בקאו (מחוז)

בקאו (מחוז)
Bacău

סמל בקאו
המחוז בקאו
משמאל לימין לפי כיוון מחוג השעון:הכפר גימש-פג'ט; המנזר קאשין לשעבר; ארמון שטירבי בדרמנשט; כנסיית פריאצ'יסטה מארה בעיר בקאו;למטה:בניין הפרפקטורה בעיר בקאו בחורף
מדינה	רומניה רומניה
רשות מחוקקת	מועצת המחוז בקאו
בירת המחוז	בקאו
שטח	6,621 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	601,387 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות	46°25′N 26°47′E / 46.42°N 26.78°E / 46.42; 26.78
אזור זמן	UTC+2
http://www.csjbacau.ro

מחוז בקאו (ברומנית:Județul Bacău) הוא מחוז במערב החבל מולדובה ברומניה שבירתו העיר בקאו. שטח המחוז הוא 6,621 קמ"ר, כלומר 2.8 % משטח רומניה. אוכלוסיית המחוז היא 601,387 תושבים. את המחוז חוצים מספר נהרות ונחלים חשובים:סירט, ביסטריצה, טרוטוש, טזלאו, ברהץ' וזלטין. נמצאים בו אגמים המספקים מים (אגם פויאנה אוזולוי) או אנרגיה הידרואלקטרית (האגמים רקובה, גרלן, שרבנשט וליליאץ'). המחוז מתאפיין, בין היתר, בנוף הררי, שבו בולטות כמה פסגות - גרינדושו שבהרי טרקאו, בגובה 1,664 מ', נמירה מארה, בהרי נמירה, עם גובה 1,648 מ' ושאנדרו מארה, גם כן בהרי נמירה, עם 1,639 מ'. המחוז בקאו משתרע כולו בחבל מולדובה ורק כפר אחד בו, גימש-פג'ט, משויך לחבל טרנסילבניה.

המחוז בקאו נחצה על ידי עמקי הסירט, הביסטריצה והטרוטוש, דבר שאיפשר מתקופות קדומות את אכלוסו. כפי שמעידות תגליות ארכאולוגיות. בזמן הכיבוש הרומאי בחלק מדאקיה, במאות השנייה והשלישית לספירה בשטח המחוז בקאו של ימינו התפתחה תרבות הקארפים, ממשיכי תרבות "דאקית-גטית". האתרים הארכאולוגיים שבו נתגלו ממצאים של תרבות זו הם מגורה, ברבואסה, קרליג', סוהודול וסאוצ'שט.

הקארפים היו דאקים חופשיים שחיו ממזרח להרי הקרפטים. חפצי חרס וקישוטים רומאיים ומטבעות רומאים (מעל 37% מכלל אוצרות המטבעות הרומאים במאות השנייה-השלישית שנתגלו בחבל מולדובה נמצאו במחוז בקאו, הגדול שבהם היה במגורה ושקל 10 קילוגרם, כשהוא כלל מטבעות מימי אוגוטוס וספטימיוס סוורוס.)

צאצאי הדאקים-קרפים, שכל הנראה אימצו עם הזמן את השפה הלטינית, היוו את הגורם היסודי שלהיווצרות העם הרומני .

במקביל להתפתחות הפאודליזם ממזרח לקרפטים. קמו עיירות השוק הראשונות.

בתעודה מ-6 באוקטובר 1408 של קנצלריית השליט של נסיכות מולדובה, אלכסנדרו הטוב ושנועדה לסוחרים מלבוב ("ליוב" ברומנית) הוזכרו עיירות השוק בקאו וטרוטוש. בחפירות בעיר בקאו נתגלו חפצי קרמיקה מהמאות 12–14 ומטבעות שהונפקו על ידי השליט פטרו מושאט (1391-1375). העיר בקאו התפתחה מהר כשסוחרים זרים זכו שם בפריבילגיות מטעם המלכות.

