השלכת נפט על ידי האונייה Emerald, מכלית נפט פיראטית שהגיעה מהמפרץ הפרסי
נזק
פגיעה בים, בחוף, ובחי ובצומח שבהם. סגירת הים והחוף לציבור לפרק זמן. הפסקת שיווק וצריכת דגים מהים התיכון במשך שלושה שבועות.
אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל (מכונה גם זפת בסערה[3]) היה אירוע זיהום ימי ברמה בינונית, שהחל בישראל ב-17 בפברואר2021 בו נגרם זיהום ימי המשמעותי והחמור ביותר לחופים, לים ולטבע לאורך כל חופי ישראל בים התיכון[4]. במהלך האירוע נפלטה לחופי ישראל פסולת ימית של זפת שמקורה בנפט גולמי. התקרית נחשבת לאירוע אקולוגי חמור, בין היתר בשל השטח הגדול שנפגע ובשל הרעילות הגבוהה וארוכת הטווח של הזפת[5][6]. זיהום הזפת פגע גם בחופי דרום לבנון.
לאירוע ניתן שם הקוד "זפת בסערה" על ידי מטה החירום שהוקם לניהול האירוע במשרד להגנת הסביבה, והגדיר את האירוע כתקרית ברמה 2ב' (אירוע בין־מקומי אשר המזהם אינו ידוע)[2]. לאחר כחודש ב-16 במרץ 2021, ולאחר שמרבית החופים נוקו, הכריז המשרד להגנת הסביבה על סיום האירוע והמשך פעילות ניקוי פרויקטלית. לציבור הותר לחזור לכל החופים, לרבות רחצה ונופש. פעולות השיקום והניקוי המשיכו בחלק מהחופים במהלך מספר חודשים עד לסוף 2021[2]. החוף האחרון נוקה במרץ 2022. בסך הכל נאספו 1,400 טונות של זפת ופסולת בחופים[7].
ב-17 בפברואר, בזמן ימי סערה וגלי ים גבוהים במיוחד, החלו להישטף כמויות גדולות של זפת לאורך של כ-160 ק"מ מרצועת חוף הים התיכון של מדינת ישראל, מראש הנקרה ועד זיקים[9]. על פי הערכות הראשוניות סברו שמדובר בדליפה או השלכה מכוונת של מאות טונות של מזוט ותוצרי נפט מאונייה בלב ים.
המשרד להגנת הסביבה פרסם התרעה שהאירוע יימשך לפחות יומיים והגדיר את האירוע כ"בין־מקומי" ברמה TIER 2B (רמה 2 מתוך 3) - באירוע כזה לא ידוע מקור הזיהום.[2] פעולות הניקוי מבוצעות על ידי בעלי תוכניות החירום המקומיות שנפגעו מהזיהום - התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לטיפול באירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת), בהנחיית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית אך לא מוכרז מצב חירום ארצי[10][11].
לדברי המשרד להגנת הסביבה, לא הייתה בידיו התרעה מוקדמת כלשהי משום גורם או מדינה כלשהי לפני התחלת האירוע ב-17 לחודש, הגם שאמנת ברצלונה מחייבת זאת במקרים של זיהום כזה[12]. בפועל לא ננקטה פעולה בטרם החלו ימי הסערה, ובזמן שהזפת הגיעה לחופי ישראל הסערה לא אפשרה זאת. לאחר מעשה משמשים צילומי הלוויין, שימוש במודל לחיזוי תנועת ים, דגימות הזפת, ונתונים של REMPEC (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים וחופים במזרח התיכון) והסוכנות האירופית EMSA כדי לאתר את הספינה שממנה נשפך הנפט. עיבוד המידע הנ"ל הביא לזיהוי בצילומי לוויין מ-11 בפברואר של כתם שמן כ-50 ק"מ מחופי אשקלון, מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, שחשוד כמקור לאירוע[13].
לטענת גרינפיס ישראל, אשר ערכו חקירה עצמאית בשיתוף גרינפיס גרמניה ויחידת המיפוי של ארגון גרינפיס העולמי, צילומים של לוויין סנטינל 1 מראים ב-11–13 בפברואר כ-10 כתמים החשודים כנפט בקרבת ישראל. ב-11 בפברואר נצפה כתם גדול כ-45 ק"מ מחופי ישראל (זהו הכתם עליו דיווח המשרד להגנת הסביבה כמקור הזיהום), ובנוסף לו, עוד שני כתמים ענקיים בסדר גודל שנע בין 11 ל-20 ק"מ, כ-20 ק"מ בלבד מחופי ישראל ב-12 בפברואר, וכתם שומני גדול שזוהה במים הטריטוריאליים של ישראל במרחק של כ-11 ק"מ בלבד מחופי ישראל סמוך לאסדת לוויתן. בנוסף ציינו בנוגע לכתם שזוהה ב-11 בפברואר שאין מידע לווייני על האזור בימים שלפני, וייתכן שהכתם נוצר מספר ימים קודם[14].
ב-18 בפברואר התכנס לראשונה בחדר המצב בחיפה מטה החירום של המשרד להגנת הסביבה. מטה החירום של המשרד להגנת הסביבה תיאם את הפעולות בחופים עם משרדי הפנים והבריאות, לרבות סגירת חופי רחצה והתרעות למשתמשים בים. כמו כן דאג לפינוי הפסולת שנוקתה מהחופים, ריכוזה ופינויה במימון מלא של הקרן למניעת זיהום ים ובעברתו לטיפול תרמי בנאות חובב.
ב-20 בפברואר זיהה מטוס סיור של המשרד להגנת הסביבה מספר כתמי שמן בקרבת חופי חיפה במרחק של כמה מאות מטרים מחוף בת גלים ל-פארק הכט, ופרס במקום ציוד ספיגה[15][16]. עם זאת הכתם לא הגיע לבסוף לחוף, ובסיור נוסף לא נצפה שוב, אך גם לא טופל בעודו בים.
ב-22 בפברואר דווח שהזפת הגיעה לחופי צור בדרום לבנון[17][18]. באותו יום האשימו בלבנון את ישראל כאחראית לאירוע[19].
מתנדבת העוסקת בניקוי זפת, בחוף רחוב יוברט האמפרי בחיפה, פברואר 2021.ניקוי זפת באמצעות מתנדבים בחוף רחוב יוברט האמפרי בחיפה. צילום לדרום לכיוון המכון לחקר הימים והאגמים, פברואר 2021.
