בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 החל להתגבש הרעיון לבנית שוק בשכונת הדר הכרמל שישרת את התושבים. הסיבות לכך היו מאורעות 1929 שמנעו מאנשי השכונה להגיע לעיר התחתית, התרחבות שכונת הדר הכרמל, והרצון למנוע את התלות בשווקים בעיר התחתית בשל תנאי ההיגיינה הגרועים שבהם. מאורעות 1936–1939 שבעקבותיהם הפסיקו אנשי שכונת הדר הכרמל לקנות בעיר התחתית, נתנו דחיפה סופית ליוזמה. המאורעות הביאו להתפתחות שוק ארעי לתוצרת חקלאית ברחוב סירקין. אלא שהתנאים במקום לא התאימו לשוק מודרני. הרחוב התמלא בדוכנים, בבהמות משא ובכלי רכב וכתוצאה מכך נוצרה במקום בעיית ניקיון. יוזמה של אדם פרטי בשנת 1937 לבנות שוק ברחוב סירקין, זירזה את אנשי ועד הדר הכרמל לבנות שוק ביוזמתם. ההצעה להקמת השוק על ידי הוועד הועלתה לדיון במועצת עיריית חיפה. האחריות על הקמת שוק כזה בהתאם לחוקים העירוניים הייתה של העירייה, למרות זאת חסן שוכרי ראש העירייה לא הביע התנגדות להקמת השוק על ידי הוועד. הוועד היה מעוניין להקים את השוק במקום העירייה, מתוך רצון לשלוט במקורה של התוצרת החקלאית שתימכר בשוק והרצון למכור תוצרת עברית. דבר זה לא היה מתאפשר לו נבנה השוק על ידי העירייה.[1]
הוועד איתר שטח קרקע פנוי משופע במורד רחוב סוקולוב. השטח נרכש מבעליו הערבי ביחד עם שני מגרשים סמוכים וזאת כדי למנוע בניית שוק מתחרה לידו. המגרשים שנרכשו היו בשטח של 4,297 מ"ר, והבעלות עליהם הועברה בספרי האחוזה לוועד הדר הכרמל במרץ 1938. עבודת התשתית התחילה מיד לאחר הרכישה ונמשכה שישה חודשים, ובמקביל החלה פעילות עסקית של החכרת השטחים בשוק. תקציב הבנייה של השוק הגיע ל-70 אלף ל"י. הוועד מימן את הבנייה בהלוואות שהתקבלו מחברת הביטוח "אליאנס", מבנק אפותקאי להלוואות, מחברת "ביצור", מאשראי ספקים ומתקבולים מדמי החכירה.
פנים המבנה של שוק תלפיותמוכרי ירקות בשוק תלפיות בשנות ה-40
פעילות השוק
השוק נפתח בחודש אפריל 1940.[2] התוצרת החקלאית ששווקה בו הגיעה ממשקים חקלאיים בעמק יזרעאל, הגליל והשומרון. בעת פתיחת השוק היו בו כ-200 בתי עסק שונים.[3] המסחר הסיטונאי התרכז בקומת המרתף של השוק.[4]מלחמת העולם השנייה הביאה להאטה בפעילות המסחרית, ולירידה בצריכה, וחלק מהסוחרים שהתכוונו להיכנס לשוק ויתרו על מקומם. עיקר הפגיעה הייתה במסחר הקמעונאי. הפעילות של הסוחרים הסיטונאיים לא נפגעה. בנוסף השוק ברחוב סירקין המשיך לפעול, למרות מאמצי הוועד לסגור אותו. כתוצאה מהאטה בפעילות נותרה הקומה העליונה של השוק ריקה. וועד הדר הכרמל העביר לשם את משרדיו תוך ביצוע התאמות במבנה.[5] בשוק שכנו גם משרדיהם של גופים שונים שפעילותם קשורה לפעילות השוק כגון ארגון מגדלי הפירות ותנובה. בשנת 1944 החלה התאוששות כלכלית בהדר הכרמל, בשנה זו החל השוק בפעם הראשונה להרוויח.[6]
מיקומו של השוק במזרחה של שכונת הדר הכרמל הקשה על דיירי השכונה להגיע אליו. בפברואר 1946 אורגן שירות מוניות של "חבר" לשוק. המסלול היה ממעון "כרמליה" בקצה רחוב "הרצליה" לאורך רחוב הרצל, יל"ג השוק וחזרה.[7]
בתחילת שנת 1948 הקים הצבא הבריטי עמדה צבאית באחת המרפסות בשוק המשקיפה על העיר התחתית. בנוסף השתלטו החיילים בכוח על מספר חדרים במבנה לשימושם.[8] במלחמת העצמאות בקרב על חיפה שימש הגג של השוק כנקודת תצפית של כוחות ההגנה היהודיים.
