Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory

אלבום אולפן מאת דרים ת'יאטר
יצא לאור	26 באוקטובר 1999
הוקלט	פברואר-יוני 1999
סוגה	פרוג מטאל, פרוג רוק
שפה	אנגלית
אורך	77:01
חברת תקליטים	אלקטרה רקורדס
הפקה	מייק פורטנוי וג'ון פטרוצ'י
כרונולוגיית אלבומים של דרים ת'יאטר Once in a LIVEtime (1998) Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory (1999) Live Scenes from New York (2001)

Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory הוא אלבום האולפן החמישי של להקת הפרוגרסיב מטאל Dream Theater, שיצא לאור ב־1999. האלבום הוא אלבום הקונספט הראשון של הלהקה.

האלבום נפתח בשיר "רגרסיה" ("Regression") (טיפול בבעיות נפשיות באמצעות היפנוט). בתחילת השיר אנו שומעים את קולו של דמות המהפנט שמרגיעה את ניקולס (גיבור הסיפור) ומכניסה אותו למצב היפנוזה. ניקולס המורדם פוגש לראשונה בוויקטוריה. מבחינה מוזיקלית ניתן לשמוע במהלך השיר קטעים מ-"Home" ומ-"Ths Spirit Carries On", שני שירים שיופיעו במהלך האלבום.

"אוברטורה 1928" ("Overture 1928") הוא קטע אינסטרומנטלי, שכולל בתוכו קטעים משירים רבים באלבום ( כמו "The Dance of Eternity", "One Last Time" ועוד). בנוסף ישנם ריפים מהשיר Metropolis Pt. 1 מהאלבום Images and Words. עלילתית, ניקולס מתמקד בחייו ובעברו ומרגיש חיבור מוזר בין חייו שלו לחייה (ולדמותה) של ויקטוריה.

בשיר "דז'ה-וו מוזר" ("Strange Deja Vu") אנו נחשפים לעברו של ניקולס ומה שהוביל אותו לטיפול - בכל לילה, כשהוא נרדם, פוקדים אותו חלומות מוזרים על בית שהוא צולל לתוכו. בתוך הבית ישנו חדר ומראה. במראה, הוא רואה פנים של מישהי לא מוכרת לו. הדבר מסתדר לו רגשית, אבל לא הגיונית (דז'ה וו).
השיר מחולק לשני בתים אותם שר ניקולס ולפזמון החוזר פעמיים שאותו שרה ויקטוריה האישה שבמראה. בשלב הזה ניקולס רק מבולבל ואינו מבין מה קורה סביבו. בעוד הוא מנסה להבין מה המשמעות של חלומותיו מסופר על ויקטוריה והחיפושים שלה. היא מנסה למצוא מישהו, אבל הוא לא מודע לזה, והיא לא מצליחה להגיע אליו. אנו נחשפים לראשונה לסיבה שוויקטוריה רודפת את ניקולס - היא רוצה שתתגלה האמת לגבי הרצח שלה. בסוף השיר ניקולס מתעורר מההיפנוזה וחוזר לחייו אך אינו מוצא שלוות נפש וממשיך בניסיונו למצוא את הקשר בינו ובין ויקטוריה.

השיר הרביעי נקרא "דרך המילים שלי" ("Through My Words"). השיר מאוד קצר (כדקה בלבד) ופשוט - רק נגינת פסנתר ושירה. ניקולס מבין שהוא היה ויקטוריה בחייו הקודמים והם למעשה חולקים את אותה נשמה (גלגול נשמות).

השיר החמישי נקרא "טרגדיה קטלנית" ("Fatal Tragedy") והוא המפותח ביותר מבחינה עלילתית ומוזיקלית כאחד. השיר מספר על ניקולס היוצא מביתו ופוגש איש זקן המספר לו על ויקטוריה שנרצחה בבית הזה (מיהו האיש הזקן ומהו הבית - פרטים אלה נשארים לא ברורים לאורך כל הסיפור). סיפורו של האיש הזקן חושף פרטים מעטים על הרצח של ויקטוריה והסיבות לו. בנקודה זו מבין ניקולס שהוא דבוק אובססיה לפתור את תעלומת הרצח של ויקטוריה (שהתרחש כאמור ב-1928) והוא לא ימצא מנוחה עד שיגיע לאמת. השיר מסתיים כאשר ניקולס חוזר לטיפול, הפעם בתקווה שבמהלך ההיפנוזה הוא יחזור אל רגע הירצחה של ויקטוריה. השיר מסתיים במשפט של המהפנט: "עכשיו זה הזמן לראות כיצד אתה מת. זכור שהמוות הוא לא הסוף, אלא רק מעבר".

