הרפואה המונעת עוסקת בעיקר בחיסונים מפני מחלות זיהומיות, בדיקות תקופתיות לזיהוי מוקדם של מחלות, קידום אורח חיים המונע מחלות, מחקר רפואי ומציאת שיטות להכחדת גורמי מחלה.
קידום בריאות הציבור ורפואה מונעת, הם מהדברים החשובים במאה ה-21. עד כה נמצאו פתרונות לבעיות רפואיות רבות, אך הרפואה המודרנית לא הצליחה לטפל במרבית המצבים הכרוניים. אי לכך, קידום בריאות האוכלוסייה ומניעת מחלות מהווים יעד חשוב ברפואה.[1]
קיימות המלצות ליישום רפואה מונעת. ההמלצות מיועדות למי שעוסק ברפואה מונעת בכלל, ולצוותים הרפואיים הראשוניים. מטרת ההמלצות היא להביא לקידום בריאות ורפואה מונעת לכל קבוצות הגיל באוכלוסייה.
הרופאים סבורים כי קידום בריאות, פעולות מניעה ראשונית, ופעולות איתור מוקדם, הן גם באחריות הפרט עצמו, שצריך לדאוג לשמור על בריאותו.
לכל קבוצת גיל, ישנן פעולות מניעה. העיקריות שבהן: עדכון תוכנית החיסונים בילדים ובמבוגרים ועידוד לאימוץ אורח חיים בריא, כגון: שמירה על היגיינה, תזונה נכונה, פעילות גופנית, מניעת עישון ועוד.
הרפואה המונעת יכולה להתבצע גם ברמת הפרט וגם ברמת הקהילה[דרושה הבהרה].
רמות
ניתן לסווג את הרפואה המונעת לכמה סוגים: מניעה ראשונית, מניעה שניונית ומניעה שלישונית.[2] טיפול מניעתי עשוי להתחשב בגילו של האדם, בריאותו וההיסטוריה המשפחתית שלו, והמטופל יעבור בדיקות בהתאם לכך.
למשל, נכד במשפחה החולה במחלה תורשתית, עשוי לעבור סיקור בגיל מוקדם, בהשוואה לילד אחר באותו גיל ללא רקע משפחתי עם מחלה.
רחצת ידיים, חיסונים ואימוני כושר, הם דוגמאות נפוצות לפעולות הנעשות במסגרת רפואה מונעת.
מטרתה הפחתת החשיפה לגורמי סיכון, או מניעת המחלה על ידי יצירת חסינות כלפיהם. המניעה הראשונית כוללת אימוץ אורח חיים בריא, חיסונים, טיפול תרופתי מונע הכולל בתוכו מתן תוספי מזון וויטמינים. במניעה ראשונית נדרשת האוכלוסייה לעיתים לשנות הרגלי חיים כגון; הימנעות מעישון, הימנעות מחשיפה יתרה לשמש, תזונה נכונה, נהיגה נכונה, ביצוע פעילות גופנית קבועה. באמצעות פעולות מניעה ראשונית הכוללות הימנעות מעישון, פעילות גופנית, תזונה נכונה, חיסונים ונהיגה זהירה - ניתן להפחית בכ-50% את שיעורי התמותה המוקדמת - לעומת הלא מבצעים פעולות אלה.
מניעה שניונית (Secondary prevention)
מטרתה גילוי מוקדם ואיתור המחלה או גורם הסיכון וטיפול בהם בשלב מוקדם ככל האפשר, על מנת לשנות את מהלך המחלה. נעשות בדיקות שונות (בדיקות דם, לחץ דם, הדמיה וכדומה) במטרה להביא לגילוי מוקדם של מחלות. למניעה ראשונית משקל רב יותר לעומת מניעה שניונית.
מניעה שלישונית (Tertiary prevention)
נעשית על ידי התערבות אחרי הופעת המחלה ומטרתה הפחתת הסיבוכים וצמצום השלכותיה של מחלה מפושטת.
מגבלות
רפואה מונעת עוסקת בעיקר באנשים בריאים או אוכלוסייה בריאה. בהתערבות קלינית קיים סיכון לנזק אפשרי בנוסף לעלות של ההתערבות עצמה. לכן, יש צורך להקפיד מאוד על ההשלכות האלה.