ב-18 בפברואר נפלט לחוף באזור ניצנים, לווייתן מצוי זכר בוגר (צעיר יחסית), באורך של כשבעה-עשר מטרים ובמשקל 25 טון[21]. בנתיחתו נמצא כי הוא מת כ-14 ימים קודם לכן וכי מותו נגרם מזיהום נפט[22].
באתרים רבים נצפו נזק ותמותה של ציפורים, דגה, צבי ים[23], חרדונים, סרטני חול ושלל יצורים ימיים וכן לצמחייה. הנזק נגרם בכל שלושת בתי הגידול, במי הים הפתוח, בחולות החוף ובטבלאות הגידוד המצוי באזורים הסלעיים המעטרים את החוף שם מתרכזת מרבית הפעילות הביולוגית. כאשר לאחרון נגרם הנזק הגדול ביותר וגם כזה שהשיקום שלו קשה הרבה יותר[5]. בין המשטחים שנפגעו המצריכים טיפול מקצועי נמנים גם טיילות צמודות חוף ושוברי גלים[24].
מפני שהאירוע התרחש בימי קרה וגשם משמעותיים לא פקדו את החופים מבקרים במהלכו, אך מקצת מהמתנדבים שעסקו בניקוי החופים נזקקו לטיפול רפואי עקב החשיפה לזפת[25].
עם שיפור תנאי מזג האוויר החלו בפעולות ניקוי, אך הניקוי עצמו צפוי לפגוע בתשתית של החוף וגם לפגיעה מיידית בחי ובצומח. כמו כן קיים חשש גדול מפני חלחול המזהמים לקרקע ככל שעובר הזמן[26]. לא ידוע כמה זמן ייקח לשקם את השטח ולכמה זמן יהיה לזיהום השפעות סביבתיות.
בעלי חיים פגועים שנאספו מהחופים נשלחו לטיפול בבתי חולים לחיות בר, ובהם למרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, אך הצליחו להציל רק שישה צבים שגם כך הם מין בסכנת הכחדה.
טרם ניתן להעריך את ממדי הנזק אך ישנן גם הערכות שהנזק והשלמת השיקום ייארכו שנים.
השבוע השני
ב-23 בפברואר, שבוע לאחר תחילת האירוע, פרסמה רשות הטבע והגנים הערכת מצב לפיה, כל החופים עדיין מלוכלכים בזפת[28].
האיסור של הרשויות על ההגעה לחופים לפעילות פנאי נותר, וקיים חשש מפני השפעות הגל החורפי הבא הצפוי בחלוף השבוע על הים והחוף.
הממשלה החליטה שהקרן למניעת זיהום ים תקצה 45 מיליון ש"ח מתוך 120 מיליון הנמצאים בקופתה למימון פעולות השיקום של החופים שנפגעו. עוד הוחלט שהמשרד להגנת הסביבה יגיש בתוך חודש תזכיר חוק בנושא "מוכנות ותגובה לאירועי זיהום הים בשמן"[29].
ב-24 בפברואר משרד הבריאות ומשרד החקלאות פרסמו הוראה בדבר איסור שיווק ואכילה של דגים ובע"ח ימיים מהים התיכון. פעולה זו ננקטה כמשנה זהירות מאחר שטרם סיימו לבדוק ממצאים על מצב חדירת מזהמים לחיים במים. בכוונת המשרד לאיכות הסביבה לבדוק זאת גם לאורך זמן כדי לראות את כתוצאה משקיעת מזהמים מסיסים במים, הייתה פגיעה במארג המזון. בנוסף הובעה דאגה בדבר השפעה על עופות רבים שצפויים לבקר במסלול נדידת האביב בישראל[30]. דגימות המים נשלחו למכון לחקר הימים והאגמים.
במהלך השבוע השני החל הים לפלוט שוב זפת באזור החופים במישור החוף הצפוני[31] ועד מכמורת. רשות הטבע והגנים ציינה שהזפת מצויה עוד במים ובפרט זו הדבוקה לאצות צפויה להיערם בהדרגה בחופים, וכן שכמויות זיהום הזפת ממשיכות לגדול באזורים הצפוניים. בהמשך השבוע החמירה רמת הזיהום בחופים מחיפה ועד דור-הבונים וכן באזור נמל אשדוד עד פלמחים.
ב-26 בפברואר פרסם המכון לחקר ימים ואגמים ממצאים ראשוניים מדגימות מי הים במרחק של עד 17 קילומטרים מחופי ישראל, ובעומק ים של עד 200 מטרים. בדגימות נמצאו סימנים לחומרים שהם נגזרות של נפט היכולים להיות רעילים לסביבה האקולוגית הימית וגם לבני אדם בהם נפתלן ופננתרן[33]. כדי להבין האם לזיהום יש השלכות צריך למדוד את ריכוזו במים ומידע זה טרם נמסר. לא דווח על עצירת עבודת מתקני התפלת מים המשמשים כמקור למרבית מי השתייה בישראל. בנוסף פרסם המכון הערכות ראשוניות לפיהן גודלו של כתם השמן במקור היה 20 קמ"ר.
במהלך השבוע המשיכה מגמת התפשטות זיהום הזפת בחופי דרום לבנון בנקורה וצור אל חופים צפוניים מהם. הרשויות המקומיות חילקו למתנדבים ציוד לניקוי החופים שסופקו על ידי יוניפי"ל ועמותות לאיכות הסביבה. עם זאת מאחר ששטח פעילות יוניפי"ל מתוחם עד לגבול נהר הליטני וכן בהיעדר ארגוני סביבה באזורים מצפון לשטח זה לא בוצעו פעולות ניקוי שם[34].
חברת ממן - מסופי מטען וניטול, המפעילה את מסוף המטענים בנמל התעופה בן-גוריון, דיווחה על עלייה של 10% ביבוא דג הסלמון ביחס לתקופה מקבילה אשתקד, זאת בעקבות האירוע וההוראה האוסרת שיווק וצריכת דגים מהים התיכון ונערך לדבריו לעלייה בקצב דו ספרתי בהתאם לכך[35][36].
השבוע השלישי
במהלך השבוע המשיך הים לפלוט במקומות שונים זפת אך במגמה מופחתת. צוותי המשימה המקומיים מבוססי מתנדבים ועובדים המשיכו בפעולות הניקוי היומית וכן בצלילות לניקוי מתחת למים בפרט בשמורות הטבע הימיות. נמשך האיסור להגיע לחופים לצורכי פנאי וספורט.
