ערך זה עוסק במושג מדעי. אם התכוונתם למשחק המחשב "ספור", ראו ספור (משחק).
נֶבֶג (בלועזית: "ספורה" – Spore) הוא גופיף רבייה חד־תאי או בעל תאים אחדים, הקיים באצות, צמחים, פטריות ובמינים שונים של חיידקים. הנבג הוא יחידת רבייה והפצה אל־זוויגית, שאינה תוצר של הכלאה בין פרטים. בפטריות, אצות, טחבים, שרכים וחיידקים, הנבגים משמשים להפצה, בעוד שבצמחים עילאיים הם מנוונים.
נבג הוא תא שפעילותו מינימלית ביותר, המשמש לצורכי רבייה ושרידה בתנאים קשים. כאשר תנאי הסביבה משתפרים הנבג חוזר להיות תא פעיל (למשל בנוכחות מים). ידוע על נבגים בני עשרות ואף מאות שנים שנשמרו בסביבות קשות לקיום עד להשתפרות התנאים. ישנם נבגים המסוגלים לשרוד קרינה רדיואקטיבית, על־סגולה או לחץ אטמוספירי גבוה או נמוך במיוחד. ב־2010 נבחנו נבגים בחשיפה לחלל החיצון והראו יכולת חזרה לחיים[1].
הנבג נוצר בתהליך הנקרא הנבגה. במסגרת התהליך תא חי ופעיל מתחיל "לסגור" פעילויות תוך תאיות, ובמקביל צובר כמויות אנרגיה, חומרי מזון ותשמורת. צורת התא משתנה, והוא הופך לכדור בעל מעטפת חוץ תאית. המעטפת שומרת על הנבג מסביבה חיצונית עוינת כגון טמפרטורה קיצונית, שינויי לחץ, יובש ותנאים חיצוניים אחרים. בתוך המעטפת קיימת שכבה פנימית נוספת המעניקה הגנה ואמצעי מזון וקיום. לאחר הפשרת התנאים התא חוזר לפעילות על ידי שימוש בחומרי התשמורת ופירוק המעטפת. אחרי שהתא חוזר לחיים, מתפקד התא כתא רגיל אך צורך כמות מזון ואנרגיה מועטה מהרגיל – עד לסגירת הפער.
נבגים בצמחים
בצמחים, הנבג הוא תא הפלואידי יחיד, ממנו מתפתח הגמטופיט בסדרה של חלוקות מיטוטיות. הנבג נוצר במנבג על ידי חלוקה מיוטית של תא אם. במהלך האבולוציה התפתחה דו־צורתיות מורפולוגית בנבגים, וצמחים החלו לייצר במקביל שני סוגים של נבגים: נבגים זכריים ונבגים נקביים.