במאה ה-15 הייתה בקאו לעיר שוק חשובה שבה פעלו סוחרים, בעלי מלאכה ומוכסים. הוקם בה גם רשות משפטית ולהוצאה לפועל בחפירות ארכאולוגיות בעמקי הברהץ', הסירט והביסטריצה נתגלו ממצאים על חיי המקומיים בימי הביניים. השליט המפורסם ביותר של נסיכות מולדובה לדורותיה היה שטפאן הגדול שנולד ב-1436 ביישוב בורזשט, בשטח מחוז בקאו. עץ האלון המפורסם מבורזשט מופיע באחת האגדות הידועות על ילדותו של שטפאן הגדול. חצר המלכות בבקאו, הכנסייה בברוזשט וכנסייה בטרגו אוקנה הן עדויות לפריחת התרבות הרומנית באזור בימי הביניים. במאה ה-15 הייתה בקאו עיר מושב של השליט. בנו של שטפאן הגדול, אלכסנדרל שהיה שותף לשלטון בשנים 1496-1490, הקים בבקאו לזמן קצר חצר מלכות (1482-1481) ובנה את כנסיית "פריאצ'יסטה" (הבתולה) שהוקדשה ב-1 בינואר 1491 למרים אם ישו. הכנסייה שרדה עד ימינו אבל שיפוצים לא נכונים השמיטו כמה מהיסודות האופייניים לתקופת הקמתה.

במחצית הראשונה של המאה ה-19 תושבי בקאו היו מעורבים בתהליכי התחייה הלאומית שהביאה להקמת המדינה הרומנית המאוחדת. באמצע המאה ה-19 בבקאו ידעה התנועה לאיחוד בין מולדובה לוולאכיה תנופה גדולה . אחרי האיחוד בין שתי הנסיכויות ב-1859 צמח האזור בקאו בקצב מהיר. במרץ 1858 התחיל לפעול ביישוב סולונץ בית החרושת הראשון לגז. הכפר ואליה ארינילור הפך ב-1859 למרכז החשוב ביותר בחבל מולדובה לעיבוד הנפט. בקומנשט נעשה ניסיון לשימוש תעשייתי בפחם שבאדמה. כבר לפני 1864 פעלו בבקאו בתי חרושת לשמן, לראקי (יין שרף) ללבנים, לבירה, לטבק, לסבון. ב-1875 הוקם בית החרושת לסוכר בססקוט. ב-1877 היו בבקאו 6 בתי חרושת ללבנים, 5 בתי מלאכה לבורסקאות, בית חרושת לנרות ואחד ליין שרף, הפעם "צויקה" רומנית. בשנתיים הבאות נפתחו בבבקאו גם 4 מאפיות גדולות ללחם, 4 בתי חרושת לטרקוטה, שניים למוצרי בשר ולסבון. ב-1881 בלטיה נפתח בית חרושת לנייר וב-1885 בבוהוש נחנך בית חרושת לבדים עבים.

במלחמת העולם הראשונה התנהלו קרבות קשים בשטח המחוז, ביישובים אויטוז, קאשין, טרגו אוקנה נגד הפולשים הגרמנים. מבחינה צבאית בשנים 1916–1918 באזור זה בשער הדרום מערבי של חבל מולדובה הוכרעו תהליכים גורליים עבור כל האומה הרומנית. מהמחוז בקאו עצמו השתתפו בקרבות 30,000 חיילים וקצינים.

בשנת 1920 פעלו במחוז 880 בתי חרושת ומפעלים, ביניהם גם מפעל מודרני לנייר, ואחד לאתנול. ב-1935 רק בעיר בקאו היו 57 יחידת תעשייתיות, מתוכן 40 פעילות.

מלחמת העולם השנייה פגעה באופן קשה בתעשייה במחוז בקאו. באוגוסט 1944 לא פעלו במחוז אלא 26 בתי חרושת קטנים.

בשנים 1975-1950 במסגרת תוכניות התיעוש של השלטון הקומוניסטי הוקמו במחוז בקאו תחנות כוח בקומנשט ובורזשט, וכמו כן התחנות ההידרואלקטריות שעל במורד הנהר ביסטריצה. ההישג התעשייתי החשוב של התקופה 1960–1968 היה המפעל הכימי בבורזשט.

