אליפות הגלובל ראלי-קרוס (באנגלית: Global Rallycross Championship) היא סבב מרוצים שהתקיים בארצות הברית בין השנים 2011–2018. בעונת 2013 התרחב הסבב והפך לבינלאומי עם תחרויות בברזיל וגרמניה. שנה לאחר מכן התקיימו המרוצים בארצות הברית ובברבדוס. בשנתיים האחרונות של האליפות כל המרוצים התקיימו בארצות הברית. בתחילת שנת 2018 הודיעה החברה המארגנת על הפסקת המרוצים.
המרוצים בסבב התקיימו במסלולים שונים ושילבו בין נסיעה על אספלט ועל עפר. סקוט ספיד, שזכה בשלוש האליפויות האחרונות של הסבב, הוא הנהג בעל מספר הזכיות הגדול ביותר.
היסטוריה
בשנת 2010 התקיימה תחרות הראלי-קרוס כחלק מאירועי X Games שהתקיימו בלוס אנג'לס. בעקבות הצלחת התחרות אורגנו באותה השנה עוד 3 תחרויות שהתקיימו בניו ג'רזי. עונת התחרויות הראשונה נפתחה במרץ 2011, כללה 5 מרוצים ובסיומה זכה טאנר פאוסט באליפות. פאוסט זכה באליפות נוספת בשנת 2012. בשנת 2013 התרחב הסבב ונוספו לו עוד 4 מרוצים, כולל מרוץ בברזיל ושניים בגרמניה. בשנת 2014 גדלה התחרות ל-10 מרוצים, תשעה שהתקיימו בארצות הברית ואחד בברבדוס. ההתרחבות של הסבב המשיכה גם בשנת 2015, בה התקיימו 12 מרוצים. בתחילת שנת 2018 הודיעה החברה המארגנת על הפסקת המרוצים[1].
מבנה התחרות
התחרות
התחרות נפתחת בשני סבבים של תחרויות בהם משתתפים כלל הנהגים[2]. בכל תחרות מקיפים הנהגים את המסלול 6 פעמים. תוצאות הסבבים קובעות את המיקום בזינוק לקראת חצי הגמר. לאחר סיום המקצים המוקדמים מתקיימים 2 מקצים של חצי-גמר, גם בהם כל מקצה כולל 6 הקפות של המסלול.
3 הנהגים המהירים בכל אחד ממקצי חצי הגמר עולים להתחרות במקצה הגמר. שאר הנהגים מתחרים במקצה נוסף כאשר ארבעת הראשונים במקצה זה מצטרפים גם הם למקצה הגמר. במקצה הגמר לוקחים חלק 10 נהגים המקיפים את המסלול 10 פעמים.
הקפת הג'וקר
בכל מסלול קיים בנוסף למסלול הרגיל גם קיצור דרך המכונה הקפת הג'וקר (The Joker Lap). כל נהג חייב לבצע בכל מרוץ פעם אחת בלבד את הקפת הג'וקר. השימוש בהקפת הג'וקר מצריך את הנהגים לקבל החלטה אסטרטגית מתי להשתמש בו. מצד אחד, שימוש בסיבובים הראשונים נותן יתרון על המתחרים. מצד שני, שימוש בשלבים מאוחרים מאפשר לשפר מיקום ביחס לאחרים.
שיטת הניקוד
החל מעונת 2014 נקודות מחולקות רק לנהגים שהתחייבו להשתתף בלפחות חצי מהמרוצים בעונה. במידה ואחד הנהגים במיקום המקנה נקודות אינו זכאי לצבור נקודות עוברות הנקודות לנהג הבא אחריו. לדוגמה: אם הזוכה במירוץ לא זכאי לצבור נקודות, הנהג שהגיע במקום השני יקבל נקודות כאילו הגיע במקום הראשון וכך הלאה. חלוקת הנקודות תתבצע לפי המפורט בטבלה[3]:
מיקום
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11 והלאה
נקודות
50
45
40
35
30
25
20
15
10
5
1
בנוסף, מחולקות נקודות על השתתפות במקצים המוקדמים - כל זוכה במקצה מקבל 3 נקודות, המקום השני מקבל 2 נקודות ושאר המשתתפים מקבלים נקודה.
מסלולים
התחרויות נערכות על מגוון רחב של מסלולים המציבות בפני הנהגים אתגרי נהיגה שונים. אורך המסלול נע בין חצי מייל למייל והוא כולל בתוכו גם נהיגה על אספלט וגם על עפר. בנוסף, בחלק מהמסלולים קיימים מכשולים נוספים המוסיפים עניין לתחרות.
רכבים
הרכבים המשתתפים בתחרות מבוססים על רכבים מייצור סדרתי, אך עוברים שינויים משמעותיים בשילדה, במנוע ובאמצעי הבטיחות המותקנים ברכב. הרכבים נדרשים להיות בעלי יכולות מגוונות - המנועים שלהם מפיקים כ-600 כוחות סוס ומאפשרים לרכב להאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש בכ-2 שניות, מערכת ההנעה שלהם היא 4X4 על מנת לאפשר התמודדות עם כל סוגי המשטחים ושלדת הרכב צריכה להיות חזקה מספיק בשביל להתמודד עם קפיצות באוויר למרחק של 20 מטרים והתנגשות ברכבים אחרים[3]. בניגוד לתחרויות אחרות, בראלי-קרוס אסור השימוש בעזרים אלקטרוניים.