The Birthday Party הייתה להקתפוסט-פאנק מאוסטרליה שפעלה משנת 1975 עד 1983, בתחילה תחת השם "The Boys Next Door". למרות שלא הצליחה מסחרית, הייתה ללהקה השפעה רבה על להקות רוק בשנות השמונים, והם נחשבים לאחת מאבות הרוק הגותי. מנהיג הלהקה, ניק קייב, כתב שירים עם מילים פרובוקטיביות רוויות אלימות שכללו גם תיאורים מיניים, וללהקה היה צליל "עגום ורועש" עם נגיעות של בלוז, ג'אז חופשי ורוקבילי.
בשנת 1980 הלהקה עברה ממלבורן ללונדון, שם הם הושמעו רבות על ידי השדרן ג'ון פיל והתפרסמו בהופעותיהם האלימות. ב-1983 עברו לברלין המערבית, ולאחר זמן קצר התפרקו. רוב חברי הלהקה פיתחו קריירות סולו.
בשנת 1975 צירפו אליהם את הבסיסט טרייסי פו והחליטו לקרוא לעצמם "The Boys Next Door". סגנון הלהקה הפך להיות רועש יותר, ולמגוון שיריהם נוספו שירי פאנק רוק, בהם גרסאות כיסוי לשירי הראמונס ופטי סמית'. לקראת שנת 1977 החלו לכתוב שירים מקוריים, רובם בעלי מילים פרובוקטיביות.
בשנת 1978 צירפו אליהם גיטריסט נוסף, רולנד ס. הווארד, ששינה את הצליל של הלהקה באופן דרמטי. הם הירבו להשתמש בפידבק, לשירים היה גוון תזזיתי ושירתו של קייב נשמעה כאחוזת טירוף.
בשנים 1979–1980 יצאה להקת "The Boys Next Door" לסיבוב הופעות נרחב באוסטרליה. חברת התקליטים האוסטרלית "Missing Link" החתימה אותם והוציאה את תקליטיהם הראשונים, בהפקתו של טוני כהן. השיר הידוע ביותר שלהם, "Shivers" ("צמרמורות"), נכתב על ידי הווארד ובוצע על ידי להקתו הקודמת. השיר נאסר להשמעה בתחנות רדיו באוסטרליה בגלל התייחסותו המרומזת להתאבדות.[1]
המעבר ללונדון, 1980-1982
בפברואר 1980 עברו חברי הלהקה ללונדון, ושינו את שמם ל-"The Birthday Party". לפי רולנד ס. הווארד, הוא וקייב בחרו את השם בגלל "תחושה של חגיגיות ואירוע פולחני".
בלונדון עברה הלהקה תקופה פורייה של יצירתיות, ושיריהם מתקופה זו נחשבו למוזיקה חדשנית ואגרסיבית. שירתו של קייב תוארה כ"יוצאת מהבטן", ולדברי חברי הלהקה הם היו "נחושים לבעוט במוסכמות של מוזיקת הרוק." קייב כתב את רוב מילות השירים. חלקם סיפרו סיפורי אימה ופחד וזרועים בדמויות ביזאריות, אחרים הם על רוצחים או מטורפים, ולעיתים קרובות הכילו אזכורים סוריאליסטיים או דתיים. בשירתו של קייב היה מימד מפחיד עם צרחות חסרות מעצורים ולסירוגין גם קול נכאים דהוי. למרות התשבחות ממבקרי המוזיקה, לא זכתה הלהקה להצלחה מסחרית, דבר שאינו מפתיע לאור השילוב ייחודי של קקפוניה ומוזיקה קודרת שהם רקחו.
בשנת 1982 פרש מתופף הלהקה, הגיטריסט טרייסי פו נתפס נוהג בשכרות ונדון לחודשיים מאסר, וגם חלק מחברי הלהקה האחרים פרשו או הוחלפו באופן זמני. חלקם הקליטו אלבום עם הזמרת לידיה לאנץ', שיצא לאור כתקליט רק ב-1987.
בתקופה זו החלה מתיחות בין חברי הלהקה, שנבעה בחלקה משימוש מופרז בסמים ובאלכוהול. ההופעה האחרונה של The Birthday Party הייתה ב-9 ביוני 1983 במלבורן, ולאחריה נפרדו דרכיהם של חברי הלהקה.
לאחר הפירוק
לאחר פירוק הלהקה פיתח ניק קייב קריירת סולו מצליחה. גם חברי הלהקה האחרים הקימו הרכבים שונים, אך לא זכו להצלחה.
טרייסי פו ניסה להיגמל מסמים מספר פעמים, ובשנת 1986 מת כתוצאה מפרכוס אפילפטי. רולנד ס. הווארד מת בשנת 2009 משחמת הכבד.
אלבומי הלהקה יצאו מחדש בפורמטים שונים, וכן יצאו לאור מספר אוספים של שירי הלהקה.