הסמל הנוכחי של מחוז בקאו שאומץ בישיבת מועצת המחוז מאפריל 2008 מורכב מ: מגן משולש עם שוליים מעוגלות, הכולל הר מלח מפוצל לשני צבעים. מימין נראה שמש מסוגננת, על רקע כסף, בעוד שמשמאל, על שדה אדום, נראה סהר בצבע כסף. הר המלח שבסמל הוא הסמל ההרלדי העתיק ביותר של האזור ומזכיר את כריית המלח המתבצעת כאן מזה הרבה מאות שנים. השמש והסהר "מסמלים את פוריות האדמה ובהתאמה האמונה בניצחון". ^[1]

• 
  הסמל הנוכחי
• 
  הסמל בין דצמבר 2008-1989
• 
  הסמל בתקופה הקומוניסטית בין 1989-1971
• 
  סמל המחוז בין מלחמות העולם
• 
  סמל המחוז לפני מלחמת העולם הראשונה

המחוזות השכנים הם:

• מחוז וסלוי - ממזרח
• מחוז וראנצ'ה - מדרום
• מחוז קובאסנה ומחוז הרגיטה - ממערב
• מחוז ניאמץ - מצפון

חשובים במיוחד הם מי האגן האמצעי של הנהר סירט והמאגרים (אגמים מלאכותיים) שנבנו בחלק התחתון של הנהרות ביסטריצה, טזלאו, אוּז וסירט שהוא הנהר הארוך והחשוב ביותר במזרח רומניה.

מי המחוז נובעים מההרים שבצפון-מערב ומערב. הנהר טרוטוש שמוצאו בהרי צ'וק (צ'וקולוי) בצפון-מערב חוצה את המחוז מצפון-מערב לכיוון דרום-מזרח ונשפך בנהר סירט. יובלי הטרוטוש נובעים גם הם מההרים במערב (הרי טרקאו, צ'וק ונמירה) והם כדלקמן מלמעלה ולמטה: משמאל:אסאו (בצפון) וטזלאו (במרכז);מימין: צ'ובנוש (בצפון-מערב), אוּז (במערב), דופטיאנה, סלניק, אויטוז החוצה את היישוב אויטוז, והנחל קאשין החוצה את היישוב מנסטיריה קאשין ("מנזר קאשין"). האוז חוצה את היישוב ואליה אוזולוי, בגבול עם מחוז הרגיטה שם נבנה אגם האגירה פויאנה אוזולו.

הנהר ביסטריצה, יובל חשוב של הסירט, נובע מהרי השמאש, בצפון-מערב וזורם בצפון המחוז מצפון אל דרום מזרח, על יד היישוב בוהוש. שם בגבול הצפוני של מחוז בקאו עם מחוז ניאמץ, נבנה עליו אגם האגירה גרלן (Lacul Gârleni). הביסטריצה חוצה את העיר בקאו. במסלול הביסטריצה נבנו עוד אגמי אגירה:ליליאץ' ושרבנשט. אגמים מלאכותיים אלה מספקים את מי השתייה של האזור אך גם חלק גדול מצריכת האנרגיה החשמלית, באמצעות תחנת כוח הידרואלקטריות. ביסטריצה נשפכת לסירט במרכז המחוז.

הנהר הגדול סירט נובע בצפון רומניה בגבול עם אוקראינה, חוצה את כל מערב רומניה מצפון אל דרום -מזרח, ונשפך לדנובה. הוא חוצה את מחוז בקאו מצפון דרומה, במזרח המחוז. לאורך הנהר סירט הוסדרו מספר אגמי אגירה. אחרי המפגש עם ביסטריצה, מלמעלה למטה נמצאים אגמי האגירה הבאים:גאלבן (Galbeni), רקצ'ון וססקוט ובדרום-ברשט. בסירט נשפכים הטרוטוש והנחלים טוטבה, זלטין ורקטאו.

ההרים, הגבעות, הרמות והמישורים מפוזרים במחוז בחלקים שווים. במערב המחוז מתרוממים הרים מקבוצת הקרפטים המזרחיים. שם, לאורך עמקי הנחלים אויטוז וטרוטוש החבל ההיסטורי מולדובה מתחבר לחבל ההיסטורי השכן ממערב, טרנסילבניה, שעד 1918 היה קשור תקופה ארוכה להונגריה. בצד המזרחי של המחוז הגובה יורד מ- מ-1,664 מ' (הרי טרקאו) עד לנקודה הנמוכה ביותר - 100 מ' - בעמק הנהר סירט החוצה באמצע את המחוז מצפון לדרום. במזרח המחוז נמצאת הרמה המולדבית הנחצית על ידי הרבה נחלים קטנים.

הרי המחוז בקאו מאוכלסים בדבים, זאבים, שועלים, חזירי בר וסנאים, במיוחד באזור הכפרי של סלניק-מולדובה.

