Man on the Moon: The End of Day הוא אלבום הסטודיו הראשון של אמן ההיפ הופ האמריקאי קיד קאדי. הוא יצא ב-15 בספטמבר 2009, תחת חברת התקליטים GOOD Music. הוא אלבום קונספט, העוקב אחרי המיקסטייפ הראשון של קאדי, A Kid Named Cudi. הפקת האלבום נמשכה במהלך 2007 עד 2009, והופקה על ידי מספר רב של מפיקים, ביניהם קניה וסט (מייסד GOOD Music), ג'ף בסקר, Dot da Genius, נו איי.די. ועוד.
Man on the Moon: The End of Day הניב 3 סינגלים: Day 'n' Nite ,Make Her Say ו-Pursuit of Happiness - שהשיגו הצלחה במצעדים. Pursuit of Happiness הגיע למעמד פלטינה בארצות הברית, בעוד Day 'n' Nite הגיע למעמד פלטינה כפולה. במטרה לקדם את האלבום, קאדי יצא לסיבוב הופעות עם אשר רוט וליידי גאגא. האלבום השיג ביקורות חיוביות מרוב מבקרי המוזיקה, ששיבחו אותו על הגישה השונה והקומפוזיציה המיוחדת בתור אלבום היפ הופ. האלבום היה מועמד ל-3 פרסי גראמי.
האלבום הגיע למקום ה-4 במצעד הבילבורד 200 ו"אלבומי הראפ", כשמכר כ-104,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו בארצות הברית. מאוחר יותר הוא הגיע למעמד אלבום זהב כשמכר מעל 500,000 עותקים ברחבי ארצות הברית. מחוץ לארצות הברית, האלבום היה פחות מוצלח ובדרך כלל מחוץ למצעד 50 האלבומים המובילים.
קומפוזיציה
Man on the Moon: The End of Day הוא אלבום קונספט, בעל סדרת רצועות אוטוביוגרפיות. האלבום בעל מצב רוח כהה ואפל, והוא מופרד לחמישה קטעים, שכולם מקיפים את Day 'N' Nite בתיאור מסתורי. דייב הטון, מבקר מוזיקה של אתר PopMatters סיכם את הסיפור: "בחור בודד יושב בחדרו וחולם על הצלחה. הוא משתמש בסמים כדי להרגיע את הפחדים שלו ולהדוף את ביעותי הלילה. בסופו של דבר הוא זוכר להכרה ככוכב שתמיד ידע שהוא, וחי את חיי ה'סופרסטאר'... או שמא הוא עדיין חולם על שלב זה בחייו, ואנחנו רק חוזים כיצד נשמעים חלומותיו."[1] "שני השירים הראשונים של האלבום הם הקדמה 1–2 על הראפר ומה הוא זומם. ישנו מונולוג פנימי עגום על הצלחה, החיסרון שבה, והקונפליקטים הפנימיים של קאדי, שם הוא מקבל בברכה את המאזינים באומרו שהם בתוך חלומותיו. Soundtrack 2 My Life הוא שיר נושא אמיץ יותר בו קאדי מצהיר "זהו פסקול חיי". בכל זאת הוא קובע כי משפחתו אינה רואה את העצב שבו, וכי הוא לא התנהג נכון מאז פטירתו של אביו. הרצועה השלישית, שמהווה חלק מהמחצית השנייה של המבוא, בעלת סגנון של החלל-החיצון אשר נובע בחלקו בתזמורת מתמרנת בצורת הסמפול הכהה, ומציג ראפרים המתנסים בצורות נכונות."[1][2]
בעקבות פתיחת המבוא לרצועה השלישית, ישנו שיר שלישי נוסף בסקציית Man on the Moon: The End of Day שבו קאדי מרותק בעולם הבודד שלו. כמו במצבו הנוכחי, המוזיקה מעורפלת כראוי. פרק זה של האלבום הוא סקציית מריחואנה, בעוד בחלק הבא הראפר על חומרים פסיכדליים. Day 'N' Nite הוא נקודת המפנה של האלבום, בו ישנם מעברים מנושא האפרוריות של הבדידות אל החיוניות הנפשית. בין השירים ה'בהירים' יש את Enter Galactic, המנון דיסקו פסיכדלי בהשראת האזנה למוזיקה על ידי הפוסטל סרביס ביחד עם ידידה. Make Her Say מכיל סימפול מהלהיט Poker Face משנת 2009 של זמרת הפופ האמריקאית ליידי גאגא,[3] ומשתתפים בו הזמרים קניה וסט וקומון. הוא לוקח חלק מרכזי בפזמון שובב וה'רע' של גאגא, והופך אותו להתייחסות למין אוראלי לא מזוקק, שהופך אותו ל'היפר קטצ'י, סינגל עם מבט קדימה'. השיר הסוגר באלבום הוא Up Up and Away, רצועה אסקפיסטית מסמים בעלת קצב שמח.
