מכבי שירותי בריאות

מכבי שירותי בריאות
שמות קודמים	קופת חולים מכבי
מדינה	ישראל
משרד ראשי	המרד 27, תל אביב, ישראל
מספר מבוטחים	2,901,405 (נובמבר 2024)
יושב ראש	רן סער
מנכ"ל	סיגל דדון-לוי
עובדים	כ-7,700
תקופת הפעילות	1941–הווה (כ־83 שנים)
	אתר אינטרנט

מכבי שירותי בריאות (שמה הקודם: קופת חולים מכבי) היא קופת חולים השנייה בגודלה בישראל. היא נוסדה בספטמבר 1940 והחלה את עבודתה המעשית בחודש אוגוסט 1941.^[2]

מאז שנת 1995 פועלת מכבי מתוקף חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. שיעור דמי החברות לחברי הקופה נקבע בחוק ונגבה מהם על ידי המוסד לביטוח לאומי.

שירותי מכבי מבוססים על סל הבריאות הממלכתי וסל מכבי, ובדומה ליתר קופות החולים היא מאפשרת לחבריה כיסוי מורחב הכרוך בתשלום, באמצעות השב"ן (שירותי בריאות נוספים). מכבי מפעילה במסגרת השב"ן שני רבדים ביטוחיים: מכבי זהב ומכבי שלי.

כיום מונה "מכבי שירותי בריאות" מעל שני מיליון חברים ונחשבת למוסד בעל השפעה מהותית על מערכת הבריאות בישראל. מכבי מעניקה לחבריה שירותי בריאות ורפואה מגוונים, באמצעות מומחים בכול תחומי הרפואה והבריאות, ובאמצעות רשת מכוני אבחון וטיפול, לרבות "אסותא". שיטת השירות של מכבי מבוססת על בחירה חופשית של הרופא המטפל.

לוועידת מכבי, שהוא הגוף העליון האחראי להפעלת הקופה, רשאים להיבחר כל חברי מכבי, ולהשתתף בבחירה. הבחירות נערכות אחת לארבע שנים.

היסטוריה

קופת החולים מכבי הוקמה בספטמבר 1940 כאגודה בתוך תנועת מכבי ישראל. מכבי ישראל הזדהתה כתנועה לא פוליטית שהציגה השקפת עולם חופשית, הנוגדת את תורת השיתופיות של תנועת העבודה. הקופה אימצה את סמל התנועה ובתקנון שלה נקבע כי היא מיועדת אך ורק לחברי תנועת מכבי.

מכבי ישראל העניקה לקופת החולים שלה את המסגרת הארגונית הנדרשת ואף מימנה את הדפסת פנקסי החבר הראשונים, שעלותם הסתכמה ב-5 לירה א"י (שווה ערך לכ־150 ₪).

עם השנים, במקביל לצמיחתה של הקופה, הלך והתרופף הקשר עם תנועת מכבי ובשנת 1954 הושמטו מהתקנון המילים 'בפיקוח כללי של מרכז המכבי' ובתקנון של 1969 הוצהר במפורש ש"הקופה מסונפת להסתדרות מכבי ישראל, אך מנהלת את עניינה הארגוניים, הכלכליים והרפואיים באופן עצמאי באמצעות מוסדותיה... הקופה עצמאית מכל הבחינות".^[3]

בעת הקמתה, בשנת 1940 מנתה "קופת חולים מכבי" עשרה רופאים וכמה עשרות חברים. מקום היווסדה של הקופה היה בתל אביב ברחוב בית יוסף. בין האבות המייסדים של הקופה נמנו: ד"ר פליקס טיילהבר, ד"ר ארנסט פרוידנטל, פרץ ברנשטיין, אורי נדב, ד"ר אביגדור קורן, ג'ורג' פלש, ד"ר אליהו סדגר, חנניה ברגר, ד"ר משה הרניק, ד"ר אליעזר לודוויג לרפרוינד, ד"ר רוברט אטלס, פליקס שייניאק, ארתור רוזנברג, פריץ לוינזון, ד"ר הרמן ללבר. רובם היו רופאים וחלקם אנשי מנהל וכספים.

בראש המייסדים עמדו שני מנהלים שותפים: ד"ר פליקס טיילהבר, שהיה הוגה הרעיונות והמטיף לביצועם, וד"ר ארנסט פרוידנטל שהיה המוציא לפועל של הרעיונות. ד"ר טיילהבר שימש כרופא הראשי של הקופה וכיו"ר הנהלתה עד יום מותו בשנת 1956. ד"ר פרוידנטל עמד בראש הקופה כמנכ"ל ולאחר מכן כיו"ר ההנהלה עד פטירתו בשנת 1982.

בתחילת דרכה של הקופה היו מרבית רופאי מכבי יוצאי מרכז אירופה אשר הביאו איתם שיטות עבודה ליברליות, שבמרכזן הבחירה החופשית של החבר ברופא ובמכון. הפעילות הייתה מבוססת על כוח אדם שכיר מצומצם ועל רופאים עצמאים אשר תוגמלו בהתאם לפעילותם. כבר אז נקבע כי מטרתה של הקופה אספקת רפואה ציבורית ברמה של רפואה פרטית.

