המרכז המסחרי ב"מתחם המלך עוזיהו" אשר מיועד לפרויקט פינוי בינוינווה דוד, וברקע מגדלים בשכונת רמת הנשיאמבנים נמוכים בנווה דודבית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד חיפהגן הבנים - לזכרם של נופלי מערב העיר וגן המשחקים שנבנה במעלה הפארק
השכונה הוקמה כמעברה באפריל 1951, ליד שער העלייה שהיה מחנה קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ושימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית. באוקטובר 1951 התגוררו במעברה כ-5000 איש, יוצאי רומניה ומדינות אירופה (כ-60%), ויוצאי עיראק (כ-40%)[1]. התושבים התגוררו בבדונים ובאוהלים. בסוף 1952, לאחר אסון בו נשרפו שלושה ילדים למוות, הוצע לתושבי המעברה שיכון באזור חיפה, אולם הם דרשו שיכון במקום, דרישה בעייתית שכן המעברה הוקמה על קרקע פרטית של ערבי תושב ישראל[2][3]. בשנת 1955 הודיעה גולדה מאיר על שיכון כל המתגוררים בבדונים ובפחונים עד סוף שנת 1955[4]. בסוף 1955 התגוררו במעברה כ-900 משפחות[5]. בשנת 1956 הוחל בבניית 500 דירות על ידי עמידר עבור תושבי המעברה[6]. בספטמבר 1956 התגוררו במעברה כ-600 משפחות[7] ובנובמבר 1957 עוד היו בה 490 משפחות שלא היה ידוע מתי יעזבו את הפחונים והבדונים[8]. בנובמבר 1958 סיכם אבא חושי שכ-800 משפחות עזבו את המעברה, 440 משפחות עברו לשיכון שנבנה ליד המעברה, 40 משפחות אמורות לעבור בקרוב לשיכון ו-140 משפחות נותרו במעברה בלא שנמצא עבורם פתרון[9]. בסוף 1961 דווח על סגירת המעברה[10].
המעברה התייחדה באחוז הגבוה של האשכנזים שהתגוררו בה[11].
בשנת 1958 הוקמה שכונת מחנה דוד עבור תושבי המעברה[12]. שכונת "מחנה דוד" נקראה על שם סרן דוד קזשטכר, סמג"ד 22 של חטיבת כרמלי, שנפל בקרב על חיפה, בקרב על בית הנג'אדה שליד גשר רושמיה[13]. שמה שונה כעבור שנים ל"נווה דוד". למקום זה הובאו, בנוסף למפוני המעברות המקומיות, גם מפוני מעברות רחוקות יותר, למשל מפוני המעברה בקריית בנימין. בשנת 1963 הוקצבו 600 אלף לירות לפיתוח השכונה שלא היו בה עד אז גני משחקים וגינון ציבורי[14][15].
החתך החברתי–כלכלי של שכונת נווה דוד נמוך יחסית. במסגרת פרויקט שיקום שכונות הורחבו ושופצו חלק מהבתים בשכונה בסוף שנות ה-70[16]. לאחר שהסתיים פרויקט השיקום של השכונה שלא השיג את מטרותיו, היא הורחבה והחלה לטפס על הר הכרמל והוספו לשכונה שלושה רחובות. העליון ביותר נקרא על שמה של אסתר המלכה והוא הרחוב הגבוה ביותר בשכונה. הוא גובל ביער, כך שמצדו העליון הוא אינו מתחבר לשכונה אחרת כלשהי.
לאחר שכשל פרויקט שיקום השכונות בשכונה, נראה היה כי מצבה של השכונה נזנח על ידי הרשויות, הן מבחינת תשתיות והן מבחינת השקעה בשירותים חברתיים. במרוצת השנים עלו טענות שונות על מצבה של השכונה כלפי הרשויות[17].
