את האלבום השלישי של הלהקה, So Far, So Good... So What!, שקיבל ביקורות שליליות ונכשל בשחזור ההצלחה של קודמו, "Peace Sells". החידוש של שירם של הסקס פיסטולז, "Anarchy In The UK" שנכלל באלבום זכה לביקורות מלגלגות במיוחד וראו בו סימן לכשלונו של האלבום כולו.
שנות התשעים
חייו של ההרכב שהקליט את "So Far, So Good... So What" היו קצרים, היות שיאנג ובהלר פוטרו ב-1989, והוחלפו בהתאמה על ידי ניק מנזה ומרטי פרידמן. הרכב זה (מאסטיין, אלפסון, מנזה ופרידמן) היה היציב ביותר בקריירה של הלהקה, הקליט ארבעה אלבומים מוצלחים, ויצר למגאדת' תדמית של להקה שביכולתה לנגן לא רק מטאל איכותי, אלא גם ליצור יצירות קבילות יותר מבחינה מסחרית. כיוון הלהקה כולה השתנה בתכיפות רבה לאורך העשור, היות שמגאדת' עשתה מאמצים להביס את מטאליקה, יריבתה, על ידי "ריכוך" למען רכישת שם מרכזי של להקת מטאל מלודית, דבר שהביא לתלונות מצד המעריצים שעמדו לצדה לאורך השנים וראו בה כאחת הלהקות המובילות בת'ראש מטאל.
למרות זאת, ב-1990, מגאדת' לא הראתה סימני חולשה. אלבומה הרביעי של הלהקה, Rust in Peace, עדיין נחשב בעיני רבים כאחד מאלבומי הת'ראש מטאל המלהיבים והמתוחכמים ביותר מבחינה טכנית. הליריקה הקליטה והעוקצנית האופיינית למאסטיין, והריפים המחוספסים והמהירים הונצחו בהפקה ברורה ודייקנית, דבר שאפשר לשמוע את כל הניואנסים של לחני הגיטרה של מאסטיין. האלבום כולל את השיר "Holy Wars" ("מלחמות קדושות") - שיר ת'ראש טכני וכבד, העוסק במלחמות הדת במזרח התיכון, ואף כולל סולו קצרצר של גיטרה חשמלית בסגנון מוזיקה ים תיכונית. בדומה ל-...And Justice for All של מטאליקה שנתיים קודם, Rust In Peace המחיש היטב רמה של מורכבות טכנית, שהזכיר מטאל פרוגרסיבי.
ביולי 1992, מגאדת' הוציאו את האלבום Countdown to Extinction, שהפך להצלחה מיידית, הגיע למקום השני במצעד הבילבורד והיה למולטי-פלטינום: מאסטיין עצמו אמר, שהצלחותיה הבאות של מגאדת' ימדדו בהשוואה להצלחה של Countdown To Extinction. באלבום זה מבנה השירים היה פשוט יותר, מוזיקה "קליטה" יותר, והושם דגש חזק יותר על קולו של הסולן: אלו הם הצעדים שגם מטאליקה נקטה בהאלבום השחור שלה במטרה להעצים את הצלחתו הרווחית של האלבום. מאסטיין ושאר חברי הלהקה חשו מתוסכלים, כאשר בילי ריי סיירוס מנע מהם את המקום הראשון במצעד הבילבורד כאשר זכה עם שירו Achy Breaky Heart.
האלבום הבא, Youthanasia, יצא בשנת 1994 וגם הוא נחל הצלחה. באמצעות דבקותם בכיוונם החדש, שנקבע על ידי האלבום הקודם, האלבום הכיל בתוכו סאונד יותר רגוע, שקט ואטי. במהלך מסע ההופעות הופיעה מגאדת' גם בישראל.
האלבום הבא, שנקרא Cryptic Writings, שוחרר ב-1997 ונטה יותר לכיוון ההארד רוק, אם כי עדיין הכיל את הצליל המיוחד המזוהה עם מגאדת'. ניק מנזה עזב את הלהקה בשנת 1998 והוחלף על ידי ג'ימי דגראסו.
סגנון ההארד רוק ניכר עוד יותר באלבום הבא, Risk, משנת 1999. היקף מכירותיו היה נמוך יחסית. זמן קצר לאחר שחרורו, פרש מרטי פרידמן מהלהקה והוחלף על ידי אל פיטרלי. הלהקה חיפשה דרך לסיים את החוזה עם חברת ההקלטות קפיטול רקורדס, לכן הוציאה לאור אלבום אוסף בשם Capitol Punishment: The Megadeth Years. האוסף כלל בתוכו שני שירים חדשים, שעליהם מגאדת' התחייבו לפי החוזה עם קפיטול.