ב-7 במרץ הודיעו לראשונה משרדי הפנים, הגנת הסביבה והבריאות על היתר לציבור להגיע לפעילות פנאי וספורט במספר חופים קטן שבהם הושלם הניקוי ודגימות המים נמצאו תקינות. כולל היתר כניסה למים בהתאם להגבלות הרגילות של רחצת חורף. אך התריעו מפני אפשרות הימצאותה של זפת במים הרדודים[37].
מ-8 במרץ ובימים הסמוכים דווח על נחיתות זפת טריה בגושים גדולים בחופים מאכזיב ועד טירת הכרמל גם בכאלו שאושרו כנקיים[38] לפיכך נאסרה הכניסה אליהם בשנית[39]. נשלח מטוס סיור אשר לא מצא כתם שמן נוסף. וכן נשלחו רחפנים למעקב[40]. במקביל אושרו מספר גדול של חופים נקיים אחרים לכניסת הציבור[41] צב מת נמצא בחוף שקמונה.
ב-9 במרץ התירו משרד הבריאות והחקלאות את האיסור לשווק ולאכול דגים מהים התיכון. זאת לאחר שהתקבלו במכון לחקר ימים ואגמים, ממצאי בדיקות דגים מאזורים שונים בים התיכון אשר מהן עלה שאין רמות מזהמים הניתנות לזיהוי או שנמצאו רמות מזהמים ברמה שאינה עולה על הסף המרבי המותר[42].
השבוע הרביעי ואילך
גוש זפת גדול שנאסף בחוף בת גלים בסמוך לרכבל, לאחר הסערה.
החל מליל 12 במרץ בעקבות סערה, התרחשו גלי נחיתות של זפת בחופים שונים בהם בצת, קריית ים, חיפה, נווה ים, בית ינאי, דור-הבונים. שני צבים מתים נמצאו בחוף גדור וצב פגוע נמצא בחוף הבונים והועבר לטיפול[43]. לאור המשכי נחיתות הזפת ביקשו מהציבור בחלק מהרשויות המקומיות שלא להגיע לחופים למרות הודעת המשרד לאיכות הסביבה מספר ימים קודם[44]. חופי חיפה בקרן המפרץ סבלו מזיהום בינוני-כבד.
ב-15 במרץ הכריזו כמה רשויות בהן הרצליה ואשדוד כי יפתחו את עונת הרחצה כמתוכנן ב-19/20 לחודש. עם זאת ביקורת הושמעה על כך שבעוד בעבר היו מתקני מברשות נפט בחופים להסרת זפת מהרגליים, הללו טרם הוצבו בחופים לאחר אסון הזפת[45] אזרחים רבים דיווחו בחופים שונים שנחשבים לנקיים שאף על פי כן ההליכה בהם מלווה בלכלוך זפת ניכר לנעליים.
ב-16 במרץ שלחו פורום רשויות החוף, מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי מכתב לשר הפנים אריה דרעי בו הכריזו שלא יפתחו את עונת הרחצה במועדה, בשל סירוב משרד הפנים לסייע בתקצובם לאור העלויות המושתות עליהם בהכשרת החופים[46].
ב-18 במרץ נשלחו 50 חיילים לסייע בניקיון חוף שקמונה בחיפה אשר ממשיך לסבול מנחיתות זפת רבות[47]. במקביל המשרד להגנת הסביבה התרה ברשות נמלי ישראל על שלא טיפלה בזפת אשר נמצא ברשותה בחופים שמצפון לאשדוד[48].
ב-19/20 במרץ נפתחה עונת הרחצה כסדרה במרבית החופים. משרד הפנים הכפיל לשנה זו את התקציב המועבר מהמדינה לרשויות החוף לטיפול השוטף בהם, זאת בשל אסון הזפת[49].
ב-25 במרץ לאחר מספר ימים של ים גבוה, ניצפו שוב נחיתות זפת בחופי חיפה[50].
ב-1 באפריל דווח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע במסגרת פרויקט שימור ומחקר השחפיות בישראל, נתוני ניטור של מצב שחפיות הים כפי שנבדקו בשבוע הקודם באתר הקינון שלהן בבריכות המלח[51] בעתלית.
בבדיקה נמצא ש-98% (80 מתוך 82) מהשחפיות היו מזוהמות בנוצותיהן בזפת[52].
שחפיות הים שנמצאו בניטור, משתייכות ללהקות הראשונות של ציפור זו, החולפות בישראל בנדידתן באביב בדרכן לאתרי הקינון באירופה. חלקן מקננות בישראל[53][54].
פעולות המיפוי, הניקוי והשיקום
עמדת קליטת מתנדבים לניקוי זפת בטיילת בחיפהחיילי צה"ל מנקים זפת בראש הנקרה
בשלב ראשון, עוד בטרם שוך הסערה, ניסו בכמה רשויות מקומיות, בהן קריית ים ונווה ים, לנקות את מעטפת החול באמצעות כלים הנדסיים כבדים, אך התברר שפעולות אלו גם מסוכנות לכלים וגם אינן יעילות[55].
לאחר השיפור במזג האוויר ביוזמת התארגנויות התנדבותיות אד-הוק ועמותות סביבה בהן "צלול", "אקואושן", "שומרי הבית" ו"אנשי הים התיכון", בשיתוף פעולה על הרשויות המקומיות וארגוני סביבה, ביום הראשון להפוגה יצאו כ-2,500 אזרחים ועובדי רשויות מקומיות לפעילות ניקוי החופים באופן ידני ובאמצעות שימוש באמצעי מיגון[56]. טיפול בפסולת זפת שנאספה, מתבצע באופן ייעודי שונה מפסולת רגילה.
חלק מהרשויות, כגון הרצליה, הכריזו על מצב חירום אקולוגי. נפתחו חמ"לים עירוניים, ובנוסף לצוותי הניקוי העירוניים גויסו כל עובדי העירייה למשימה. יצאה קריאה לכל תושבי העיר לבוא לסייע והעירייה העמידה לרשות המתנדבים ותנועות נוער הסעות לחופים וציוד על מנת להגיע לתפוקה מהירה ככל הניתן בניקיון[57].
ב-20 בפברואר הודיע הרמטכ"ל אביב כוכבי כי ממחרת יישלחו אלפי חיילי צה"ל לסיוע לרשות הטבע והגנים במיפוי, ניקוי והעברת הזפת להטמנה באתרים ייעודים[58].
