החל מפברואר 2022 קיימת גרסה של מערכת ההפעלה עבור מחשבים אישיים ומחשבי מק הקרויה פלקס (Flex)[4].
היסטוריה
גוגל הכריזה על העבודה על מערכת ההפעלה כרום ביולי 2009[5]. המערכת מבוססת על לינוקס אולם מיועדת בעיקרה להרצת יישומים בדפדפן האינטרנט של החברה גוגל כרום. המערכת פותחה בסיוע חברת אינטל, ומחשבים עם מערכת ההפעלה משתמשים במעבדים שלה (בהמשך המערכת הפכה זמינה גם על מעבדי ARM)[6].
החברה הציגה הדגמה של גרסה מוקדמת בנובמבר 2009[7]. המערכת נחשפה לראשונה לציבור בדצמבר 2010[8], מאפייניה העיקריים של מערכת ההפעלה כרום הם זמן אתחול קצר והסתמכות על חיבור לאינטרנט לטובת ניצול כלי מחשוב בענן[9].
באפריל 2012 הוציאה גוגל עדכון משמעותי למערכת ההפעלה שמוסיף שולחן עבודה, בצורה הדומה לזו הנהוגה בשאר מערכות ההפעלה הנפוצות[11].
בינואר 2013, הציעה גוגל פרס של יותר משלושה מיליון דולרים להאקרים שיפרצו למערכת ההפעלה, במסגרת תחרות להאקרים בוועידת אבטחה, במטרה להוכיח שהיא מערכת בטוחה יותר מ־Microsoft Windows[12].
במאי 2014 הושקו במקביל 20 דגמי כרומבוק מחמישה יצרנים שונים[13].
בדצמבר 2014 עקפו מחשבי כרומבוק את מכשירי האייפד של אפל לראשונה, והפכו למכשיר הפופולרי ביותר בתחום החינוך בארצות הברית[14].
במרץ 2015 החלה גוגל לשווק מחשבי כרום בישראל, תחילה לא ניתן היה למצוא את המחשבים בחנויות, והם שווקו במגזר החינוכי ודרך משווקים למגזר העסקי[15]. באותו חודש גם הושק ה-Chromebitדונגל שמייצרת אסוס, המריץ את מערכת ההפעלה לטלוויזיה או למסך אחר באמצעות כניסת ה-HDMI ואפשר להפעיל אותו כמחשב[16].
ברבעון הראשון של 2016, עקפו מכירות מחשבי כרום OS את מכירות מחשבי אפל בארצות הברית[17].
בשנת 2021 לראשונה מחשבי כרומבוק נמכרו יותר ממחשבי אפל לאורך שנה שלמה ברחבי העולם[20].
בפברואר 2022 הכריזה גוגל על גרסה חדשה של כרום OS בשם "פלקס" ("Flex") שניתן להתקינה בחינם על כל מחשב אישי או מחשב מק. עד אז הייתה המערכת זמינה רק עבור מחשבים ייעודיים דוגמת כרומבוקים[4].
מהות
ChromeOS היא מערכת הפעלה שמבוססת על ג'נטו לינוקס ומיועדת בעיקר לגלישה באינטרנט ולהפעלת אפליקציות מהרשת. מערכת ההפעלה מיועדת להשתמש ולהסתמך על מחשוב בענן - קרי, שימוש במשאבי עיבוד דרך חיבור לאינטרנט. במקום להתקין תוכנות הדורשות נפח רב וכושר עיבוד מהמחשב המשתמשים יכולים להסתפק בדפדפן אינטרנט המאפשר להם לגשת לאתר אשר מפעיל התוכנה על שרת משלו. כתוצאה חבילת התוכנה הדרושה למחשב קטנה בהרבה מהנפוץ והמחשב יכול להיות בעל כוח עיבוד חלש יותר, ועדיין לשמש את בעליו. מנגד, משמעות הדבר היא תלות בחיבור לאינטרנט.
בדפדפן, כל לשונית - הנקראת Tab - מחזיקה באפליקציה או בדף אינטרנט שונה. מסך הכניסה למערכת מאוד פשוט ומבקש שם משתמש וסיסמה של חשבון הגוגל של המשתמש (בשונה ממערכות הפעלה אחרות, שבהם המשתמש בוחר בעצמו אם צריך להכניס סיסמה). העיצוב מתוכנן להיות פשוט וקל לשימוש[21].
ממשק משתמש
ממשק מערכת ההפעלה יעבוד בשאיפה להשתמש בכמה שפחות מקום מסך, ולעשות את כל המגע בין המשתמש למחשב כמה שיותר פשוט. הרבה מן האפליקציות יפתחו בחלונות קטנים הנקראים "פאנלים" ויעבדו ברקע של הדפדפן[22].
Chrome OS מבוססת על מערכת ההפעלה החופשית Chromium OS שגוגל מפתחת. אולם Chrome OS עצמה (לדוגמה: המערכת המופצת עם אותם מחשבי נטבוק) אינה חופשית (בדומה לדפדפן גוגל כרום שמבוסס על הדפדפן החופשי כרומיום).
עיקרה של Chrome OS זמין כתוכנה חופשית בשם Chromium OS. הוא מפותח באוסף מאגרי גיט[23]. מכיוון שהיא לא מותאמת לחומרה המסוימת, זמני העלייה המהירים לא מובטחים בה. כמו כן לא מובטחת בה האבטחה מפני עליה ממדיה לא מורשית[24].
במקביל מפתחת גוגל מערכת הפעלה נוספת פוקסיה (באנגלית: Fuchsia) המיועדת לעבוד הן על טלפונים ניידים והן על מחשבים אישיים וגם על שעונים חכמים[25].
