דניאל היה הראשון שהשתמש בססטינה, צורת שירית של בתים בעלי שש שורות עם כללים מורכבים של משקל וחזרה על מילים.
לדניאל הייתה השפעה על השירה האירופית בימי הביניים. דנטה מכנה אותו "היוצר הטוב ביותר" (il miglior fabbro) בפרק "כור המצרף" בקומדיה האלוהית וציטוט משירו הוא הקטע היחיד ביצירה שלא כתוב באיטלקית. פרנצ'סקו פטרארקה שיבח אותו וקרא לו "האדון הגדול של האהבה" (gran maestro d'amor) ביצירתו Trionfo d'amore. גם בעת החדשה משוררים הביעו את הערכתם כלפיו: עזרא פאונד שיבח את עבודתו וניתח אותו בפרוטרוט בספרו The Spirit of Romance (1910); ת. ס. אליוט, בתורו, הקדיש את יצירתו ארץ הישימון לפאונד וכינה אותו "il miglior fabbro" וכלל הפניות נוספות לדניאל.