במחוז בקאו קיימים 23 אזורי טבע המוגנים כמורשת לאומית ושטחם בסך הכל הוא 97,257 דונם. 25 ק"מ מרחק מהעיר אונשט, ביישוב מנסטיריה קאשין, נמצאת שמורת הטבע בוצ'אש. אם הולכים מהנקודה היערנית בוצ'אש למעלה, בעמק הנחל בוצ'אש, אחרי 2,5 ק"מ מגיעים למפל בוצ'אש, שגובהו הוא 15 מטר, המפל הגבוה במחוז באקו. בשמורת בוצ'אש חי צפיר האלפים. בסביבה נמצאים גם המנזר הקטן (ארמיטאז' או ברומנית - סקיט) בוצ'אש וכן בריכת גידול פורלים אנצרקטואריה (Păstravăria Înțarcătoarea)

באוגוסט 1997 עם אוכלוסייה של 745,443 תושבים התמקם המחוז בקאו במקום השישי ברומניה, אחרי הבירה בוקרשט והמחוזות פרחובה, יאש, דולז' וקונסטנצה. הצפיפות הממוצעת של האוכלוסין הייתה 112.86/ קמ"ר כשהצפיפות המרבית הייתה 230/קמ"ר באזור המתועש שבו חי 50.54% מכלל התושבים.

שנה	מספר תושבי המחוז[2]	צפיפות האוכלוסייה	רומנים	צוענים	הונגרים
1948	414,996
1956	507,937
1966	598,321
1977	667,791
1992	737,512
2002	706,623	113 / קמ"ר	97.5%	1.7%	0.7%
2011[3]	616,168	93 / קמ"ר	96.1%	1.7%	0.68%
מפקד האוכלוסין ב-2021	601,387	91 / קמ"ר

ב-1987 לפי הערכה חיו במחוז כ-70,000 צ'אנגואים הרואים את עצמם בדרך כלל הונגרים. לפי נתוני מפקד מ-2011 שפורסמו ב-2013 הכב האוכלוסייה לפי מוצא אתני הוא דלקמן:

• רומנים - 558,507 90.6%
• צוענים - 15,284 - 2,5%
• הונגרים - 4,208 - 0.7%

^[4]

ההרכב לפי שתפ אם:

• רומנית - 565,017 - 91.7%
• רומאני - 8,959 - 1,5%
• הונגרית - 5,062 - 0.8%

^[5]

ההרכב לפי דתות הוא כדלקמן:

• נצרות אורתודוקסית - 76.3%
• נצרות רומית-קתולית -% 15,7

^[6]

במחוז קיימים שלוש רשויות עירוניות (ברומנית - מוניצ'יפיו), עוד חמש ערים, ו-85 כפרים גדולים ("קומונות")

• בקאו - עם 136,086 תושבים (2021) (ב- 1997 חיו בה 208,556 תושבים ואז הייתה העיר מספר 12 במדינה לפי מספר התושבים)
• מוינשט
• אונשט

• בוהוש
• קומנשט
• דרמנשט
• סלניק-מולדובה
• טרגו אוקנה

המחוז מונה 85 כפרים גדולים - "קומונות".

אגש (Agăș) ארדאואן (Ardeoani) אסאו (Asău) בלקן (Balcani]) ברשט-ביסטריצה (Berești-Bistrița) ברשט-טזלאו (Berești-Tazlău) ברזונץ (Berzunți) ברסנשט (Bârsănești) בלז'שט, בקאו (Blăgești, Bacău) בוגדנשט, בקאו (Bogdănești, Bacău) ברוסטורואסה (Brusturoasa) בוצ'ום, בקאו (Buciumi, Bacău) בוהוץ' (Buhoci) קאשין (Cașin) קאיוץ (Căiuți)

קלז'ה (Cleja) קולונשט, בקאו (Colonești, Bacău) קורבאסקה (Corbasca) קוצופנשט (Coțofănești) דמיינשט (Dămienești) דיאלו מורי (Dealu Morii) דופטיאנה (Dofteana) פראואן (Faraoani) פיליפן (Filipeni) פיליפשט (Filipești) גייצ'אנה (Găiceana) גימש-פג'ט (Ghimeș-Făget) גרלן, בקאו (Gârleni, Bacău) גלוונשט (Glăvănești) ג'וסן (Gioseni)