לעיתים ישנו צורך ביישום התערבות מניעתית באופן רחב, הדבר דורש שהתערבות כזו תהיה בעלת מחיר סביר ואף חסכוני.
בשנים האחרונות הוצפו רופאים בכל התחומים, ואולי הרופא הראשוני בפרט, בהנחיות קליניות רבות[דרוש מקור]. אך, ישנם גורמים רבים שעלולים למנוע את הטמעת ההנחיות האלו בשגרת הפרקטיקה היום-יומית. הטבלה[3] מסכמת את המכשולים העיקריים ליישום הנחיות לרפואה מונעת וקידום בריאות:
גורמים המעכבים יישום פעולות מניעה
גורמים אישיים
גורמים סביבתיים
גורמים ארגוניים
חוסר ידע
חוסר זמן
חוסר דגש על מניעה
גישה לא תומכת
היעדר עבודת צוות
היעדר תגמול
היעדר כישורים
חוסר תשתיות פיזיות ומערכות מחשוב
היעדר היזון חוזר
חוסר ביטחון עצמי
חוסר דרישה מצד המטופלים
אי-עדכון ההנחיות
שנויים במחלוקת
ברפואה המונעת לרוב מטפלים באנשים בריאים שאינם סובלים ממחלות. בעקבות זאת הכלל קודם אל תזיק, ברפואה, חל בצורה ברורה יותר מבתחומים רפואיים אחרים. כל המלצה מניעתית נוגעת למיליוני מטופלים, התועלת תהיה רק לבודדים, ולפעמים עלול להיגרם סיבוך נדיר. לכן יש להוכיח שהתועלת רבה מהנזק. ככלל המלצות ברפואה מניעתית צריכות להיות מוכחות כמועילות בעזרת מחקר שהוא מבוסס ראיות (Evidence Based).
ארגונים שונים ממליצים על פעילות בתחום הרפואה המניעתית אשר לא תמיד נתמכות על ידי נתונים. לכן ניתן למצוא נושאים שיש סביבם מחלוקת.
האם יש צורך במתן ברזל שיגרתי לכל התינוקות מגיל 4 חודשים עד 18 חודשים? הדעות חלוקות אך משרד הבריאות בישראל ממליץ.
בדיקת שיגרה לעקמת אצל ילדים ומתבגרים מקובל ומומלץ כיום בישראל על ידי משרד הבריאות כחלק מבדיקת שיגרה בגיל 7–12. ארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ וכן גם כוח המשימה הקנדי מ־1994, והאמריקאים מ־1996.
בדיקת לחץ דם בילדים: יש מקום לבדוק לחץ דם לכל הילדים בגיל 17. יש חילוקי דעות לגבי בדיקה שגרתית של לחץ דם בגילאים נמוכים יותר.
בדיקה גינקולוגית שגרתית לנשים בריאות: אין עדויות מחקריות מספיקות לגבי הצורך או לגבי תדירות ביצוע הבדיקות בישראל. רופאי הנשים ממליצים על בדיקה שגרתית אחת לשנה ולפחות אחת ל־3 שנים לכל הנשים הבריאות.
ביהדות
בתורה מובא הציווי: ”רק השמר לך ושמור נפשך מאד”[5] וכן ”ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”[6] וביארו חז"ל והמפרשים[7] כי בפסוק זה נכללה אזהרה על שמירת הגוף והנפש כאחד.
כך כותב הרמב"ם לפני שפירט הנחיות לשמירת הבריאות[8]: ”הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים.”
וכך כתבו להלכה פוסקים רבים, כי חובה על האדם לשמור את גופו מסכנה ולהגן על בריאותו.[9] לדוגמה, ישנם פוסקים שאוסרים על עישון סיגריות[10].
"שווה בדיקה", פרויקט אינטרנטי של משרד הבריאות, מציע למשיב לשאלון את פעולות המניעה, החיסונים והבדיקות לאיתור מוקדם של מחלות על סמך הנתונים שסיפק. ההמלצות המובאות הן המלצות מבוססות ראיות שיש עליהן הסכמה מלאה.
