עומס אלוסטטי או עומס מצטבר (באנגלית: Allostatic load) הוא מונח המבטא את המחיר הפיזיולוגי המצטבר שהגוף משלם בגין שמירה על "פיזיולוגיית חירום" לאורך זמן.[1] לפי השערת העומס המצטבר, חשיפה מתמשכת או חוזרת ונשנית לאירועים דוחקים או טראומטיים משפיעה לרעה על מנגונים הורמונליים ועצביים ומובילה להפרעות בוויסות (dysregulation) של המערכות השונות, האחריות להתאמה לסביבה ולשימור היציבות הפנימית (הומאוסטאזיס). במישור הפיזיולוגי, חשיפה חוזרת ונשנית לאירועי דחק מביאה להפעלה תכופה של מערכת העצבים הסימפתטית, האחראית לתגובות מהירות של הגוף במצבי דחק, ולאינהיביציה (עיכוב הפעילות) של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית, האחראית להרגעה כאשר הגוף נמצא במנוחה. בעקבות כך נפגעת היכולת לבצע שינויים מהירים בהתאם לאירועים בסביבה, בייחוד במצב של חשיפה מתמשכת לטראומה.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