גורה ואי, בקאו (Gura Văii, Bacău) הלג'יו (Helegiu) המיוש (Hemeiuș) הורוישט (Huruiești) הורג'שט (Horgești) איבורו בהרהצ'ולוי (Izvoru Berheciului) איטשט ([Itesti) לטיה וקה (Letea Veche) ליפובה, בקאו (Lipova, Bacău) ליווז, בקאו (Livezi, Bacău) לואיז-קלוגרה (Luizi-Călugăra) מג'ירשט (Măgirești) מגורה, בקאו (Măgura, Bacău)] מנסטיריה קאשין - מנזר קאשין (Mănăstirea Cașin) מרג'ינן, בקאו (Mărgineni, Bacău)

מוטושן (Motoșeni) נגרי, בקאו Negri, Bacău ניקולאיה בלצ'סקו, בקאו (Nicolae Bălcescu, Bacău) אודוסשט, בקאו (Odobești, Bacău) אויטוז (Oituz) אונצ'שט (Oncești, Bacău) אורבֶן (Orbeni) פלנקה, בקאו (Palanca, Bacău) פאראווה, בקאו (Parava, Bacău) פנצ'שט, בקאו (Pâncești, Bacău) פארינצ'ה (Parincea) פרגרשט (Pârgărești) פרז'ול (Pârjol) פלופאנה ( Plopana) פודו טורקולוי (Podu Turcului)

פודור (Poduri) פרז'שט (Prăjești) ראקובה (Racova) רקצ'ון (Răcăciuni) רקיטואסה (Răchitoasa) רושיור, בקאו (Roșiori, Bacău) ססקוט (Sascut) סנדולן (Sănduleni) סראטה (Sărata, Bacău) סאוצ'שט (Săucești) סקורצֶן, בקאו (Scorțeni, Bacău) סקויין (Secuieni, Bacău) סולונץ (Solonț) סטניששט (Stănișești) סטרוגאר, בקאו (Strugari, Bacău)

שטפאן צ'ל מארה, בקאו (Ștefan cel Mare, Bacău) טמאש (Tamași) טטרשט (Tătărăști) טרגו טרוטוש (Târgu Trotuș) טראיאן, בקאו (Traian, Bacău) אונגורן, בקאו (Ungureni, Bacău) אורקשט, בקאו (Urechești, Bacăui) ואליה סיאקה, בקאו (Valea Seacă, Bacău) וולטורן, בקאו (Vultureni, Bacău) זמש (Zemeș)

48.5% משטח המחוז הוא אדמה מעובדת ו -39.8% מכוסים ביערות (עץ אדר, עצי אלון, אורנים, עצי אשוח ואשוחית

במאות 14–15 בקאו הייתה עיר של בתי מלאכה ומסחר. בעשור הראשון של המאה ה-19 התחילה הפקת נפט ועץ ברמה תעשייתית והוקמו בעיר בית חרושת לנייר, בתי חרושת לטקסטיל ולהנעלה. בתקופה הקומוניסטית היה המחוז בקאו לאחד המחוזות המתועשים ביותר של רומניה ונותר עד היום המרכז התעשייתי הראשי של חבל מולדובה ברומניה. הוא תורם ל-4% מסך התפוקה של רומניה ^{[דרוש מקור]}

תעשיית הנפט ידועה במחוז בקאו עוד מהמאה ה-15. במאה ה-17 ב-1646 הזכיר מרקו בנדיני (Codex Bandini) שהכפריים מהיישובים מוסוארה, פויין, דופטיאנה ופקור השתמשו בנפט שהפיקו מבורות לשם תרופת מרפא ולשימון גלגלי העגלות. במאה ה-20 הוקמו בתי הזיקוק הגדולים דרמנשט ו-RAFO אונשט, כמו כן המפעלים הנפסחים Carom ו-Chimcomplex. תעשיית הנפט ידעה את שיא תפוקתה ב-1988. בימינו שני בתי הזיקוק נסגרו, מפעל Carom נהרס והמפעל Chimcomplex פעיל רק בעיבוד המלח.