שנות ה-2000
הרכב הלהקה מ-2005 ועד פברואר 2006. משמאל לימין: שון דרובר, ג'יימס מק'דונו, דייב מאסטיין וגלן דרובר.המתופף שון דרובר.
בשנת 2001, מגאדת' חתמו על חוזה עם חברת התקליטים סנקצ'וארי רקורדס, ולאחר זמן קצר הוציאו אלבום חדש, בשם The World Needs a Hero שהוכרז על ידי המעריצים כחזרה מוצלחת לשורשי הת'ראש המוכרים של הלהקה.
ב-3 באפריל2002, מאסטיין הכריז בפומבי על עזיבתו את הלהקה. הסיבה הרשמית הייתה פגיעה עצבית בידו השמאלית. החברים האחרים החליטו לפרק עקב זאת את הלהקה. הדבר נראה כסופה של להקה בת כמעט 20 שנה.
בהדרגה, הפיזיותרפיה עזרה לידו של מאסטיין להחלים. לאחר שלמד מחדש לנגן על הגיטרה, הוא כתב את אלבום הסולו הראשון שלו ותכנן הנפקה מחודשת של הקטלוג של מגאדת'. בשנת 2004 הוא יצר קשר עם חברי הלהקה המוקדמת עם בקשה לעזרה בהקלטת האלבום החדש שלו שנקרא במקור Blackmail The Universe (שמו של השיר הפותח את האלבום), אך שמו שונה ל-The System Has Failed (ביטוי מתוך השיר השלישי, Kick The Chair שמבקר את מערכת המשפט). בגלל ההסכם עם חברת ההקלטות שלפיו מגאדת' מתחייבת לאלבום נוסף, האלבום היה חייב להשתנות מאלבום סולו לאלבום האחרון של מגאדת'. האלבום הוקלט עם ויני קוליוטה על התופים, כריס פולאנד (שניגן עם מגאדת' בשנות ה-80) על גיטרה מלווה וג'ימי לי סלואס על גיטרת הבס. כמו שדייב מאסטיין אמר: "מגאדת' באיטיות קמה לתחייה".
לאחר צאת האלבום בתחילת יולי 2004, The System Has Failed זכה לביקורות טובות כאלבום שמחזיר את מגאדת' ל"תור הזהב" מסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, ואף הגיע למקום ה-18 ברשימת הבילבורד האמריקני. לאחר הוצאת האלבום הוחלפו פולאנד, סלואס וקוליוטה בבסיסט ג'יימס מקדונו והאחים גלן ושון דרובר על הגיטרה והתופים. במהלך השנתיים העוקבות חברי הלהקה יצאו לסיבובי הופעות ברחבי העולם ולאחר מכן לסיבוב הופעות שנקרא בשם Gigantour, שהתמקד בארצות הברית וקנדה והשתתפו בו להקות נוספות. מאסטיין יזם את הפסטיבל על מנת לעודד הופעות מטאל ואת פעילותן של להקות אחרות. סיבוב ההופעות הגיע לממדים כאלו שהוא הצטייר כאירוע המתחרה ב"Ozzfest", אותו ארגן אוזי אוסבורן. בהופעה בארגנטינה, מאסטיין הפתיע את הקהל והודיע שמגאדת' תמשיך לפעול ותוציא אלבום נוסף.
במהלך התקופה שלאחר הוצאת "The System Has Failed", מגאדת' בהרכבה החדש הגבירה את פעילותה: מאסטיין עבר להשתמש בגיטרות של חברת "Dean" ובעקבותיו גם עבר גלן דרובר. ב-21 במרץ2006 יצא מארז האוסף "Arsenal of Megadeth" ב-DVD, וב-15 במאי 2006 מגאדת' חתמה עם חברת הפקות המטאל הידועה Roadrunner Records. ב-10 בפברואר 2006 הבסיסט ג'יימס מקדונו הוחלף בג'יימס לומנזו וב-15 במרץ, הקמע המצויר של מגאדת' "Vic Rattlehead" עוצב מחדש בתחרות מעצבים גרפיים באתר DeviantArt.com[16]. ב-22 באוגוסט וב-5 בספטמבר הלהקה הוציאה אלבום הופעה כפול ו-DVD של סיבוב ההופעות Gigantour משנת 2005. ב-2 בדצמבר יצא אלבום ההופעה "That One Night: Live in Buenos Aires" שצולם בהופעה בבואנוס איירס, ארגנטינה.
