מגנטוספירה (באנגלית: Magnetosphere; ממגנט וספֵירה, הגם שצורתה אינה כדורית) היא אזור סביב גרם שמים, שקיימות בו תופעות הנגרמות או המושפעות עקב השדה המגנטי של אותו גרם שמים.[1]
מדענים שיערו זמן רב את קיום המגנטוספירה של כדור הארץ - עקב קיומן של סערות גאומגנטיות. בשנת 1958 בוצעו ניסויים באמצעות לוויין המחקר אקספלורר 1 שהוכיח את קיומה של המגנטוספירה וגילה את חגורות הקרינה - חגורות ואן אלן.
צורת המגנטוספירה, למרות שמה, איננה כדורית: בצד הפונה אל השמש ("יום") המרחק אל גבול המגנטוספירה הוא כ-70,000 ק"מ (10 - 12 פעמים רדיוס כדור הארץ המסומן ) ממרכז כדור הארץ. בצד הנגדי ("לילה") הצורה היא של קליע כ- 15 ממרכז כדור הארץ, עם שובל בקוטר של 20 - 25, שנימתח
לכ- 1,000, והדרך שבה השובל מסתיים איננה ידועה.
רוח השמש היא זרם של חלקיקי פלזמה הנעים במהירות של בין 300 ל-800 ק"מ לשנייה, ורובם פרוטונים (גרעיני מימן) חופשיים - חלקיקים בעלי מטען חיובי, ואלקטרונים - חלקיקים בעלי מטען שלילי. חלקיקים אלה טעונים בשדה מגנטי בין-פלנטרי שעוצמתו 2 - 5 ננוטסלה, ומקורו בעיקר מהשמש.
שכבות ואזורים במגנטוספירה של כדור הארץ
מגנטופאוזה
מגנטופאוזה Magnetopause היא החלק החיצוני של המגנטוספירה. החלקיקים מרוח השמש הטעונים בשדה מגנטי בין-פלנטרי - אינם יכולים להתערבב עם חלקיקי הפלזמה הטעונים מהשדה המגנטי של כדור הארץ הנמצאים במגנטוספירה. המגנטופאוזה היא הגבול שבין שני סוגי החלקיקים.
פלזמספירה
פלזמספירה Plasmasphere היא החלק הפנימי של המגנטוספירה - זה שקרוב לאטמוספירת כדור הארץ, מכילה פלזמה קרה עם אנרגיה נמוכה.
חגורות הקרינה
לווייני המחקר הראשונים ששוגרו לחלל, גילו בשנת 1958 חגורות של קרינה עזה סביב כדור הארץ, שלא היו ידועות עד אז. אזורים אלה קרויים חגורות ואן אלן Van Allen belts. תחילה התגלו החגורות הפנימיות 700 - 10,000 ק"מ מעל פני כדור הארץ - המכילות בעיקר פרוטונים באנרגיה גבוהה, ולאחר מכן התגלו החגורות החיצוניות 13,000 - 65,000 קילומטרים מכדור הארץ - המכילות בעיקר אלקטרונים באנרגיה גבוהה.
השובל המגנטי
מגנטוטייל Magnetotail - שובל מגנטי ארוך של חלקיקים טעונים - נוצר על ידי רוח השמש - בכיוון הנגדי לשמש, ואורכו רב מאוד. השובל המגנטי של כדור הארץ ארוך יותר מאשר הרדיוס של מסלול הירח סביב כדור הארץ.
בעת פעילות מוגברת מאוד של השמש נגרמים שינויים מהירים בשדה המגנטי של המגנטוספירה מה שגורם לסערה גאומגנטית, שעלולה להשפיע על השדה המגנטי במקומות רבים, ובמקרים קיצוניים - אף לגרום הפרעות ללוויינים, לשידורי רדיו, לקווי מתח גבוה ועוד.