עובד סוציאלי הוא אדם העוסק בעבודה סוציאלית לאחר שסיים לימודים אקדמיים במקצוע זה. בישראל נדרש רישום בפנקס העובדים הסוציאליים לשם עיסוק בעבודה סוציאלית.[1]
עובדים סוציאליים נותנים סיוע לאנשים הנתונים במצב משברי או במצוקה. כחלק ממדיניות מדינת הרווחה מועסקים עובדים סוציאליים במגזר הציבורי (על ידי המדינה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים). במסגרת הפרטת שירותי הרווחה מועסקים עובדים סוציאליים גם במסגרת המגזר השלישי.
יום העבודה הסוציאלית מצוין ביום שלישי השלישי של חודש מרץ[2]
עבודה סוציאלית
ערך מורחב – עבודה סוציאלית
עבודה סוציאלית היא מקצוע טיפולי העוסק בבעיות חברתיות ובסיבות שגרמו להן, על ידי קידום יחידים, משפחות וקהילות מעבר למגבלות ולקשיים בהם הם נתונים.
מטרות העבודה הסוציאלית הן טיפול באדם הנמצא במצב משברי, תיווך, סנגוריה עליו, ייצוגו, והתערבות בעניינו, מתוך ראיית החברה והסביבה כגורם משמעותי בחייו, תוך התבססות על ערכים חברתיים, על מנת שיוכל להתחזק ולהתמודד עם קשייו.
בין השאר, נדרש העובד הסוציאלי, לצורך עבודתו, ליכולת אמפתיה גבוהה כלפי הלקוחות, וליכולת גבוהה לעבודת רגשות.
עבודה סוציאלית בישראל
בישראל מוסדרת עבודתם של העובדים הסוציאליים בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.[3] בהתאם לחוק זה, רק עובד סוציאלי, הרשום בפנקס העובדים הסוציאליים המנוהל במשרד הרווחה, רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית.[4] החוק קובע כי מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא בתנאים הנקובים בחוק (חובת דיווח שזהה לחובתו של כל אזרח אחר).
בכל רשות מקומית בישראל קיימת "מחלקה לשירותים חברתיים" (שירותי רווחה) המספקת שירותי סעד לאוכלוסיית היישוב. בנוסף ניתן למצוא את מקצוע העבודה הסוציאלית בארגונים, במוסדות, במפעלים ובקהילות.
העובדים הסוציאליים נחלקים לפי תחומי התמחויותיהם (עובד סוציאלי לפי חוק הנוער, עובד סוציאלי קהילתי, עובד סוציאלי בשירותי הבריאות, קצין מבחן לנוער, עובד סוציאלי לסדרי דין וכדומה).
לימודי עבודה סוציאלית בישראל
משך לימודי מקצוע של עבודה סוציאלית בישראל הוא שלוש שנים. התואר האקדמי בעבודה סוציאלית משלב לימוד עיוני ומעשי.[5]
הלימוד העיוני נחלק לשלושה חלקים:
- חברה: המבנה החברתי של ישראל, מדיניות הרווחה, מושגי הצדק החברתי, סוציולוגיה, ניתוח חברתי, השירותים הסוציאליים השונים וההיסטוריה שלהם, ועוד.
- התערבות: יסודות בפסיכולוגיה, תאוריות התפתחותיות, הכרת הפתולוגיות השונות, גישה פרטנית ויסודות בטיפול פרטני, גישה משפחתית ויסודות בטיפול משפחתי ובהכרת המשפחה כמערכת, גישה קהילתית, הקהילה כגורם הניתן להערכה, התערבות וטיפול, ועוד.
- מחקר: מחקר איכותני ומחקר כמותי, לימודי סטטיסטיקה, הסתברות, ועוד, שיאפשרו בהמשך ניתוחים חברתיים ועריכת מחקרים חברתיים.
הלימוד המעשי קרוי גם הכשרה מעשית בשדה. במסגרתו יוצאים הסטודנטים לשטח[6] ומקבלים מטופלים, מספר ימים בשבוע במשך לפחות שתי שנות לימודים. ההכשרה המעשית בשדה נעשית בכפוף להדרכה של עובדים סוציאליים בכירים שעברו הכשרה אקדמית נפרדת כמדריכי סטודנטים. במסגרת ההכשרה המעשית מתנסים הסטודנטים ביצירת קשר עם המטופל, בחוזה טיפולי, בהערכת מצבו והערכת מקומו ומצבו במשפחה, בקהילה, בסביבה ובהקשר החברתי והסוציאלי, בבנייה משותפת עם המטופל של דרכי התערבות לשינוי מצבו, ובהערכת השינוי.[7] ההתנסות המעשית בעבודה בפועל, במשך שתי שנות לימוד, בציון "עובר", היא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מלימודי העבודה הסוציאלית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בקשה לרישום בפנקס העובדים הסוציאליים
- ^ היסטורית יום העבודה הסוציאלית הבינלאומי - HISTORY WORLD SOCIAL WORK DAY, באתר פדרציית העבודה הסוציאלית הבינלאומית https://www.ifsw.org/, 26.3.2020
- ^ חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996
- ^ בקשה לרישום בפנקס העובדים הסוציאליים, באתר Gov.il
- ^ מידע על מסלולים ללימודי עבודה סוציאלית, 2020
- ^ כלומר ללשכות הרווחה, בתי חולים, פנימיות לילדים, בבתי כלא, שירות המבחן, ועוד.
- ^ ניתוח משימות במסגרת ההכשרה המעשית, פורסם בכתב העת חברה ורווחה, 2001