בשנים הראשונות פעלו ה'סניפים' של מכבי רק במרכז הארץ – בתל אביב, יפו, רמת גן, חולון, בת ים וכפר שמריהו. המכשול העיקרי שהעיב על התפתחות הקופה היה קשיים שהערימה 'הסתדרות הרופאים בישראל' (לימים 'ההסתדרות הרפואית בישראל') במיוחד בירושלים, אולם גם במקומות אחרים. הפריצה הגדולה של מכבי לעבר פריסה ארצית אירעה בשנת 1977 עם כניסתו של ד"ר נגל לתפקיד המנכ"ל במקום ד"ר פרוידנטל שהפך ליו"ר ההנהלה^[4].

לאחר פטירתו של ד"ר פרוידנטל בשנת 1982 נבחרה ליו”ר הנהלת מכבי שרה דורון^[5]. עם פרישתה ביולי 2010, נבחר לממלא מקומה פרופ' משה רוח^[6]. לפרופ' רווח היה ניסיון רב בניהול מערכות בריאות עקב היותו בעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל ומנהל בית החולים רמב"ם בחיפה.

לגב' דורון הוענק התואר "נשיאת כבוד" של הקופה, בו היא נשאה תוך המשך פעילותה במכבי עד יום מותה.

שנות ה-90

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הזינוק בפופולריות של מכבי החל בשנת 1990. בתוך חמש שנים (עד 1995) חימשה הקופה את מספר חבריה שהגיע למיליון מבוטחים. בשנת 1994 ציינה מכבי שלב נוסף בהתפתחותה, עת רכשה את בית החולים 'אסותא', שלימים יאחד תחתיו גם את בית החולים רמת מרפא ויחד הם מנקזים אליהם כשמינית מכלל הניתוחים המתבצעים בישראל.

בשנת 2000 התקיימה הוועידה העשירית של מכבי, שהצביעה על המגמות החיוביות בהתפתחות הקופה שמנתה אז 1.46 מיליון חברים, וחלקה באוכלוסייה גדל מ-19.9% ל-22.6% (הגידול הכי משמעותי מבין כול הקופות). על פי סקרים שנערכו בקרב לקוחות כלל הקופות זכתה מכבי לשביעות הרצון הגבוהה ביותר.

שנת 2005 מסמנת מפנה בהתפתחות הקופה – החלה פעילות רפואית מחקרית, התרחבה פעילות "אסותא" והוקמה חברת מכבי אחזקות המרכזת את פעילות חברות הבת. בשנה זו מונה למנהל חטיבת הבריאות פרופ' אהוד קוקיה שבשנת 2007 מונה למנכ"ל הקופה. פרופ' קוקיה הוביל מהלכים אסטרטגיים להעצמת החבר, לשיפור השירות ולהקטנת אי השוויון במערכת הבריאות בישראל.

יו"ר ההנהלה בשנים 2010–2021 היה פרופ' משה רוח. בשנת 2011 מונה רן סער למנכ"ל הקופה.

יו"ר ההנהלה מ-2021 הוא רן סער,^[7] ומנכ"לית הקופה היא סיגל דדון-לוי.^[8]

בקופה פועל "מכון למחקר וחדשנות" בניהול של ורדה שלו שמנהל בין היתר את המידע הממוחשב של חברי הקופה ומאפשר גישה למחקרים רפואיים.

סמל הארגון

בראשית דרכה השתמשה קופת חולים מכבי בסמלה ההיסטורי של תנועת מכבי העולמית – המילה "מכבי" בצורות גאומטריות חדות היוצרות יחדיו מגן דוד בצבע כחול כהה. בשנת 1997 עם שינוי השם מ"קופת חולים" ל"שירותי בריאות", עוצב סמליל חדש על ידי דן רנון^[9] הכולל את הסמל ההיסטורי, את השם החדש בשורה אחת ובשילוב של צבע נוסף, כחול בהיר. בשלב מאוחר יותר, הסמל הוצג בגרסה קצרה יותר, כאשר המילים "שירותי בריאות" הופיעו בשורה שנייה, לעיתים בשילוב הסלוגן "מרגישים מצוין".

בשנת 2011, עת חגגה הקופה 70 שנה להיווסדה, הוחלט על חידוש הסמליל, כך שיישמר את עברה מחד אך ייתן "ביטוי רענן לערכי המותג", בהם אנושיות בשירות, מקצוענות וקידמה.^[10] הסמל החדש כולל מגן דוד המופיע כחלל שלילי בין האותיות כ ו-ב, ומשמר את בחירת הצבעים של סמלילי העבר. סמליל זה עוצב על ידי "סטודיו ברוך נאה".

