שרה סירוֹטָה (8 בדצמבר 1936 – 30 באפריל 2008), הייתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (1984–2006) וסגנית נשיא בית המשפט (2001–2006).
ביוגרפיה
שרה סירוטה נולדה למשפחת וכשטיין בעיירה זסטבנה שבחבל בוקובינה ברומניה. בהיותה בת חמש שרדה מסע רגלי של 400 קילומטר, שנמשך כשישה שבועות, כאשר גורשה משפחתה לאזור העיר ברשט שבאוקראינה. בתקופה בה שהו באוקראינה נהרגו אביה ושני אחיה – מנו ויוסף.
בתום המלחמה, כאשר הייתה בוקובינה תחת כיבוש רוסי, עברה עם אמה ושתי אחיותיה לרומניה, והתחילה ללמוד עברית.
ב-1947 עלתה המשפחה על אניית מעפילים, שמעפיליה גורשו לקפריסין; בשנת 1948 הגיעה לבסוף לארץ ישראל, בתחילה למעברת רעננה, ומאוחר יותר ליפו.
בשנת 1953, בהיותה בת 16, סיימה את לימודיה בגימנסיה תלפיות בתל אביב. למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הכירה את בעלה צבי סירוטה.
לאחר קבלת התואר בשנת 1958 החלה בהתמחות בפרקליטות מחוז תל אביב ובמשרד עורך הדין יעקב הגלר. בשנת 1961 קיבלה רישיון לעריכת דין.
בשנים 1961–1984 עבדה בפרקליטות מחוז תל אביב ומחוז המרכז. בשנת 1975 מונתה לפרקליטת מחוז המרכז ובין השאר הייתה התובעת במשפטו של שמואל רכטמן[1]. במקביל לפעילותה כפרקליטת המחוז הייתה נציגת שר המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, חברת מועצת לשכת עורכי הדין בישראל והוועד המרכזי של הלשכה וכן יו"ר ועדת התמחות של הלשכה. מונתה לעמוד בראש ועדת איתן-סירוטה בנושא אלימות המשטרה. בשנת 1984 התמנתה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובינואר 2001 מונתה לכהונת סגנית נשיא של בית המשפט המחוזי בתל אביב, תפקיד אותו מילאה עד צאתה לגמלאות באפריל 2006. בשנת 2003 קיבלה נזיפה מנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, לאחר שהגיבה לביקורתו של אליקים רובינשטיין על התקשורת, באמרתו של הארי טרומן: "מי שסובל מחום שלא ייכנס למטבח"[2].
ב-30 באפריל 2008 נפטרה ונקברה בבית העלמין בחולון. הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים.
פעילות משפטית
בין המשפטים המפורסמים בהם שימשה כתובעת היו משפטו של שר הדתות אהרן אבוחצירא, משפטו של ראש עיריית רחובות שמואל רכטמן וכן משפטו של צבי גור, שחטף ורצח את הילד אורון ירדן[3]. בהיותה שופטת עמדה בראש הרכב השופטים שדן את מנהיג התנזים מרואן ברגותי לחמישה מאסרי עולם מצטברים ועוד 40 שנות מאסר, בגין אחריותו לביצוע סדרה של פיגועי טרור בישראל. כמו כן עמדה בראש הרכב השופטים במשפטו של תא"ל (מיל') יצחק יעקב, שזיכו אותו מאשמות ניסיון הפגיעה המכוון בביטחון ישראל, והרשיעו אותו במסירת ידיעה סודית ללא סמכות, עליה גזרו עליו שנתיים מאסר על תנאי.
כשופטת עסקה סירוטה בעיקר במשפט פלילי ונחשבה לאימת העבריינים ועורכי הדין[4]. אולם סירוטה הקפידה להגן על זכויות נאשם בלתי מיוצג, כנדרש בחוק[5]. לא תמיד הייתה סירוטה מחמירה בדין והיא אף זיכתה מחמת הספק נאשמים שהורשעו על ידי עמיתיה להרכב ועל ידי שופטי בית המשפט העליון[6].
לאחר פרישתה מתפקידה כשופטת סייעה לחיים רמון כיועצת לאחר שטענה שנעשה לו עוול[7].
קישורים חיצוניים
- שרה סירוטה, באתר הרשות השופטת
- שרה סירוטה באתר חדשות מחלקה ראשונה
- רועי מנדל וורד לוביץ', נפטרה "אימת העבריינים" שרה סירוטה, באתר ynet, 30 באפריל 2008
- נועם שרביט, נפטרה שרה סירוטה, השופטת המחוזית לשעבר, שנחשבה לאימת העבריינים, באתר גלובס, 30 באפריל 2008
- תומר זרחין, שרה סירוטה, שופטת ופרקליטת מחוז מרכז בדימוס, מתה בגיל 72 לאחר מחלה ממושכת, באתר הארץ, 1 במאי 2008
- אלה לוי-וינריב, חיי שרה: פרידה מהשופטת שרה סירוטה, באתר גלובס, 1 במאי 2008
הערות שוליים
- ^ ח"כ רכטמן הורשע בקבלת שוחד כראש עיריית רחובות, דבר, 3 בינואר 1979
- ^ מזוז ורובינשטיין, שתי הופעות בפורום למשפט במכללת נתניה ודעה אחת על התקשורת, 16 בנובמבר 2009, אתר המכללה האקדמית נתניה
- ^ איה אורנשטיין, ההורים הביטו בעיני רוצח בנם והוא לא התחרט, מעריב, 22 בדצמבר 1985
- ^ נועם שרביט, נפטרה שרה סירוטה, השופטת המחוזית לשעבר, שנחשבה לאימת העבריינים, באתר גלובס, 30 באפריל 2008
- ^ ע"פ 5889/01 אלי נחום נ' מדינת ישראל, סעיף 10
- ^ ראו ע"פ 3176/03 סאבר ווחידי נ' מדינת ישראל ודנ"פ 7389/02 מקדאד מקדאד נ' מדינת ישראל
- ^ ענת רואה ומארק שון, עו"ד הלנה ביילין": "לא מצליחים לסיים כאן קדנציה", באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2008
.jpg)