בשנת 1994, במהלך תקופת כהונתו של עמרם מצנע, ניהלו התושבים בסיוע הארגונים הסביבתיים מאבק נגד הקמתם של מגדלי חוף הכרמל, בטענה שפרויקט זה יחסום להם את נוף השכונה שעד אז השקיפה לחוף הים, וישתלט על רצועת חוף ציבורית. המאבק נכשל באופן חלקי[18], ולבסוף הוקמו חלק מן המגדלים שתוכננו ובוצעו שינויים קטנים בתוכנית המקורית באשר לבניינים שנבנו בפועל[19]
בשנת 2011 הוקמה בסמוך לשכונה רמת הנשיא, שכונה חדשה אשר הושקעו בה משאבים רבים, דבר אשר עורר זעם מצד התושבים[20].
בעקבות הביקורות, מצבן של התשתיות בשכונה, והפוטנציאל הנדל"ני של השטח עליו היא ממוקמת בעקבות סמיכותו לחוף הים, החלה עיריית חיפה בשנת 2006 לקדם מגוון תוכניות "פינוי-בינוי" בשטח השכונה; בשנת 2016 התקבל היתר מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לפרויקט הראשון במסגרת זאת[21]. כמו כן, על שולחנה של הוועדה הונחו בקשות להיתרים נוספים לפרויקטים בשכונה ובשכונת "שער העלייה" הסמוכה. בנוסף לתוכניות הללו, האזורים שלא זכו להתחדשות בזכות תוכניות הפינוי-בינוי, נכללו ב"תוכנית מתאר להתחדשות עירונית שכונות החוף" חפ/2350, הנמצאת בשלבי הכנה[22]. בספטמבר 2020 פורסם למתן תוקף תוכנית פינוי בינוי של רחוב המשלך שלמה הכולל פינוי והריסה של כ-200 יחידות דיור ב-17 מבנים שונים ובינוי של כ-1,200 יחידות דיור ב-12 בניינים רבי קומות, שטחים לבנייני ציבור ושטחי ציבור לגינות ומסחר[23].
שירותים עירוניים וממשלתיים
שירותי הדת
בשכונת נווה דוד פועלים כשישה בתי כנסת, המאופיינים באוכלוסיות שונות. כמו כן קיים בשכונה מקווה טהרה לנשים[24] ובית חב"ד[25] המספק שירותי דת לתושבי האזור. בעבר היה הרב מרדכי בן-נזרי רב השכונה, ומאז שיצא לגמלאות התפקיד אינו מאויש[26]. כמו כן בשכונה נמצא מתחם בתי הקברות בחיפה שמשמש לקבורה על פי השתייכות עדתית ודתית ובית העלמין הצבאי של העיר חיפה.
שירותים חברתיים
בשכונת נווה דוד קיים מרכז קהילתי המקיים חוגים וכנסים קהילתיים ומתפעל את שלוחת הנוער המיועדת לבני הנוער של השכונה ונמצאת בגבול שבין שכונת נווה דוד לשכונת רמת-הנשיא[27]. כמו כן בשכונה פעילים חניכי תנועת הצופים אשר נמצאים בשנת שירות טרם גיוסם לצה"ל והם מפעילים את שבט העוגן של התנועה אשר חידש פעילותו בשנת 2002[28], וכן יוזמת התנועה פעילויות רבות לטובת ילדי השכונה.
כמו כן, הוקמה בשכונה גינה קהילתית הנמצאת מאחורי בית ספר קורצ'אק ובה ערוגות פרטיות אשר התושבים מגדלים בה את תוצרתם. בגינה מתקיימות סדנאות העשרה בתחום החקלאות העירונית, ימי בישול של הייבול אותו מגדלים התושבים, נטיעות בטו בשבט ועוד.
מבנה קופת החולים כללית, ובית הדיור המוגן צמוד אליו
שירותי רפואה
בשכונה פועלת מרפאה של קופת החולים כללית ובה ניתנים שירותי רפואת משפחה ואחיות ושירות בית מרקחת, כמו כן במקום ניתנים שירותים סוציאליים בשיתוף המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית חיפה. בנוסף ניתנים שירותי רפואת שיניים במסגרת המרפאה הקהילתית המופעלת על ידי המכון ללימודי המשך לרפואת שיניים ולה עלויות מסובסדות לתושבי השכונה ולתושבי העיר אשר מופנים משירותי הרווחה העירוניים לצורך קבלת טיפול בעלות מופחתת[29], שירותי טיפת חלב[30] לתושבי השכונה והשכונות הסמוכות וכן בית דיור מוגן של חברת עמיגור ומרכז יד שרה להשאלת ציוד רפואי לתושבי הסביבה[31].
