לנון נולד בליברפול, ונקרא על שם סבתו מצד אביו, ג'וליה לנון. מנהל הביטלס, בריאן אפשטיין, היה הסנדק שלו. הוריו התגרשו כשהיה בן 5. לאחר נישואיו השניים של אביו עם יוקו אונו, נולד לו אח צעיר, שהוא אחיו למחצה, שון לנון.
בצעירותו התחנך לנון בפנימייה בעיירה רותין בדנבישייר שבצפון ויילס.
לאחר רצח אביו, הביע לנון כעס וטינה כלפיו, וטען בין השאר כי בילדותו אביו בילה עמו אף פחות מאשר עם חברו ללהקה פול מקרטני, וכי הוא מתקשה להבין איך אביו דיבר בציבור על אהבה ושלום עולמי בעוד בביתו לא שררו אהבה ושלום כלפי אשתו ובנו. לנון לא נכלל בצוואת אביו, וקיבל רק חלק מקרן של 100 אלף ליש"ט שהקים האב עבור שני בניו. לנון תבע בעלות על עיזבון אביו, והגיע להסדר משפטי בו קיבל חלק משווי העיזבון.[2] בריאיון ב-2009 ביטא לנון רגשות מרוככים יותר כלפי אביו, והזכיר רגעים חיוביים וכיפיים עם אביו באמצע שנות ה-70.[3]
מוזיקה
לנון החל את דרכו המוזיקלית בגיל 11, כאשר השתתף כמתופף בהקלטת שירו של אביו "יה-יה" באלבום "Walls and Bridges" שיצא ב-1974.
לנון נהנה מהצלחה מיידית עם צאת אלבום הבכורה שלו "Valotte" ב-1984. הוא קיבל מועמדות לפרס פרס גראמי עבור האמן החדש הטוב ביותר ב-1985. השירים "Valotte" ו-"Too Late for Goodbyes" מתוך האלבום דורגו בין עשרת הגדולים במצעדי המוזיקה.
אלבומו השני "The Secret Value of Daydreaming" יצא ב-1986 וספג ביקורות שליליות של המבקרים, אך הגיע למקום ה-32 בדירוג האלבומים של מגזין בילבורד. מתוך האלבום זכה להצלחה השיר "Stick Around".
לנון לא זכה עוד להצלחה דומה לזו של אלבומו הראשון. ב-1989 הגיע הסינגל שלו "Now You're In Heaven" למקום 5 באוסטרליה. ב-1987 הופיע לנון לצד מוזיקאים ידועים רבים במחזמר למען לקויי השמיעה, "The Hunting of the Snark", ברויאל אלברט הול בלונדון.
ב-1991 יצא אלבומו של לנון "Help Yourself", בו ניגן גם ג'ורג' האריסון מהביטלס. השיר "Saltwater" מהאלבום הגיע למקום 6 במצעדים בבריטניה ולמקום ראשון באוסטרליה. בתקופה זו הקליט לנון גם גרסת כיסוי לשיר "Ruby Tuesday" של הרולינג סטונז ששימשה לפסקול סדרת הטלוויזיה "שנות הקסם".
בסוף אותה שנה הפסיק לנון לעסוק במוזיקה למשך מספר שנים. הוא עסק בבישול, שיט ופיסול. ב-1998 יצא אלבומו "Photograph Smile", שלא זכה להצלחה מסחרית, למרות שזכה לשבחי המבקרים. ב-2002 הוא הקליט גרסה משלו לשירם של הביטלס "When I'm Sixty-Four", עבור פרסומת לחברת ביטוח.
ב-2006 נכנס לעסקי האינטרנט, והקים עם שותפים את האתרים MyStore.com ו-Bebo. ב-2009 הקים עם שותפיו את חברת theRevolution, LLC והוציא גרסת מחווה לשיר "לוסי", לזכרה של הילדה לוסי שהייתה השראה לשיר "לוסי ברקיע היהלומים"; 50% מהכנסות השיר הוקדשו לקרן לחקר מחלת הלופוס.[4][5]
באוקטובר 2011 יצא אלבומו "Everything Changes". ב-2012 הוציא עם הבמאי דיק קארותרס סרט תיעודי על הוצאת אלבום זה, "Through The Picture Window".[6][7]
קולנוע
לנון היה שותף לסרט שתיעד את מסע ההופעות הראשון שלו, "Stand By Me: A Portrait Of Julian Lennon", שבוים ב-1985 על ידי סם פקינפה, והושלם על ידי מרטין לואיס אחרי מותו של פקינפה. לנון הופיע גם במספר סרטים אחרים, בהם קרקס הרוקנרול של הרולינג סטונז (1996, צולם ב-1968), "Cannes Man" (1996), "Imagine: John Lennon" (1988), "Hail! Hail! Rock 'n' Roll" (1987) והופעת אורח בתור ברמן ב"לעזוב את לאס וגאס" (1995). הוא גם דיבב בסרטי האנימציה "דייוויד קופרפילד" (1993)[8] ו-"he Real Story of I'm a Little Teapot" (1990).
לנון גם הפיק את הסרט התיעודי "WhaleDreamers"[9] על האבוריג'ינים באוסטרליה ומערכת היחסים המיוחדת שלהם עם לווייתנים, סרט שעסק במגוון נושאים הקשורים לאיכות הסביבה. הסרט זכה בפרסים רבים, והוצג ב-2007 בפסטיבל קאן.
צילום
לנון החל את קריירת הצילום ב-2007, כאשר תיעד את מסע ההופעות של אחיו למחצה שון לנון.[10] ב-2010 הוצגה תערוכה של 35 צילומים של לנון בגלריית מלון מוריסון,[11][12] בסיועו של חברו הצלם טימותי ווייט. התערוכה כללה צילומים של שון לנון, קייט האדסון ובונו.[10]
ב-2015 הוצגה תערוכת צילומים של לנון ממסעו באפריקה, בשם "Horizons", בגלריית עמנואל פרמין בניו יורק.[13]
כתיבה
לנון החל לאסוף מזכרות מתקופת הביטלס לאחר מות אביו. הם פורסמו ב-2010 בספר "Beatles Memorabilia: The Julian Lennon Collection".[14]
חיים אישיים
לנון היה מאורס פעמיים, לאשת החברה לוסי בייליס ולשחקנית אוליביה ד'אבו, אך האירוסין בוטלו בשני המקרים.[15]
לנון מתגורר כיום סמוך למונקו. הוא פעיל בארגונים למען שימור מינים נדירים של בעלי חיים.[16][17]
.svg){kind=logo}