שבחים
Entertainment Weekly קרא ל-Man on the Moon: The End of Day "אלבום ההיפ הופ הטוב ביותר ב-2009" ואחד מאלבומי הבכורה הטובים ביותר של שנה. בעקבות "רצועת המפתח", Day 'n' Nite, קאדי היה אחד מתוך חמשת "פריצות השנה" של Entertainment Weekly. ג'יימס מונטגומרי מערוץ MTV כינה את האלבום "מוזר בצורה נפלאה", והוא דורג במקום ה-10 במצעד 20 האלבומים הטובים ביותר של 2009. מונטגומרי כתב כי שיתופי הפעולה, הקריינות המלאה בו והסיפורים המפורטים הם חלק מהסיבות שבזכותן הוא נכלל במצעד. מגזין Complex שבארצות הברית דירג אותו בתור האלבום הטוב ביותר של 2009. לפני צאתו הרשמית בתור סינגל, Pursuit of Happiness דורג במקום ה-15 ברשימת "השירים הטובים ביותר של 2009" של מונטגומרי, ו-Day 'n' Nite דורג במקום ה-15 במצעד "25 השירים הטובים ביותר של 2009" של מגזין הרולינג סטון. שני סינגלים מן Man on the Moon: The End of Day היו מועמדים לפרס גראמי בטקס גראמי ה-52. Day 'n' Nite היה מועמד לפרס בקטגוריות "שיר הראפ הטוב ביותר" ו"ביצוע הראפ הטוב ביותר", בעוד ש-Make Her Say היה מועמד לפרס בקטגוריית "ביצוע הראפ הטוב ביותר על ידי צמד או הרכב". הסינגל המוביל היה גם מועמד לשני פרסי היפ הופ של BET, ול"פרס המוזיקה האורבנית" אחד. Crookers Remix של Day 'n' Night העניק לקאדי את פרס הבריטפורט הראשון והיחידי שלו עד כה.
מגזין הרולינג סטון דירגו את האלבום במקום ה-459 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" אשר הרכיבו בשנת 2020, לאחר שני גרסאות שנוצרו בעבר.[4] בשנת 2022 האלבום דורג במקום ה-*90 ברשימת 200 אלבומי ההיפ-הופ הטובים ביותר בכל הזמנים של מגזין רולינג סטון.[5] בסקר השנתי של Pazz & Jop שנערך על ידי מגזין הוילג' ווייס, האלבום התברג במקום ה-136 ברשימת 1000 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2010.[6]
^Charles Aaron,Mankaprr Conteh,Jon Dolan,Will Dukes,Dewayne Gage,Joe Gross,Kory Grow,Christian Hoard,Jeff Ihaza,Julyssa Lopez,Mosi Reeves,Yoh Phillips,Noah Shachtman,Rob Sheffield,Simon Vozick-Levinson,Christopher R. Weingarten, Charles Aaron, Mankaprr Conteh, Jon Dolan, Will Dukes, The 200 Greatest Hip-Hop Albums of All Time, Rolling Stone, 2022-06-07 (באנגלית אמריקאית)
.svg){kind=logo}