המחוז שוכן במרכז אגן של מכרות פחם הכולל את קומנשט (EMC Comănești) ו-34 כפרים מסביב, שבעה מכרות מסוגלים לייצור. במידה פחותה קיימים באזור גם משאבי נפט. הפחם החום מופק החל משנת 1836.מהמאה ה-19 ועד שלהי המאה ה-20 75% מלתושבי כפרים אלה עבדו ככורי פחם. בנסיבות אלה בתקופה הקומוניסטית התפתחה בקעת קומנשט כאזור מתועש מאוד. אחרי מהפיכת 1989 המכרות שהעסיקו 5,000 עובדים נסגרו, מכרה קומנשט נסגר סופית ב-2005 ו-250 הכורים האחרונים נשארו מובטלים.

גם אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי, המחוז מספק חלק חשוב בהתוצר הגולמי של המדינה, אבל חיי הכלכלה המקומית התפרסמו יותר בדמויות של אנשי עסקים שנויים במחלוקת מאשר בהישגיה.

הפקת המלח בשטח המחוז התחילה בתחילת המאה ה-14. כיום מופקים באזור כ-370,000 טון לשנה.

נוכחות במחוז גם ,

• תעשיית המזון
• תעשיית חומרי הבניין
• תעשיית העץ והנייר
• תעשיית הטקסטיל
• תעשיית המכונות
• התעשייה האווירית

אחרי תקופת שפל בעקבות המהפך ב-1989, התפוקה התעשייתית התייצבה והתפתחה אחרי 1993.

יעדי התיירות העיקריים במחוז הם:

• הערים בקאו ואונשט

בעיר בקאו:

• • מוזיאון למדעי הטבע
  • מוזיאון להיסטוריה
  • מוזיאון לאמנויות
  • הבית- מוזיאון ג'ורג'ה בקוביה
  • הבית -מוזיאון ניקו אניה (Nicu Enea)
  • כנסיית "פרצ'יסטה"
  • המצפה האסטרונומי
• אתרי הנופש:
  • פויאנה סראטה
  • פויאנה אוזולוי - בדרמנשט
  • סלניק-מולדובה - הידוע במרחצאות המרפא
  • טרגו אוקנה
• הרי נמירה

בשטח המחוז פעלו 14 בתי מלון עם 2,431 מקומות לינה, 21 בקתאות תיירות עם 1,292 מקומות לינה, 4 אכסניות ומוטלים עם 114 מקומות לינה, 4 אתרי קמפינג עם 634 מקומות, 6 מחנות לתלמידים ופנסיון תיירים עם 28 מקומות לינה.

• • נמל התעופה "ג'ורג'ה אנסקו" בקאו

• • אוניברסיטת "וסילה אלכסנדרי" של בקאו^[7]
  • אוניברסיטת "ג'ורג'ה בקוביה" בבקאו

^[8]

• בית הספר המשולב הטרום-אוניברסיטאי "קונסטנטין ברנקוביאנו" בבקאו

(grupul școlar preuniversitar)

• בית הספר המשולב המקצועי הטכני, הכלכלי ולאמנות "נציונל קונסטרוקט" בבקאו

(grupul școlar profesional)

• בית הספר העל-תיכוני "הומניטס" בבקאו
• בית הספר העל-תיכוני למקצועות בתחום הבריאות "הרה" בבקאו
• בית הספר העל-תיכוני למקצועות בתחום הבריאות F.E.G בקאו
• בית הספר העל תירוני "קרול דווילה" באונשט

• המכללה הלאומית "וסילה אלכסנדרי"

^[9]

• המכללה הלאומית "גאורגה ורנצ'אנו" בבקאו

^[10]

• המכללה הלאומית "פרדיננד הראשון" בבקאו
• המכללה הלאומית לחינוך "שטפאן הגדול" בבקאו

^[11]