בימים הבאים הגיעו אלפי מתנדבים בהתארגנויות המחולקות לאזורים, אליהם הצטרפו גם ראשי וחברי מועצות מקומיות, חברי כנסת[59] מתמודדים לבחירות הקרובות, שוטרים, צוותי רפואה, וצוותי חברות פרטיות בהן חברות היי-טק[60]. חמ"ל עמותת "אקואושן" שכבר שנתיים קודם לכן החלה בהכשרת צוותי מתנדבי חירום בים ובחופים בפריסה ארצית לכוננות למקרים מסוג זה, שימש כגורם בולט בארגון ותיאום חלוקת המתנדבים. ובסיוע באיסוף נתונים שמועברים למשרד להגנת הסביבה לצורך גיבוש תמונת המצב בשטח. לאחר שבוע של עבודה בחופים כמות הנרשמים במסגרתם עברה את ה-12,000 אזרחים[61][62].
נפרסו עמדות מידע לתדרוך וחלוקת אמצעי מיגון כגון: כפפות, נשמיות, ערדליים, חליפות אלבד, מגרפות, אתים ושקיות לאיסוף הזפת והפסולת[63]. באזור החולי התפזרה הזפת בגדלים קטנים מאוד מה שהצריך עבודת ברירה יסודית בכל השטח[64]. איסוף מהיר של הזפת חיוני בטרם היא תתקשה ותידבק לשטח, וכדי שכמה שפחות מזהמים ישקעו בקרקע וישתחררו במזג אוויר חם אל האוויר לאחר מכן.
רשות הטבע והגנים ביקשה מהציבור להימנע מניקוי החלק הסלעי מזפת מאחר שניקוי לא מקצועי יכול לגרום בעצמו לנזק. הרשות פנתה לחוקרים וגופים ברחבי העולם לבחינת השיטות השונות והקימה לשם כך חוות ניסוי על מנת למצוא את הדרכים לנקות ולשקם את האזור הסלעי[28]. כמו כן נבחנות דרכים לניפוי הזפת הרבה בגודל קטן מרצועת החוף החולית[65]. עמותת צלול גייסה מאות מתנדבים במשך כחודשיים (הרוב בשבועיים הראשונים לאחר האסון), ואלה עברו הכשרה ייחודית לניקוי חופים סלעיים וטבלאות גידוד בין חיפה לתל אביב. כמו כן רכשה העמותה ציוד ייעודי להסרת זפת שהתקשתה על הסלעים[66].
מצג של מצב חופי מישור החוף הצפוני במערכת רמזור החופים[67] ב-25.02.21.
אדום: זיהום בינוני-כבד. שטח מזוהם שעדיין לא התחילו בו פעולות הניקוי, או שהתחילו פעולות חלקיות לניקוי החול אך לא החוף הסלעי או שזוהם מחדש בצורה משמעותית.
כתום: זיהום בינוני או שטח מזוהם בשלבי ניקוי התחלתיים.
צהוב כהה: קל-בינוני
צהוב: מצב קל. שטח עם זיהום נמוך או בשלבי ניקוי מתקדמים.
כחול - זיהום קל מאוד.
ירוק - חופים מוכרזים ופתוחים שעברו את בדיקת מדד הזפת.
בראשית השבוע השני לאירוע פרסם המשרד לאיכות הסביבה הערכת כמויות נוכחית, לפינוי 1,200 טונות של חומר שזוהם בזפת מהחופים. חומר זה מצריך טיפול מיוחד של פינוי ומיון הקרקע מהפסולת, דיגום ואנליזה של החומרים, פינוי של הקרקע והפסולת המתאימה לטיפול ביולוגי כגון במתקנים לטיפול תרמי בפסולת מסוכנת. הטמנה כפסולת מעורבת ביעדי קצה המורשים לטיפול ביולוגי ובמטמנות לפסולת מעורבת[68]. אתר טיפול והטמנה כזה הוא בחברה לשרותי איכות הסביבה בנאות חובב.
ב-24 בפברואר המכון לחקר ימים ואגמים החל בבדיקות מי הים באמצעות רובוט גליידר הפועל כצוללת אוטונומית במים, בהנחיה מהיבשה. תפקידו בין היתר לזהות הידרו-קרבונים (תרכובות של פחמימנים המצויים בנפט), כדי לאמוד את מידת השפעת המזהמים על איכות מי הים[69].
בראשית השבוע השני טרם התקבלו תוצאות דגימות הזפת שנאספו לאורך כל החופים כדי לזהות מה החומר או החומרים שמהם נוצרה הזפת, והאם בכל המקומות מדובר באותו חומר. לזיהוי החומר ישנה חשיבות להבנה טובה יותר של סוגי הפגיעה של המזהמים בים בקרקע ובחי, ולתעדוף השיטות לטיפול בחומר ובמה שנפגע ממנו[70].
לטענת חוקרים מהמכון לחקר כדור הארץ באוניברסיטה העברית, אשר בדקו ביוזמתם דגימות זפת מחוף בת ים שנאספו ב-20 בפברואר, מקורה של הזפת ככל הנראה מנפט גולמי ולא מוצר זיקוק אחר[71].
ב-25 בפברואר פרסם המשרד להגנת הסביבה כי החלו בניסוי חופי בשמורת ראש הנקרה, בשימוש בחומר המיוחד להסרת נפט, כאשר הם בודקים את מידת יעילותו בהסרת זפת[72].
שיטת רמזור החופים
במהלך השבוע השני החלו להשתמש בשיטת רמזור לסימון מפה דינמית בצבעים, המציינים את מצבם המשתנה של החופים מדי יום.
מצבו של החוף יכול להשתפר בעקבות התקדמות במלאכת הניקוי והשיקום, אך פעולות הים יכולות להחמיר שוב את מצבו. לשם כך יצרו במשרד את "מדד החוף המזוהם" - (זפתומטר)[72].
שר הביטחון, בני גנץ, אישר למשרד להגנת הסביבה להיעזר בחיל האוויר לצורך מיפוי כתמי שמן בים. ב-27 בפברואר בשילוב שימוש במיפוי לוויני ובכלי טיס בלתי מאויש של טייסת 200 אותר חשד לכתם שמן גדול כ-140 ק"מ מערבית לישראל[73]. על-פי מודלי החיזוי לא נצפתה סכנה להגעת הכתם החדש לחופי ישראל. למחרת בוצע מיפוי נוסף באמצעות יחידת הלוויינות של חמ"ן וטייסת 100 של חיל האוויר. צוות חיל האוויר השתמש בטיסה המאוישת במצלמות ויזואליות ותרמיות ונשללה הימצאותו של כתם שמן מערבית לישראל באזור המדובר. גם על-פי מידע מהלווין האירופיסנטינל 2 נשללה הימצאותו של הכתם בים[74][75].