לאחר גיבושם של שירים חדשים, ב-19 באפריל2006 חברי הלהקה החלו להקליט באנגליה את אלבומם האחד עשר. במספר קטעי תיפוף שהוקלטו, שון דרובר השתמש בציוד של ג'ון בונהאם מלד זפלין. לאחר הפסקה לסיבוב ההופעות Gigantour 2006, הלהקה חזרה ב-21 בנובמבר להקלטת האלבום בקליפורניה. ב-4 במרץ2007 שוחררה רשימת השירים שתופיע באלבום. לבסוף, ב-15 במאי 2007 יצא לאור האלבום החדש של מגאדת', United Abominations, כשעל עטיפתו ניתן לראות את ויק בגרסתו החדשה על רקע בניין האו"ם המותקף (שהופיע גם על עטיפתו של Peace Sells...But Who's Buying?). האלבום כלל 11 שירים[17], שחלקם הושמעו מוקדם יותר בהופעות חיות, ברדיו או ניתנו לשמיעה או הורדה מאתר הלהקה. האלבום עוסק כקודמיו בנושאים פוליטיים שונים (United Abominations, שם האלבום, הוא עיוות של United Nations) ומסתמן כאחד המוצלחים ביותר של מגאדת', שהגיע למקום השמיני ברשימת הבילבורד האמריקני.
ב-9 באוקטובר2007 הוציאה הלהקה מארז מיוחד הנקרא Warchest ("תיבת מלחמה"). על עטיפת המארז צויר איור ממוחשב של שרשיר כדורי רובה, אשר מובלט החוצה מהמארז. המארז מכיל חמישה דיסקים: שלושת הראשונים מכילים שירים ודמואים אותם הקליטה הלהקה בין השנים 1985 ל-2004, הרביעי מכיל הקלטה של הופעה חיה שנערכה ב-1990 באנגליה והחמישי הוא DVD של הופעה שהוקלטה ב-1992 באולם ההאמרסמית' אפולו שבלונדון.
בפברואר 2010 חזר ללהקה הבאסיסט לשעבר של מגאדת', דייוויד אלפסון, וזאת ביוזמתו של המתופף שון דרובר[19].
ב-16 באפריל2011 הלהקה הופיעה בישראל בפעם רביעית בתולדותיה. בהופעה שנערכה בגני התערוכה צפו כ-6,000 איש. בסוף ההופעה מאסטיין אמר שהם רוצים לחזור פעם נוספת לישראל.
מגאדת' הודיעה על חידוש סיבוב ההופעות GiGantour בשנת 2012. סיבוב ההופעות יכלול את מגאדת', להקת ההבי מטאל הבריטית מוטורהד, להקת המטאל גותי האיטלקית לקונה קויל ולהקת ההבי מטאל הדנית VolBeat. בקיץ 2012 הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עם הבדרן רוב זומבי.
לאחר כעשור בו ניגן דרובר בלהקה, הוא הודיע על עזיבתו בשל רצונו לנסות אפיקים חדשים. עד מהרה עזב גם ברודריק, בשל חילוקי דעות אומנותיים (ושניהם אגב הצטרפו ללהקת Act of Defiance). ב-29 במרץ2015 נודע כי המתופף כריס אדלר מלהקת Lamb of God יעבוד עם מגאדת' על אלבומה החדש של הלהקה, ה-15 במספר. ב-2 באפריל נודע כי הגיטריסט הברזילאי קיקו לוריילו, לשעבר מלהקת אנגרה, הצטרף באופן רשמי ללהקה.
בשנת 2021 בעיצומי העבודה על אלבום החדש, פוטר דייוויד אלפסון מהלהקה עקב שערורייה מינית[20]. את מקומו של אלפסון החליף באסיסט הלהקה לשעבר ג'יימס לומנזו שהצטרף לסיבוב הופעות, ולאחר כשנה במאי 2022, הודיעה הלהקה באופן רשמי כי ג'יימס לומנזו יצטרף באופן קבוע[21].
מגאדת' היא להקת הבי מטאל[22]. אף על פי שהלהקה מוכרת על פי רוב כלהקת ת'ראש מטאל, חלק מאלבומיה אינם שייכים לסגנון זה.
ת'ראש מטאל
מגאדת' החלה כלהקת ת'ראש מטאל, ועד וכולל האלבום Rust in Peace מ-1990 היא ניגנה ודבקה בסגנון זה.[1] שני האלבומים הבאים של מגאדת', Countdown to Extinction מ-1992 ו-Youthanasia מ-1994, שמרו על מספר אלמנטים של ת'ראש, אך היו יותר בסגנון של הבי מטאל מסורתי.[2][3] כמו כן, הלהקה נחשבת לאחת מ"ארבע הגדולות" - הלהקות המרכזיות בסגנון הת'ראש מטאל, לצד מטאליקה, סלייר ואנתרקס.
