מערת גמל (שם ערבי מודרני, נובע ככל הנראה מצורתו דמוית הדבשת של פתח המערה) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל, שהוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות, יחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתו: מערת תנור, מערת הנחל ומערת הגדי. זוהי מערה קרסטית קטנת ממדים, בת חדר אחד שגודלו 9 על 12 מטרים. היא ממוקמת בין מערות תנור והנחל, בגובה 45 מטרים מעל פני הים, ופונה לצפון-מערב.
מערת גמל נבדקה לראשונה על ידי הארכאולוגית האנגליה דורותי גארוד במסגרת פרויקט החפירות הגדול בנחל מערות בשנות השלושים של המאה הקדומת. מסקנתה הייתה שהאתר אינו מכיל שכבות פלאוליתיות ראויות לציון. החפירה המסודרת הראשונה במערת גמל בוצעה על ידי מינה עברון מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.[1] עברון חפרה במערה בשנים 1992 - 1994 וחשפה שכבת ברקציה (אדמת מערות שהתקשתה) המכילה כלי צור פלאוליתיים. עצמות אדם ובעלי חיים לא השתמרו במערה. רוב הפריטים הארכאולוגיים היו מרוכזים באמצע המערה, ככל הנראה לאחר שנסחפו לשקע הקרסט במרכזה. מחקר טיפוסי הכלים שייכם לתרבות האשלו-יברודית של שלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, לפי נוכחותם של מקרצפים נטויים ורוחביים ושל אבני יד. משקעי מערות שמצפים את ראש השכבה הארכאולוגית תוארכו בשיטת אורניום-תוריום לכ-220 אלפי שנים לפני זמננו, ולפיכך הממצאים הפרהיסטוריים הם בגיל זה או קדומים יותר. ממצאים דומים משכבה E במערת תנור הסמוכה תוארכו לכ-400,000 עד 250,000 שנים לפני זמננו.[2] רוב הכלים סותתו מצור מקומי, שנאסף ממרחק של כששה ק"מ מסביב לאתר.[3]
ב-29 ביוני 2012 הוכרזה המערה יחד עם נחל המערות, כאתר מורשת עולמית.[4][5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