רשות הטבע והגנים, גופי מחקר ימי אקדמיים וארגוני סביבה ימית שלחו צוללנים לפעולות מיפוי וניקוי תת-ימיות בשמורות טבע ימיות בישראל וחופים שונים[76].
מבצעי ניקוי המשיכו בכל רצועת החוף גם בשבוע השלישי לאירוע, תוך שיפור מתודות הניקוי לסינון מרבי של החול ובגיוון קבוצות המשתתפים. כך למשל בבת ים הגיעו ב-9 במרץ להתנדבות כ-300 תיירים מארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, ורוסיה בהם משתתפי פרויקט מסע. צוללנים מיחידת זק"א נרתמו לאיתור זפת בחלק הסלעי שמתחת למים בחופים בתל אביב[77].
צה"ל רתם יחידות טכנולוגיות בהם יחידת הניסויים (נס"א), על מנת לפתח כלי ניפוי מותאמים לחוף לניקוי הזפת במהירות ויעילות גבוהים יותר, ובהתאם לפיתוח לייצרם ביצור סדרתי[78].
המכון הישראלי לחדשנות אשר יצא בקול קורא לטכנולוגיות לשיקום זיהום הזפת בחופי ישראל כבר בימים הראשונים של האירוע[79], החל לבצע ניסויים בחופים בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות[80].
ב-17 במרץ לאחר כחודש מתחילת האירוע בחופים, הכריז המשרד להגנת הסביבה על ביטול מצב החירום שהוכרז ברמה-2, והעביר את המשך הטיפול בחופים לידי רשויות החוף (רמה-1).
מתוך 101 חופים מוכרזים, 83 עברו את מדד הזפת בחופים – (82% מהחופים המוכרזים), והותר לציבור לחזור אליהם לפעילות מלאה.
בהסתכלות של כלל החופים, מוכרזים ופתוחים, 61% מהחופים נמצאו נקיים או ברמת זיהום קל מאוד.
36% הוגדרו עם זיהום קל עד בינוני, ורק 3% מהחופים נמצאו ברמת זיהום משמעותי – חופים סלעיים בעיקר[2].
במקביל להמשך ניקוי ושיקום החופים מתוכננים להתבצע סקרי צלילה לאיתור גושי זפת ובחינת דרכים לניקוי תת-ימי. וכן יבוצע סקר אקולוגי למיפוי מצב המצע הקשה.
למרות הודעת המשרד להגנת הסביבה על סיום האירוע, אגף החופים לאחר הערכת מצב בהם, המשיך להקים עמדות לקליטת מתנדבים לסיוע ניקוי החופים מזפת[81]
לאחר חודש מתחילת האירוע, נאספו הכמויות שהוערכו והוחלט להעבירן למתקני חברת אקוסול בנאות חובב לטיפול במתקן ייעודי לפסולת מסוכנת אורגנית[82].
מתוך החלופות לפתרון קצה לפסולת הזפת נבחנו מספר אפשרויות, בהן טיפול ביולוגי לפירוק הזפת, טיפול בכבשן לייצור מלט, הטמנת הפסולת וייצוא לטיפול מחוץ לישראל. אך כל החלופות נפסלו בשל חוסר התאמתן לטיפול בפסולת שנאספה בחופים. בין היתר בשל הרכב הפסולת המשתנה. אף שמרכיבה העיקרי של הפסולת הוא זפת, מעורבים בה חפצים בגדלים שונים לרבות פלסטיק, שקיות, צמחייה, חול וצדפים שלא מאפשרים את הטיפול במרבית החלופות[83].
יוזמת המידע האזרחי "מדוזות בעם" השיקה אפליקציה של מפת זפת עדכנית, מבוססת מידע מדיווחי אזרחים במטרה להוות כלי מחקרי וניטורי לאורך כל השנה בדומה לניטור המדוזות. על מנת לסייע בהכוונה של מאמצי הניקוי ובבדיקת האפקטיביות שלו וכן לשמש את האזרחים הפוקדים את החופים בזמן אמת. ובנוסף כדי לחזק את יכולת הניטור ותשומת הלב לאירועי זפת וכתמי שמן מקומיים אחרים[62].
חקירת גורמי האסון
גושי זפת מוסווים מתחת למים בראש הנקרה.יוזמה פרטית של תושבי האזור לאיסוף הזפת מתחת למים, בשילוב קיאק וצלילה בראש הנקרה.זפת שהצטברה מתחת למים בראש הנקרה.
בעקבות האירוע פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה. בתחילתו נמצאו כ-עשר אוניות חשודות שעברו במרחב והזמן בו נמצאו נתוני כתם הנפט, שתיים הגיעו לנמל אשדוד. מפקחי היחידה הימית של המשרד הספיקו לבצע בדיקת פתע לאחת מהן ב-18 בפברואר בעודה בנמל אך נשלל קשר שלה לאסון[4]. גם חיל הים הישראלי מעורב בחקירת האירוע, וכן גורמים בין-לאומיים[84].
ב-22 בפברואר הוצא צו איסור פרסום למידע הנוגע לחקירת האירוע ובכללו כל פרט העלול לזהות את החשודים, שם כלי השיט, נמלי מוצאו והיעד אליו עשה את דרכו, פרטי המטען שנשא או נתיב השיט[85]. מספר ארגוני סביבה, בהם אדם טבע ודין וצלול, מתחו ביקורת על הצו, ואמרו כי מדובר ב"פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים, שאמורים להבטיח את ביטחונו של הציבור והסביבה"[86].
למחרת, בעקבות התגייסות עיתונאים וכלי תקשורת, העין השביעית וארגון העיתונאים לעתירה בהולה בדבר הצו, אישר השופט שחתם על הצו לערוצי התקשורת לפרסם מידע על הפרשה ובלבד שאיננו מתייחס לפרטים שעלו מהחקירה הרשמית אשר נאסר לפרסום למשך שבוע מחשש לשיבוש חקירה. כמו כן האריך ביום אחד את איסור פרסום שמות שאר האוניות החשודות שטרם פורסמו[87].