התרחקות מסגנון הת'ראש
שני האלבומים הבאים של מגאדת', Cryptic Writings מ-1997 ו-Risk מ-1999, התרחקו מסגנון הת'ראש, ועל פי רוב מתוארים כהבי מטאל,[4] כאשר לעיתים Risk מתואר כהארד רוק יותר מאשר כהבי מטאל.[5]
חזרה לשורשי הת'ראש/הבי מטאל
אלבום האולפן התשיעי של הלהקה, The World Needs a Hero מ-2001, מציג חזרה מסוימת לשורשי הת'ראש מטאל של הלהקה, אף על פי שהוא הושפע יותר מהבי מטאל רגיל[23]. באופן דומה, גם האלבומים הבאים של הלהקה תוארו כסגנון שבין ת'ראש מטאל לבין הבי מטאל מסורתי.
נושאי שירים
ישנם מספר נושאי שירים החוזרים שוב ושוב באלבומים. נושאי מלחמה וצבא - במיוחד מלחמה גרעינית - הוא נושא משותף להרבה משירי הלהקה. למעשה שם הלהקה הוא עיוות של המילה Megadeath, מונח שהומצא בצבא ארצות הברית ומשמעותו - "מוות של מיליון אנשים". לבד ממלחמה גרעינית ישנם נושאים לשירים כמו קונספירציות ממשלתיות, שחיתות וצביעות השלטון והחברה, מלחמות קדושות (השיר "Holy Wars") ואפילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני. שירים בולטים הם Architecture of Aggression, Rust In Peace... Polaris, Peace Sells, Blackmail The Universe, Symphony of Destruction וUnited Abominations.
ב-1995 הופיעה הלהקה בארץ כחלק ממסע הופעות בינלאומי לקידום האלבום Youthanasia שיצא באותה שנה. שתי הופעות של הלהקה התקיימו באולם הסינרמה שבתל אביב.
ב-22 ביוני2005 שוב הופיעה מגאדת' בישראל במסגרת פסטיבל מטאליסט בחוף פלמחים בראשון לציון, לצידה של להקת הת'ראש הגרמניתדסטרקשן ולהקות נוספות; אך לצערם של המעריצים המשטרה נאלצה להפסיק את ההופעה לאחר ארבעה שירים בלבד עקב קריסת גדר הלחץ[24] בתקרית נפצעו מאבטח ואדם מהקהל.
במרץ 2007 הודיע דייב מאסטיין כי הלהקה תשוב לישראל "להשלים את מה שהתחילו" ולהופיע מול הקהל הישראלי. ההופעה התקיימה ב-2 ביולי 2007 בהאנגר 11 בנמל ת"א, הפעם ללא פסטיבל ולהקות חימום רבות אלא אחת בלבד - Betzefer. במהלך ההופעה דייב דיבר רבות עם הקהל, ציין את אהדתו הרבה לקהל המעריצים בארץ. בסיום ההופעה הודיע דייב, שהוא תמיד מקיים הבטחות ושההופעה היא קיום ההבטחה, לחזור ולנגן בתל אביב, לאחר הפסקת ההופעה הקודמת בפסטיבל מטאליסט 2005.
ב-16 באפריל2011 הופיעה מגאדת' בפעם הרביעית בישראל והפעם בביתן 1 שבגני התערוכה בתל אביב. ההופעה הייתה המופע האחרון במסגרת ה-"Endgame Tour" שהחל ב-2009. בהופעה צפו כ-6,000 אנשים.
בסיום ההופעה הודיע מאסטיין כי ייתכן שהלהקה תחזור להופעה נוספת עוד כמה שנים[25][26].
הופעתה המתוכננת של הלהקה בתל אביב ב-6 באוגוסט 2014 בוטלה עקב המצב הביטחוני לאחר מבצע צוק איתן.
ב-2 ביולי2016 הופיעה הלהקה בפעם החמישית בישראל, במתחם הלייב פארק בראשון לציון, במסגרת סיבוב ההופעות לקידום האלבום Dystopia שיצא באותה השנה.
^Rock On The Net's Official website. "Grammy Awards: Best Metal Performance", at Rockonthenet.com; last accessed October 13, 2006
^Blabbermouth.net, "MEGADETH, ARCH ENEMY, LAMB OF GOD Members Discuss GIGANTOUR", September 16, 2006, at Blabbermouth.net; last accessed November 23, 2006
_(5272639753).jpg)
_(5272639477).jpg)
.svg){kind=logo}