• המכללה הלאומית "דימיטריה קנטמיר" באונשט
• המכללה הלאומית "גריגורה מויסיל" באונשט
• המכללה הלאומית "קוסטאקה נגרי" בטרגו אוקנה
• מכללת "אנרי קואנדה" בבקאו
• מכללת מיכאי אמינסקו" בבקאו
• מכללת "גריגורה אנטיפה" בבקאו
• המכללה הכלכלית "יון גיקה" בבקאו
• המכללה הטכנית לתקשורת "ניקולאיה וסילסקו קארפן " בבקאו
• המכללה הטכנית "אנגל סליני" בבקאו
• המכללה הטכנית "דימיטריה מנז'רון" בבקאו
• המכללה הטכנית "לטיה" בבקאו
• המכללה הטכנית "גאורגה אסאקי" באונשט
• התיכון הטכנולוגי "פטרו פוני" באונשט
• המכללה הטכנית "גריגורה קובלצ'סקו" במוינשט
• המכללה הטכנית "דימיטריה גיקה" בקומנשט
• המכללה הטכנית "יון בורצ'ה" בבוהוש
• התיכון לספורט "נדיה קומנץ'" באונשט
• המכללה הלאומית לאמנות "ג'ורג'ה אפוסטו" בבקאו
• התיכון העיוני "ספירו חארט" במוינשט
• התיכון התאולוגי הרומי-קתולי "ספנטול יוסיף" בבקאו (התיכון "יוסף הקדוש" )
• התיכון התאולוגי " Fericitul Ieremia” ("ירמיה המבורך") באונשט
• התיכון לספורט בבקאו
• בית הספר המשולב "גריגורה טבקארו" בבקאו
• בית הספר המשולב "גריגורה מויסיל" בבקאו
• בית הספר המשולב "פטרו רארש" בבקאו
• בית הספר המשולב "אלכסנדרו ולחוצה" בפודו טורקולוי
• בית הספר המשולב תעשייתי בטרגו אוקנה
• בית הספר המשולב התעשייתי לייצור מכונות דרמנשט
• התיכון הטכנולוגי "דא'ציה" באונשט
• בית הספר המשולב החקלאי "ז'אק מ. אליאס" בססקוט
• בית הספר המשולב החקלאי בהמיוש

• הספרייה המחוזית "קוסטאקה סטורזה" בבקאו
• הספרייה המוניציפלית "ראדו רוסטי" באונשט
• הספרייה המוניציפלית "שטפאן לוקיאן" במוינשט
• הספרייה העירונית " ג'ורג'ה בקוביה" בבוהוש
• הספרייה העירונית קומנשט
• הספרייה העירונית דרמנשט
• הספרייה העירונית סלניק-מולדובה
• הספרייה העירונית טרגו אוקנה

במחוז בקאו נולדה נדיה קומנץ', אחת המתעמלות הטובות ביותר מכל הזמנים, הספורטאית הרומניה הראשונה שנכללה ב"היכל התהילה הבינלאומי להתעמלות" במחוז הזה התגוררה ופעלה שנים רבות האתלטית דוינה מלינטה והמתעמלת לביניה אגאקה שהצטיינו כאלופות במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס ב-1984

מועדון הספורט SCM Bacău בעיר בקאו הוא המועדון המרכזי לאתלטיקה במחוז.

קבוצות כדורגל:

• FCM Bacău
• ASC Bacău
• CS Aerostar Bacău
• FC Pambac Bacău
• FCM Bacău II
• CS Mesagerul Bacău
• Pisicile Roșii (החתולים האדומים)
• Petrolul Moinești
• FC Willy Bacău
• ASO Buhuși
• FC Onești
• FC Siretul Bacău
• Inter Onești
• FC Știința Bacău

• Știința MD Bacău
• CS Știința Bacău

• CS Știința Bacău (גברים)
• CS Știința Bacău (נשים)

• לביניה אגאקה - מתעמלת אמנותית רומניה
• גבריאלה אדמשטיאנו - סופרת רומניה
• וסילה אלכסנדרי-משור, סופר ודיפלומט רומני
• ראדו בליגן - שחקן תיאטרון וקולנוע רומני
• רלוקה בלצ'ו
• ג'ורג'ה בקוביה - משורר רומני
• לורדאנה גרוזה
• יון טליאנו
• סולומון מרכוס - מתמטיקאי יהודי רומני
• אלכסנדרו פירו - מבקר ספרות רומני
• גבריאלה ורנצ'אנו פיריה - פוליטיקאית רומניה
• טריסטן צארה - משורר יהודי רומני וצרפתי
• נדיה קומנץ' - ספורטאית, מתעמלת אמנותית רומניה
• יון רוטארו
• משה רוזן - רב ראשי של רומניה
• ראדו רוסטי - גנרל, פוליטיקאי והיסטוריון רומני

• אתר האינטרנט הרשמי של בקאו (ברומנית)
• בקאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מחוז בקאו - ערים ומים - באתר tactile images