ב-27 בפברואר חוקרים ישראלים בדקו האונייה היוונית "מינרווה הלן" המשמשת כמכלית נפט[88]. הבדיקה התבצעה בשיתוף עם משמר החופים היווני בזמן שעגנה בנמל פיראוס, בבדיקה נשלל כי היא מקור הזיהום[89]. האונייה שיתפה פעולה עם החקירה ובמסגרת חקירתה התקבלו חומרים שתרמו להמשך החקירה.
מספר כלי השיט החשודים באירוע היה כ-40. המשרד לאיכות הסביבה בחר בשלב זה שלא לפרסם את תוצאות בדיקת החומר ששימש מקור לזפת לדבריו על מנת לקבל חוות דעת נוספת בשל רגישות הנושא.
כאשר התברר שמקור הזפת בנפט גולמי, ניתן היה להתמקד בחקירה במכליות.
ע"פ מידע המוקדם ביותר של כתם השמן, בדקו פעילות בשטח ברדיוס של 50 מייל ימי בערך של 5 ימי הפלגה קודמים ונמצאו שתי מכליות חשודות אשר אחת מהן נשללה לחלוטין באמצעי בדיקה נוספים.
ב-3 במרץ דווח המשרד לאיכות הסביבה את תוצאות החקירה עם השלמתה בישראל. ובנוסף התקבלה מסקנה דומה בחקירה עצמאית של סוכנות NOAA. זוהתה האונייה האשמה באירוע על בסיס ראיות נסיבתיות חזקות. האונייה Emerald שהייתה רשומה לאורך השנים בבעלות לובית, יצאה מהמפרץ הפרסי ושפכה כנראה בזדון, נפט גולמי תוך שימוש במשדרים סגורים[90][91] במשך רוב זמן הפלגתה ובפרט בעת שהייתה מול ישראל והשלכת הנפט[8]. בעת ביצוע והשלמת החקירה האונייה עגנה באיראן.
מידע מפורט יותר על מסלול האונייה ופעילותה[92]:
בתאריכים 14–18 בינואר עגנה האונייה Emerald ליד האי האיראני ח'ארג במפרץ הפרסי, ומעמיסה לפי ההערכה נפט גולמי בהיקף של 112 אלף טונות. בזמן זה פעלה כאשר משדר AIS המשמש כמערכת זיהוי אוטומטי היה במצב כבוי. ב-1 בפברואר הפעילה את מערכת הזיהוי האוטומטי עם כניסתה למים הכלכליים של מצרים למשך 23 שעות. בעת שיצאה מתעלת סואץ היה שוקע המים של האונייה 14.3 מטרים המעיד על תכולה מקסימלית של המכלית בשיעור של כ-700,000 חביות נפט. כאשר יצאה מתחום המים של מצרים כיבתה שוב את מערכת הזיהוי. עברה מול ישראל ב-2 בפברואר כפי שעולה מצילומי לוויין. ב-3 בפברואר הדליקה בחזרה את מערכת הזיהוי. בין 3 ל-14 בפברואר הסתובבה הלוך ושוב בשטח מוגדר במרכז המים בין סוריה וקפריסין. בתצלום לוויין מ-14 בפברואר נראית המכלית אמרלד מערבית לסוריה, מעבירה נפט גולמי למכלית סורית הנושאת דגל איראני. על איראן וסוריה מוטלות סנקציות כלכליות. בצילומי הלוויין רואים את החבירה של שתי המכליות למצב פריקה בשיטת ship to ship בלב הים. במהלך פריקת הנפט נגרמו עוד מספר כתמי שמן קטנים מול סוריה. כשחזרה האונייה לתעלת סואץ השוקע שלה עלה ל-8.5 מטר כלומר שמטענה נפרק בתקופה הנ"ל. במהלך הזמן הנ"ל האונייה לא עגנה בשום נמל או מקשר ימי.
מהחקירה התברר גם שהאמרלד שהיא כלי שיט בן 19 שנים הנחשבת ישנה[93], לא נכנסה לאגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות. אף על פי שאונייה זו תמיד השתמשה בדגל פנמה, יצאה בהפלגה זו תחת דגל ליטא. החברות שהאונייה רשומה בבעלותן חשודות שהן משמשות כחברות קש. כמו כן התברר שבדצמבר 2020 שינתה האונייה את הבעלות שלה מחברה לובית לחברה הרשומה באיי מרשל[94].
המשרד להגנת הסביבה הודיע כי יחד עם רשות הספנות והנמלים, ידאג כי מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבין-לאומית (IOPC 1992) וכן יפנה למבטחים של המכלית אמרלד.
לאחר פרסום החקירה טענה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל שאיראן עשתה פיגוע סביבתי ואמרה: ”איראן מפעילה טרור לא רק על ידי ניסיון התחמשות בנשק גרעיני או על ידי ניסיון התבססות בגבולותינו. איראן מפעילה טרור גם על ידי פגיעה בסביבה”[8][95]. מערכת הביטחון פתחה בבדיקה לגבי מקור זיהום הזפת לאחר קבלת התחקיר[96]. ראש הממשלה החלופי ושר הביטחוןבני גנץ אמר ”אני לא מוציא מכלל אפשרות שזה נעשה בכוונה, אבל בשלב זה אי אפשר לקבוע שזה היה בכוונת מכוון”[97]. אל"ם (מיל') אורי דיסטניק העריך שהאפשרות שמדובר באירוע טרור יכולה להישלל[98]. בארגון גרינפיס ישראל אמרו שללא ספק מדובר בפשע סביבתי, אך ביקרו את הקביעה שמדובר בטרור הגם שהדבר אפשרי וטענו שיש בקביעה כזו הסטה מהבעיה המרכזית, שהיא, לדבריהם: "ההפקרות שחוגגת בתחום של הפקה ושינוע של דלקים פוסילים, כאשר הפיקוח על חברות ועל ספינות משא ומיכליות לוקה בחסר והים התיכון הופך לפח האשפה של תעשיית הנפט והגז"[99].
לאחר פרסום החקירה וזיהוי האונייה האחראית לזיהום, ביצעה חברת החקירות הישראלית בלאק קיוב בדיקה עצמאית ולדבריה הצליחה על בסיס מאגרי ספנות בינלאומיים, וכן שתי הקלטות שביצעה להוכיח את שיוך המכלית אמרלד לבעלות חברת Oryx Shipping ושהחברה עצמה היא בבעלות משפחת מלאח הסורית. לדבריהם קבוצת Malah מחזיקה בשרשרת של חברות קש באיי מרשל ולכולן אותה כתובת הרשומה בעיר פיראוס ביוון, כתובת שהתגלתה כדירה מסתור. כמו כן התברר שהאוניות שבבעלות חברת ORYX מבוטחות על ידי The Islamic P&I Club, חברת ביטוח הנמצאת באיחוד האמירויות. חברת זו מוכרת כאחת מהחברות היחידות בעולם המסכימות לבטח אוניות איראניות[100].