מיד לאחריו מגיע השיר "מעבר לחיים האלה" ("Beyond This Life") ששופך אור על כל נסיבות הרצח, נכון לדברי העיתון של אותו זמן - כותרת: רצח; צעירה נהרגה. הוא מספר על עד ששמע קול צעקה מחריד, רץ אל הגבעה ומצא גופה של אישה על הקרקע כשלידה עומד גבר רועד, עצבני, עם אקדח ביד. לאחר רגע, הגבר יורה בעצמו ונופל על גופתה של ויקטוריה. השיר מספר על נפילתו של ג'וליאן לתהום מוסרי, אלכוהול, הימורים, ועל כך שוויקטוריה לא יכלה להמשיך לאהוב אותו, מה שהוביל לרצח ולהתאבדות (כדברי השיר - "אני מעדיף לקחת את חיי מאשר לחיות בלי ויקטוריה"). השיר ארוך, עם סולואים וקטעים אינסטרומנטליים ארוכים. בולט הפזמון החוזר על המעשים שלנו שנודדים רחוק. "מה שהיינו, זה מה שאנחנו" שר הסולן, משפט המקבל משמעות חדשה באלבום.

השיר "דרך עיניה" ("Through Her Eyes") הוא בלדה איטית על ההבנה של ניקולס על הקשר בינו לבין ויקטוריה ועל עד כמה טרגי היה המוות של ויקטוריה שנרצחה בברוטליות בצעירותה.

השיר השמיני "Home" הוא השיר המרכזי בדיסק, הקטע הארוך באלבום (13 דקות). אנו שומעים לראשונה שג'וליאן מתאהב בוויקטוריה שעוזבת אותו בגלל ההתמכרויות שלו (ניתן לנחש ממילות השיר שמדובר באלכוהול, סמים או הימורים). ויקטוריה הפגועה נופלת אל חיקו של אדוארד, אחיו של ג'וליאן. אדוארד מתאהב גם הוא בוויקטוריה ונעשה אובססיבי כלפיה תוך כדי דחיית רגישות האשמה על שלקח את אהובת אחיו. ניתן לשמוע בשיר אלמנטים רבים הלקוחים מהשיר Metropolis Part 1 (למשל: השורה "Victoria watches and thoughtfully smiles She`s taking me to my home" לקוחה מ Metropolis Part 1 אך מנוסחת באופן מעט שונה).

ושוב בהווה, ניקולס מתעורר ואף על פי שלכאורה התעלומה נפתרה (על פי גזיר העיתון שמוזכר בשיר "Beyond This Life") ניקולס מרגיש שמשהו אינו כשורה והוא מחליט להמשיך ולחקור בתקווה לחשוף את האמת.

באמצע השיר ניתן לשמוע קולות של אישה בזמן אורגזמה ושל מכונות הימורים. הדבר בא לציין שבזמן שוויקטוריה שוכבת עם אדוארד, אחיו ג'וליאן ממשיך בהתמכרות שלו.

השיר התשיעי הוא "ריקוד הנצח" ("The Dance of Eternity") קטע אינסטרומנטלי, המחבר את השיר המרכזי "Home" לסיום האלבום. עלילתית, לשיר יש שלוש משמעויות. הראשונה אומרת שהשיר מתאר את יחסי המין אשר קיימו ויקטוריה ואדוארד "ריקוד" בגלל התזוזות, ו"נצח" בגלל הזיכרון הנצחי של הרגע הזה. השנייה אומרת שזה קשור למותם של ג'וליאן וויקטוריה כשהם נופלים למותם יחד. השלישית אומרת שזהו שיר האומר שאהבה היא הדרך לאושר ולנצח (חיזיון רוחני). מוזיקלית, בתחילת השיר, נשמע ריף המנוגן במהופך מ"Metropols Pt. 1" ומיד לאחר מכן ריף מחלק אחר של אותו שיר. גם באמצע השיר מופיע הקלידים אשר הופיע ב-"Metropols Pt. 1". שם השיר למעשה, לקוח מהמילים האחרונות של "Metropols Pt. 1", "Love is the Dance of Eternity". מלבד זאת, השיר מכיל קטעים מ-"Overture 1928" ומ-"Fatal Tragedy".

"פעם אחת אחרונה" ("One Last Time") הוא השיר שבו דברים מתחילים להסתבך. ניקולס מרגיש שמשהו לא בסדר בסיפור שהוגש לו על הרצח וההתאבדות, ומתחיל לחקור את הזכרונות שלו היטב כדי למצוא את האמת. הפזמון "פעם אחת אחרונה - אנחנו נשכב היום. פעם אחת אחרונה - עד שאנחנו ניעלם מפה" מייצג כנראה את דבריה של ויקטוריה, כנראה לאדוארד, אומרים שהרומן ביניהם חייב להיפסק. השיר עובר בצורה חלקה לשיר הבא.

