פלנדריה (בהולנדית: VlaanderenⓘⒾ; בצרפתית: Flandre; בגרמנית: Flandern) היא אחד משלושת האזורים המרכיבים את בלגיה. פלנדריה משתרעת על פני חלקה הצפוני של בלגיה ומתגוררים בה בעיקר הפלמים, תושבי המדינה דוברי ההולנדית. בירת בלגיה בריסל שוכנת באזור בריסל, אזור נפרד מבחינה שלטונית, שמבחינה גאוגרפית מהווה מובלעת בתוך שטח פלנדריה. העיר בריסל משמשת גם כבירת אזור פלנדריה ובה נמצאים מוסדות השלטון שלו.
שטחה של פלנדריה הוא 13,522 קמ"ר, כ-44% משטח בלגיה כולה. בשנת 2003 חיו בפלנדריה כ-6 מיליון תושבים, כ-60% מכלל תושבי בלגיה.
היסטוריה
פלנדריה הייתה רוזנות שנוסדה בשנת 862. גבולותיה עברו שינויים רבים במשך מאות בשנים. בימי הביניים השתרעה רוזנות פלנדריה על חבל צפון פה דה קאלה (כיום בצרפת), הפרובינציות פלנדריה המערבית ופלנדריה המזרחית (כיום בבלגיה), ומחוז זֶלנד (כיום בדרום מערב הולנד). ב-1191 עבר חלקה המערבי לידי פיליפ אוגוסט מלך צרפת וחלקה המזרחי לרוזנות אינו (כיום מחוז אינו בדרום בלגיה). החל במאה ה-12 צמחו בפלנדריה קהילות שדרשו מן השליטים המקומיים מגילות זכויות של ערים חופשיות. ב-1300 מרדו הפלמים בפיליפ הרביעי מלך צרפת ששלח אבירים ואנשי חיל רגלים כדי לדכא את המרד. ב-11 ביולי 1302 נחלו הצרפתים מפלה מידי הפלמים בקרב דורבנות הזהב ליד העיר קורטרייק (כיום בבלגיה), אך ב-1305 הובסו הפלמים ופלנדריה נשארה תחת שלטון צרפת. ב-1384 מת רוזן פלנדריה, לואי דה מאל, ופלנדריה עברה לידיו של פיליפ השני דוכס בורגונדיה באמצעות קשרי נישואין.
בסוף ימי הביניים התייחס השם "פלנדריה" לשטח גדול בהרבה מהיום, וכלל חלקים נרחבים מצפון צרפת, ולוניה והולנד של ימינו.
בפלנדריה התפתחו ערי מסחר ותעשייה, והיא הפכה למרכז החשוב באירופה לייצור אריגים (מצמר שיובא בעיקר מאנגליה), וליצואנית העיקרית של אריגים לארצות אירופה ולארצות המזרח. כמו כן התפתח בה סחר בינלאומי נרחב בדרכי הים והיבשה. התפתחותה הכלכלית של פלנדריה נחלשה בעקבות מגפת "המוות השחור" (1348–1350) שצמצם את אוכלוסיית אירופה, ומלחמת מאה השנים בין צרפת לאנגליה (1338–1453).
ב-1477 נהרג שארל הראשון דוכס בורגונדיה בקרב על העיר נאנסי, בירת דוכסות לורן, ונחלותיו בפלנדריה ובכל ארצות השפלה עברו לשלטון חתנו מבית הבסבורג. ב-1556, התפטר קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והעביר את נחלותיו בפלנדריה לרשות בנו פליפה השני, מלך ספרד. ב-1581 הכריזו כל ארצות השפלה על עצמאותן, אך הפרובינציות הדרומיות (פלנדריה) נכבשו מחדש על ידי הדוכס מאלבה, שהיה מושל מטעמו של מלך ספרד בארצות השפלה. ב-1668 עברה פלנדריה לשלטון צרפת, אך ב-1713 נפלה תחת שלטון אוסטריה בהתאם להסכם אוטרכט. ב-1815 הפכה לחלק מהולנד, וב-1830 – לחלק מבלגיה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Andre de Vries, Flanders: A Cultural History, Oxford University Press, 2007.
קישורים חיצוניים
.svg)