סמל מכבי העולמית ששימש גם סמל הקופה (עד 1997)
סמליל עם שינוי השם ל"שירותי בריאות" בעיצוב דן רנון (1997)
גרסה מתקדמת של הסמליל של דן רנון
סמליל נוכחי (החל מ-2011)

ארגון הקופה ומוסדותיה

תקנון מכבי^[11] מפרט את מוסדות הקופה ואת תפקידיהם:

הועידה הארצית – המוסד הנבחר העליון של חברי הקופה
מועצת קופת החולים – הגוף המנהל העליון של קופת החולים
ההנהלה – הגוף המנהל של הקופה
המזכירות – הגוף המוסמך לטפל בכל תחומי הניהול השוטף של הקופה
ועדת ביקורת – הגוף הממליץ למנכ"ל וליו"ר ההנהלה על אישור תוכנית העבודה השנתית של המבקר הפנימי

פעילויות ושירותי מכבי

מכבי שירותי בריאות מעניקה לחבריה מגוון שירותי בריאות ורפואה, באמצעות הקופה עצמה שהיא גוף ללא מטרות רווח, ובאמצעות זרועות ייחודיות וחברות בת.

אף כי השירות הרפואי שמציעה מכבי מבוסס על סל הבריאות הממלכתי וסל מכבי (הרחבה של סל הבריאות הממלכתי), מאפשרת הקופה לחבריה ליהנות מכיסוי מורחב הכרוך בתשלום, באמצעות השב"ן (שירותי בריאות נוספים). מכבי מפעילה במסגרת השב"ן שלושה רבדים ביטוחיים: מכבי כסף, מכבי זהב ומכבי שלי. החל מינואר 2019 מציעה מכבי לחבריה פוליסות ביטוח סיעודי חדשות של חברת הביטוח הפניקס.

בנוסף לרבדים הביטוחיים המיועדים לתושבי ישראל מפעילה מכבי תוכנית ביטוח מיוחדת המיועדת לתושבים חוזרים ולמי שאינו מוגדר כתושב.

בין שירותי הקופה מוקד טלפוני "מכבי ללא הפסקה" הפועל 24 שעות ביממה.

בין הזרועות הייחודיות וחברות הבת:

מכבי פארם – רשת בתי מרקחת המונה למעלה מ-90 בתי מרקחת בפריסה ארצית.
מכבי Care – מותג פרטי הכולל מגוון מוצרי בריאות שנמכרים ברשת "מכבי פארם".
מכבי טבעי – רשת מרפאות רפואה משלימה המציעה שילוב של טיפולי גוף ונפש בפיקוח רפואי.
מכבידנט – רשת מרפאות שיניים המעניקה שירות למבוטחי הקופה.
מכבי ממבט ראשון – רשת חנויות אופטומטריה המונה כ-100 סניפים.
מכבי יזמות
אסותא מרכזים רפואיים – רשת מרכזים רפואיים הכוללת שלושה בתי חולים פרטיים ובית חולים ציבורי, לצד מספר מרפאות ומכונים רפואיים.
בית בלב – רשת דיור מוגן לבני הגיל השלישי הכוללת גם מחלקות סיעודיות.
ביתי – מיזם שירותים לגיל השלישי שמאפשר להם להמשיך לחיות ברווחה בבית שלהם.

בצד אלו מפעילה מכבי מספר מיזמים לרווחת חבריה:

עמותת קרן מכבי – עמותה המציעה סיוע כספי, הלוואות, מלגות ושירותי רווחה^[12]^[13]^[14].
מכבי שפע – מועדון צרכנות שחרת על דגלו קידום מוצרי בריאות.

מכבי מקיימת פעילויות מחקר ופיתוח ייחודיות באמצעות מכון מכבי לחקר שירותי הבריאות, היחידה למחקרים קליניים, מכביטק (מחקר אפידמיולוגי) והשתתפות בחממות טכנולוגיות בתחום הרפואה.

בתחום התרומה לקהילה מפעילה מכבי מיזם לאיסוף תרופות ישנות וכן פורטל ידע בנושאי בריאות ורפואה.

מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות (KSM)

משרדי מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות

מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות הוא מרכז לקידום המחקר הרפואי והבריאות בישראל ובעולם, באמצעות מחקר עצמאי ושיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה, חברות סטארט-אפ וגופי בריאות ומחקר מכל רחבי העולם^[15].

המכון, בראשותה של ד"ר טל פטלון, כולל 4 מחלקות מחקר בתחומים של: ביג דאטה^[16], ביובנק – מאגר הדגימות הביולוגיות הגדול בישראל^[17], מחקרים קליניים^[18] ומחקרים אפידמיולוגיים^[19].

בנוסף למחקרים שהמכון מבצע^[20], הוא מאפשר לחוקרים מרחבי העולם לערוך מחקרים, אנליזות וניבוי רפואי, על בסיס מאגר נתונים מקוון שעבר תהליך התממה (אנונימיזציה)^[21].

מאז הקמתו, התבצעו במכון מאות מחקרים^[22], שהובילו לפיתוח כלים עבור מטופלים ורופאים, לשיפור ואף לשינוי במדיניות הרפואית של מדינות רבות, לרבות בתקופת מגפת הקורונה^[23].

למכון שותפויות עם חברות טכנולוגיה, חברות סטארט אפ, מוסדות אקדמיים ומדענים ברחבי העולם^[24], והסכמים לשיתוף פעולה מחקריים עם משרדי הבריאות של מדינות רבות, ביניהן איחוד האמירויות ובחריין^[25].