התרחבות פעילות השוק הביאה לעומס רב שהקשה על פעילותו. בשנת 1950 הוקם ברחוב הפרסים פינת רחוב אלנבי שוק סיטונאי חדש. מטרתו הייתה להקל על העומס שנוצר בשוק תלפיות. לשוק החדש הועבר שליש מהפעילות הסיטונאית שהתקיימה בשוק תלפיות.[9]
בשנת 1951 החלו סוחרי השוק לסבול מפעילות של עבריינים שגנבו מהם סחורה, חלקה תוך התנפלות על רכבי הסוחרים הסיטונאיים המביאים את הסחורה לשוק וגניבת התוצרת. פעילותם פגעה בפעילות השוק.[10]
הצפיפות באזור השוק ודרכי הגישה הלא נוחות, הביאו בסוף שנת 1954 להחלטה להקים בחיפה "שוק סיטונאי" חדש במזרח העיר התחתית. המטרה הייתה להעביר לשוק הסיטונאי את כל הפעילות הסיטונאית שהתקיימה בשוק תלפיות ולהופכו לשוק קמעונאי בלבד.[11] טקס הנחת אבן הפינה לשוק החדש ברחוב קיבוץ גלויות התקיים ביום 23 בינואר 1958.[12] השוק הסיטונאי החדש נפתח ביום 15 ביוני 1961.[13]
בשנת 1958 הוחלט על פירוק "ועד הדר הכרמל". במסגרת הפירוק הועברו נכסיו כולל שוק תלפיות לבעלות העירייה.[14]
בשנת 1963 פעלה עיריית חיפה לחסל את הרוכלות ברחובות שסביב השוק שפגעה באזור. העירייה השקיעה בהקמת דוכנים ל-100 רוכלים בקומת המרתף של השוק, בשטח שהתפנה לאחר העברת השוק הסיטונאי לשוק החדש, והעבירה לשם את הרוכלים שפעלו ברחובות שמסביב.[15] כמו כן ניתנו מספר דוכנים למשפחות שטופלו על ידי מחלקת הרווחה. עם זאת - מספר הדוכנים ברחוב סירקין והרחובות הסמוכים לא פחת. במסגרת המאבקים נזרק במחצית שנות ה-70 רימון יד לכיון איטליז בשוק.[16][17][18] זורק הרימון ישב בבית סוהר וכשהשתחרר הקים את עמותת השווקים הפתוחים ועמד בראשה וכן כיהן כיו"ר ועד סוחרי שוק תלפיות והיה נושא דברם של בעלי דוכנים בכל הארץ.
בשנת 1980 נעשה ניסיון למכור את השוק, במסגרת מאמצי ההפרטה של עיריית חיפה, אולם השוק לא נמכר.[19][20][21]
השוק במאה ה-21
דוכנים בשוק, 2017
החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה ירידה בפעילות השוק ובמרכזיותו, בעיקר עקב השינויים שחלו במבנה האוכלוסייה בשכונת הדר, כשהתושבים המבוססים יותר עברו לגור בשכונות על הכרמל, ולשכונה נכנסה אוכלוסייה חלשה יותר. שכונת הדר סבלה מהזנחה, ואתה נזנח גם השוק. חלק גדול מהחנויות עברו לרחובות הסמוכים לשוק. הפעילות בתוך מבנה השוק הצטמצמה בעיקר לקומת המרתף של המבנה. התקיימה פעילות מזערית בקומה מעליה. יתר הקומות ננעלו בשער והגישה אליהן נאסרה.
במסגרת פעילותה לשיקום שכונת הדר הכרמל, עיריית חיפה מבקשת לשקם גם את מבנה השוק. פעילות לשיקומו נעשית בידי מתנדבים במסגרת פעילות קבוצת מ.ק.ס, שבה חברים אדריכלים ומתכננים. מתוך הכרה בחשיבותו האדריכלית וההיסטורית של המבנה, הקבוצה מבקשת שהוא ישוקם תוך החזרתו והפיכתו לעוגן לשכונה[22].