הליכי תביעות הפיצויים
במסגרת האמנות CLC וקרן הפיצויים הבין לאומית לזיהומי ים בשמן (1992), שהיא ארגון עולמי בין-ממשלתי, המפצה על נזקי זיהומי ים הנגרמים בשל שפיכת שמן עמיד הנישא במכליות. אפשר להגיש תביעות פיצויים כנגד הבעלים הרשומים של האונייה שממנה נשפך השמן שגרם לנזק באמצעות המבטח שלהם, או נגד הקרן הבין-לאומית, בכפוף למספר תנאים והיקף הנזק. מדינת ישראל חברה באמנות הללו[101][102] ולפיכך פנתה בסיוע חברת הביטוח הממשלתית ענבל ומשרד החוץ, לשם תביעת פיצויים על הוצאות הניקוי והטיפול בחופים[103].
ב-16 במרץ[104] הגיע לישראל מומחה מטעם הקרן הבינלאומית לזיהומי ים בשמן. במהלך סיורו לקח דגימות ממקומות שונים בהם חיפה, נתניה ואשדוד שמטרתן לזהות כי אכן מדובר בנפט גולמי, כדי לאפיין את תכונותיו, מוצאו וכל פרט אחר אשר יכול לקשור את הגופים החשודים לאירוע זיהום הים[105].
בעקבות האירוע
שקיות עם זפת שנאספה בחופי חיפה, ליד המכון לחקר הימים והאגמים, מרץ 2021.
מספר ימים לאחר האירוע הוציאו משרדי הפנים הסביבה והבריאות הוראה לכלל הציבור שלא להגיע לחופים מראש הנקרה ועד זיקים לפעילות פנאי[106]. בעקבות מגפת הקורונה בישראל, הסתיימה בדיוק תקופת סגר ארוכה. כמו כן יצאה הוראה מהתארגנויות הניקוי בשטח שלא להגיע להתנדבות לא מוסדרת ומפוקחת לניקוי החופים בשל הסיכון מהחשיפה לזפת. וכן פורסמה הערכה שקיים חשש לאיחור פתיחת עונת הרחצה ב-20 במרץ 2021.
ב-21 בפברואר התקיימה פגישה מתוכננת מראש, של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו עם השר המצרי למשאבי נפט ומינרלים טארק אל-מולא, בהם דנו בין היתר בסוגיות הנוגעות לפורום הגז של מזרח הים התיכון שמושבו בקהיר, וחברות בו פרט למצרים וישראל גם איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפגישה אמר נתניהו בסיור עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שהוא הציע בפני השר המצרי בעקבות האירוע, להתאגד כמה מדינות כדי לחייב את מזרח אגן הים התיכון להסב את האוניות לשימוש בגז. לדבריו קיימת כבר הטכנולוגיה לכך[107]. בעקבות כך, פרסמה רשות הטבע והגנים שהיא תומכת ביוזמת שר האנרגיה, יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, להעביר את הנעת הספינות המגיעות לישראל או משייטות בסביבתה לגז טבעי[28].
ב-22 בפברואר האשים ראש ממשלת לבנון, חסאן דיאב, את ישראל בזיהום הזפת בחופי דרום לבנון. כמו כן פנה ליוניפי"ל בבקשה שיפתחו בחקירה ויבחנו סיוע להתמודדות עם הזיהום החמור[108]. מספר ימים לאחר מכן הגיש משרד החוץ הלבנוני לאו"ם דו"ח נזקים בו ביקשו סיוע טכני ותמיכה ללבנון בגין "הנזק הסביבתי החמור שנגרם לה, שנחשב לאסון סביבתי שאין בכוחו לטפל בו ולהגביל את נזקיו הבלתי פוסקים". וכן ביקשו שהאו"ם יקבע את הגורם לדליפת הנפט ומי אחראי לה[109].
ביקורת ציבורית
בחברה להגנת הטבע ציינו כי ישנה תוכנית לאומית למוכנות לאירועי זיהום ים שאושרה בממשלה כבר לפני 13 שנים, אך מעולם לא תוקצבה במלואה, אף על פי שמדובר בעלות של 15 מיליון ש"ח בלבד לכוח אדם וציוד, תקציב שמעולם לא הגיע אל המשרד להגנת הסביבה למרות דרישותיו. תוכנית זו שהייתה תלויה בחקיקה נלווית לחוק התלמ"ת (תוכנית למניעת זיהום ים משמן) לא בוצעה, מה שמנע העברת סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות בהיערכות לזיהום ים מבעוד מועד[110].
נחמה רונן, לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, ביקרה את המשרד להגנת הסביבה ואמרה: "יש להם תקציבים, יש להם ספינות ייעודיות, יש להם אמצעי הגנה כמו רשתות ומצופי ענק שבאפשרותן לכלוא את הזיהומים. מאז התגלה הזיהום ניתן היה לבקש סיוע ממדינות שכנות כמו יוון וקפריסין שכמו ישראל חתומות על אמנת ברצלונה ומחזיקות ברשותן ציוד לאיגוף זיהומים בים וחסימתו..."[110].
בדברי ביקורת על טיפול המדינה באירוע שהושמעו מצד ארגוני סביבה ואנשי אקדמיה בתחום חקר הים, נאמר שעל אף שכשלושה חודשים לפני האירוע תרגל המשרד להגנת הסביבה ביחד עם המועצה האזורית חוף כרמל, תרגיל התמודדות דומה של אירוע זיהום בחוף מדלקים, התרגיל התמקד במתן מענה לנזק לחופים לאחר שהוא נגרם, ולא הייתה היערכות לניסיון למנוע את הנזק מלכתחילה[111]. כמו כן נטען בדבר חוסר הקצאת משאבים לניתור או קבלת מידע קיים של גורמים מנטרים אחרים, בדבר כתמי נפט ומצב הים בהיבטי זיהום[112].
