שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר. כך ניתן למצוא שברי עמודים, כותרות וכתובות משובצים בקירות מבנים כחלק מחומרי הבנייה.
בדרך כלל נעשה שימוש משני כצעד של חיסכון בחומרים בסביבה עשירה בחומרי בניין (למשל מהריסות מבנים קדומים) וזאת תוך אדישות למקורם ולערכם האדריכלי והאסתטי.
אולם השימוש בטכניקה זו יכול לנבוע מטעמים של השפלת שלטון קודם. למשל יש הטוענים[דרושה הבהרה] שהקיסר אדריאנוס ריצף את הפורום שבנה בירושלים באבנים מהר הבית, כדי להשפיל את היהודים. במבנה הקבורה הממלוכיתורבת כובכייה בירושלים נעשה שימוש בחלקי קברים של כמרים צלבניים מכנסיית הקבר, כ"עונש" לכופרים.[דרוש מקור]
לעיתים משקף השימוש המשני דווקא רגישות למורשת העבר וכמיהה להמשכיות. דוד קרויאנקר מציין[1] כי וילהלם השני, קיסר גרמניה ראה עצמו כממשיך המורשת הצלבנית, ולכן ביקש מהאדריכל פרידריך אדלר (אנ') שישלב בכנסיית הגואל, שנחנכה ב-1898, את שער הכניסה הראשית של הכנסייה הצלבנית מריה לטינה, ששרידיה נחשפו במקום.