חינוך
בשכונה קיימים מעונות ובהם מעון לגיל הרך של ארגון ויצו[32], גני ילדים לגילאי טרום-חובה וחובה, גן לגילאי טרום-חובה בחינוך הממלכתי-דתי, וספרייה עירונית. בשכונה נמצאים בית הספר היסודי "נירים", המיועד לילדי השכונה, "בית הספר ע"ש יאנוש קורצ'אק", ובית הספר "עופרים", המיועדים לילדי החינוך המיוחד. כמו כן הוקם בשכונה המרכז הטכנולוגי של רשת התיכונים עתיד שנפתח בשנת 2014 ומיועד לתלמידי הרשת הלומדים לימודים טכנולוגיים ומגיעים אליו ללימודי סדנאות[33]. בשנת 2018 הועבר בית-ספר בסמ"ת, ששמו הוסב ל"בסמת החדש" לבניין המרכז הטכנולוגי. כמו כן בשכונה נמצא גן מילו"א, גן העשרה שבו נפגשים הילדים עם יצירות אמנות תוך לימוד השפה האמנותית, לימוד טכניקות עבודה והתנסויות בחומרים מגוונים המותאמים לגיל הרך. לגן זה מגיעים במהלך שנת הלימודים ילדי הגנים באזור מערב העיר לימי עיון והעשרה[34].
אגף השיקום של משרד הביטחון
בכניסה הצפונית לשכונה נמצא בניין מחוז חיפה של אגף השיקום במשרד הביטחון. בבניין שוכנת הנהלת המחוז, אגף שיקום הנכים, המחלקה לשירותים רפואיים במשרד הביטחון, אגף הרווחה לנכי המשרד ושירותי תעסוקה[35]. כמו כן, בבניין זה נמצאת היחידה להכוונת חיילים משוחררים אליה מגיעים חיילים בסמוך או עם תום שירות החובה שלהם, על מנת לקבל שירותי השמה וייעוץ, הדרכה לאחר השירות הצבאי ושירותים נוספים[36].
גן הבנים
בשכונה הוקם גן ציבורי לזכרם של בני העיר חיפה אשר התגוררו באזור מערב חיפה בעת שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה, הגם הוקם בשנות ה-90, בחלקו העליון הוקם מתקן משחקים ממנו יוצאים שני שבילים אשר מובילים אל האנדרטה אשר הוקמה לזכרם של הנופלים ונמצאת בחלק התחתון של הגן. הפיגוע במסעדת מקסים אומנם התרחש בצומת מקסים הסמוכה לשכונה, אך חללי הפיגוע אינם מונצחים באנדרטה זאת מאחר שבצומת הוקמה אנדרטה בה מונצחים חללי הפיגוע. בפועל עד היום (2016) לא הונצח חלל אשר נפל בפעולות איבה באנדרטה וכיום מונצחים בה רק חללי צה"ל.
כפר סמיר במקור ישב לחוף הים בקטע המרכזי שמול חוף דדו כיום. השם סמיר במקורו מגיע מהשומרונים שכנראה ישבו גם באזור זה לאחר גלות בבל. כיום נמצא כפר סמיר בפתחו של נחל שיח, והוא מיושב על ידי תושבים אחמדים. הכפר נמצא בתוך שטחה של שכונת נווה דוד, ובחלקו העליון של הכפר בתוך ואדי שיח ישנם שני מעיינות אשר נובעים בכל ימות השנה. למעיין העליון מיוחס קשר לאליהו הנביא ועל כן אנשים רבים פוקדים אותו בעיקר בתקופת חגי תשרי.