ב-2 במרץ נערך דיון חירום בוועדת הפנים והגנת והסביבה של הכנסת. בסיכומה אמרה יו"ר הוועדה מיקי חיימוביץ' בין היתר ש-"המשרד להגנת הסביבה איננו ערוך להתמודדות עם אסון נרחב שכזה בשל הייבוש התקציבי שהמשרד עבר בשנים האחרונות..."[113]. מטעם הקרן למניעת זיהום ים, נאמר: "יש תקציב בקרן למניעת זיהום ים, אבל הוא לרכישת ציוד לאירוע ים. אבל אנחנו לא יכולים לרכוש את הציוד, כי אין מי שיפעיל אותו. אין לנו תקנים, אז אנחנו שומרים את הכסף"[114].
אסיף איזק יו"ר איגוד ערים שרון-כרמל אמר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בשם הרשויות המקומיות שיש להרחיב את סמכויות הרשויות המקומיות על הנעשה בים מ-400 מטר לטווח כל שטח המים הכלכליים מאחר שהרשויות הן המטפלות הראשונות באירועים כאלה[113].
הקרן הבינלאומית IOPC FUND אישרה קבלת פיצויים לישראל בגין זיהום חופי הים מזפת[115].
המלצות ועדת המנכ"לים
בעקבות האירוע התקבלה ב-23 בפברואר 2021 החלטת ממשלה מס' 832, שבמסגרתה הוחלט על הקמת ועדה בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה או נציגו ובהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים, או נציגיהם, וכן מנכ"ל רשות הספנות והנמלים או נציגו. על הוועדה הוטל להגיש דו"ח בתוך שישה חודשים לגבי דרכי התמודדות עם תרחישי אסון דומים ומניעתם.[116] הוועדה הגישה את מסקנותיה ב-21 בנובמבר 2021.[117]
המלצות הוועדה בתמקדו בחלוקה של תפקידים ותחומי אחריות לגופים המעורבים. הן התבססו על דיוני הוועדה, התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים בשמן (התלמ"ת, נספח 1), התייחסויות שהתקבלו, תזכיר חוק התלמ"ת, ממצאים של סדרת תחקירים ותרגילים שביצעה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית לפני ואחרי אירוע "זפת בסערה", ופערים בהיערכות שהיו ידועים עוד לפני האירוע. הוועדה המליצה על הקמה של מערך מודיעין במשרד להגנת הסביבה שתפקידו גילוי והתרעה מוקדמת מזיהומי ים בשמן. המערך יתבסס על התרעות לוויינים, בעזרת הסכם שנחתם עם האיחוד האירופי, מערכת רדאר חוף ועל מערכת לניתוח מידע. בנוסף, הומלץ על שדרוג חדר המצב לטיפול בזיהום ים בשמן, עדכון של התלמ"ת, השלמת תוכנית רכש אסטרטגי של ציוד וכלי שיט המיועדים לתגובה, התקשרות עם ספק חיצוני של ריסוס דיספרסנטים, הקמה של מערך הדרכה ותרגול ומערך מתנדבים ושיפור המערך הלאומי לטיפול ופינוי פסולת שמנית מהחופים. בנוסף המליצה הוועדה שמשרד הביטחון יספק למשרד להגנת הסביבה מערך זיהוי ומעקב אווירי, שיהיה זמין על בסיס התרעות זיהום ים בשמן, ועל מהלכים שונים שינקטו על ידי משרד האוצר, משרד הבריאות וחברות ממשלתיות.[118]
^בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, התרחשה דליפת הנפט האחרונה באזור בהיקף שכזה לאחר שתחנת הכוח ג'ייה, הנמצאת 30 ק"מ דרומית לביירות, הופצצה על ידי ישראל. דלק בכמות של כ-110 אלף חביות נשפך לים התיכון.
^סדר מניין השבועות מתחיל מתאריך תחילת נחיתת הזפת בחופים וקבלת ההתרעה מהמשרד להגנת הסביבה על התחלת האירוע ביום רביעי, 17 בפברואר 2021. (עם זאת בחלק מהמקורות כגון רשות הטבע והגנים, מתחיל מנין השבועות מיום ראשון שלאחריו מאחר שרק אז החל מענה מסודר מצד כלל הרשויות).
^לדברי יוסף כיאט, מנהל מרכז הטיבוע בחברה להגנת הטבע, זיהום נוצות בזפת משפיע לרעה על התפקוד התקין על ידי פגיעה במשטח התעופה, או פגיעה ביכולת של הנוצות לשמור על חום הגוף של הציפור. בנוסף לכך, ציפורים שנוצותיהן זוהמו בזפת נוטות לנסות לנקות את הנוצות המזוהמות תוך הסתייעות במקור, פעולה שמביאה לחדירת הזיהום גם למערכות הגוף הפנימיות של הציפור, מה שעשוי, במקרים קשים, להביא גם להרעלה. כך בכתבתה של נעה פישר באתר ynet, ראו בהערת שוליים הבאה.
^אמנם שחפית הים איננה ציפור בסכנת הכחדה, אך נוכחות אוכלוסיית ציפורים זו בישראל הייתה בסכנת הכחדה ומשכך החברה להגנת הטבע בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומפעל המלח, שבשטחו מקננות 75% מהשחפיות, מסומנות את השחפיות בטבעות זיהוי במסגרת פרויקט שימור.
^עד לאירוע, באופן שוטף תמונת המצב הייתה מתקבלת מהשטח על ידי מפקחים של היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, כאשר מדובר בכ-30 פקחים, שכעשרה מהם נמצאים בתחנת לזיהום ים באילת.
^לדברי המשרד להגנת הסביבה: "מרבית הזיהויים המגיעים מתצלומי לוויין הם False-Positive, כלומר: הלוויין מאתר הפרעה, אך במרבית המקרים מקורה אינו שמן. הלוויין קולט אנומליות מסוגים שונים שיכולים להידמות לכתם דלק כמו: הבדלי טמפרטורה, מי שיפולים של אוניות המוזרמים בהתאם לכל דין, רחף ים, עשב ים המעורב עם חלקיקים מרחפים במים, פריחת אצות, הבדלי עומק ועוד".
^החוק הבינלאומי מחייב אוניות צי סוחר לשדר את מיקומן בכל רגע נתון מטעמי בטיחות ימית. כיבוי משדרים הוא פעולה בלתי חוקית המעידה על פעילות ומטרות לא חוקיות של ההפלגה.
^ישראל חברה גם בקרנות פיצוי בינלאומיות אחרות בגין זיהום בהן International Convention on Oil Pollution Preparedness, Response and Co-operation (OPRC), 1990.
.jpg)
.jpg)