השיר האחד עשר הוא "הנשמה ממשיכה הלאה" ("The Spirit Carries On"). השיר מדבר על כך שניקולס כבר לא פוחד מהמוות, כי הוא יודע שהנשמה שלו תמשיך הלאה (גלגול נשמות). הוא מרגיש בליבו שאדוארד קשור בדרך כלשהי אל הרצח. בכך הוא מגלה את האמת על הרצח שהתרחש לפני 70 שנה. קולה של ויקטוריה נשמע בהווה והיא אומרת לניקולס "נוע הלאה, היה אמיץ, אל תבכה על הקבר שלי, כי אני לא נמצאת פה עוד. אבל בבקשה אל תתן, לזכרונות שלך ממני להיעלם!". בשיר ישנה חזרה על פתיחת השיר "רגרסיה". שוב נשמע המשפט "safe in the light that surrounds me", הפעם במשמעות שונה כשגם המוזיקה זהה כמעט לחלוטין. ניקולס מרגיש שהסיבה לכל הסיפור הזה, או למעשה הלקח - הוא שלא צריך לפחד מהמוות כי המוות הוא לא הסוף אלא רק מעבר (בדיוק כמו שאמר המהפנט בסוף השיר "Fatal Tragedy"-"זכור שהמוות הוא לא הסוף, אלא רק מעבר").

השיר "חופשי לבסוף" ("Finally Free"), השיר הסוגר של האלבום, נפתח בהפנוט הגורם לניקולס לחזור מהעבר אל ההווה. ניקולס נכנס למכוניתו, ונוסע הביתה. בזמן זה אנו נחשפים להמשך העלילה - ויקטוריה קבעה להיפגש עם ג'וליאן, אהובה האמיתי, ולהיפרד מאדוארד. בזמן פגישתם של ג'וליאן וויקטוריה מופיע אדוארד ומתפתח מאבק בין שני האחים על ליבה של ויקטוריה. במהלך המאבק מפיל ג'וליאן בקבוק ליקר וסכין. אדוארד שולף לבסוף אקדח ויורה באחיו למוות. בשלב זה אנו שומעים את צעקותיה של ויקטוריה ולאחר מכן את קולו של אדוארד שאומר "פקחי את עינייך ויקטוריה" ("Open Your Eyes Victoria") ולאחר מכן נשמעות שתי יריות. אנו מבינים שלמעשה היה זה אדוארד שירה למוות באחיו ג'וליאן ובוויקטוריה והוא למעשה ה-"עד" עליו מסופר בגזיר העיתון.

הקטע האחרון בשיר חוזר אל ההווה. ניקולס מגיע לביתו, מפעיל את הטלוויזיה ויושב לנוח על הספה תוך כדי עצימת עיניו (במהלך הופעות חיות בסוף השיר הוצג סרטון וידאו בו נראה כל הדברים המסופרים בפסקה זו). לאחר מספר שניות אנו שומעים את קולו של המהפנט שאומר "פקח את עינייך ניקולס" (בדיוק כמו שאדוארד אמר לוויקטוריה "פקחי את עינייך ויקטוריה" לפני שירה בה), נשמעת צרחה קטנה של ניקולס ולאחר מכן רעש סטטי. אנו למדים שלמעשה המהפנט הוא גלגול נשמות של אדוארד ולאחר שהוא רצח את ניקולס - מעגל החיים שוב נסגר.

הרעש הסטטי שבסיום הוא תחילת "אלבום מעגלי" - הרעש הסטטי הזה הוא פותח את השיר "Glass Prison" באלבום הבא של הלהקה (וגם באלבום הבא, הקטע הסוגר של השיר האחרון זהה לפתיח של השיר הפותח את האלבום שבא אחריו).

הדיסק Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory הוא המשך לשיר Metropolis Pt. 1: The Miracle and the Sleeper, הנמצא באלבום השני של הלהקה - Images and Words.

כשהיו במסע הופעות, בעקבות שחרור האלבום, ניגנו בהופעה האחרונה שלהם בניו יורק את כל האלבום. ההופעה הוקלטה ויצאה ב־DVD כ־Metropolis 2000: Scenes from New York.

• ג'יימס לאברי - שירה
• ג'ון מיונג - באס
• ג'ון פטרוצ'י - גיטרה
• מייק פורטנוי - תופים
• ג'ורדן רודס - קלידן - אלבום ראשון בהרכב

• מידע על האלבום Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory באתר MusicBrainz
• מידע על האלבום Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory באתר AllMusic
• האלבום Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory באתר Discogs
• האלבום Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory באתר ספוטיפיי
• האלבום Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory באתר Last.fm
• האלבום Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory באתר יוטיוב
• ביקורת באתר השרת העיוור על האלבום
• ביקורת ב"רוק מתקדם - מדריך עברי" על האלבום