קווין נולדה בתור ג'ולי קוטלר בשנת 1970 לג'יין וסטיבן לואיס קוטלר.[4] יש לה שלוש אחיות: אמילי, אביגיל ואריאנה.[5][6][7] היא יהודייה.[8] היא גדלה בעיקר בניו אינגלנד, אם כי בילתה חלק ניכר מזמנה בקליפורניה, בעקבות הגירושים של הוריה.[9]
קווין אהבה לקרוא מגיל צעיר. בגיל 12, אביה לא הסכים לחומר הקריאה שבחרה, שכלל את סדרת הספרים "חלומות מתוקים" וסדרת "תיכון סוויט ואלי". הוא התנה את המשך קריאתם של ספרים אלה, בכך שתוכיח את תרומתם לפיתוח כישוריה. היא אמרה לו מיד שהיא לומדת את הסדרה הספרותית, לפי הסדר, כי היא מעוניינת לכתוב רומן בעתיד. מאותגרת להוכיח שהיא אכן מעוניינת לפתוח בקריירת כתיבה, קווין התיישבה ליד המחשב המשפחתי וכתבה את שני הפרקים הראשונים שלה. משסיימה את הרומן שלה, שלוש שנים מאוחר יותר, היא הגישה אותו ל- "חלומות מתוקים", אך הוא נדחה.[10]
קווין סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון הוצ'קיס, בקונטיקט ואת הקולג' בהרווארד עם תואר בתולדות האמנות. במהלך השנה האחרונה שלה בקולג', היא הבינה שהיא מעוניינת ללמוד בבית ספר לרפואה. החלטה זו חייבה אותה ללמוד שנתיים נוספות בקולג' כדי להשלים את התנאים המוקדמים במדעים, הדרושים כדי להגיש בקשה לבית ספר לרפואה.[2] היא דחתה את לימודי הרפואה בשנתיים בזמן שכתבה שני רומנים נוספים.[10]
קריירה
כדי להעסיק את עצמה במהלך הימים הארוכים של לימודי מדע, קווין החלה לכתוב רומנים קלילים על תקופת העוצרות.[1] כמה שבועות לאחר שהתקבלה לבית הספר לרפואה, היא גילתה ששני הרומנים הראשונים שלה, בטרילוגיה "הטרילוגיה המופלאה" (The Splendid Trilogy}, נמכרו במכירה פומבית, הישג יוצא דופן עבור סופר מתחיל.[11] עד שקווין נכנסה סוף סוף לבית הספר לרפואה בייל, שלושה מספריה פורסמו. לאחר כמה חודשים של לימודי רפואה, הבינה קווין שהיא מעדיפה כתיבה על פני לימודי רפואה. היא עזבה את בית הספר לרפואה והקדישה עצמה לכתיבה.[10]
קווין מחשיבה את עצמה כפמיניסטית ומעניקה לגיבורותיה איכויות פמיניסטיות שאינן בהכרח נאמנות לגישות הרווחות בתקופה בה מתרחשים הרומנים.[1] ספריה ידועים בהומור ובדיאלוג חד ושנון.[10] הם בעיקר מונעי אופי, וחסרים את הקונפליקטים החיצוניים הגדולים שמניעים רומנים רומנטיים רבים. אחד הרומנים שלה, "כאשר הוא היה שובב", היה יוצא דופן עבור רומן רומנטי, שכן ארבעת פרקיו הראשונים מתארים את הגיבורה נשואה באושר למישהו שאינו הגיבור, שנפטר. המשך הספר עוסק באבל של הגיבורה והגיבור, לפני שהוא מאפשר לסיפור האהבה העיקרי לפרוח.[11]
רוב ספריה מוקדשים לבעלה, פול פוטינגר, לעיתים קרובות עם הפניות לכותרים חלופיים משעשעים ליצירה. קווין זכתה בפרס הסופרים הרומנטיים של אמריקה RITA, בשנת 2007, על "בדרך לחתונה" ושוב, בשנת 2008, על "היומנים הסודיים של מיס מירנדה צ'יבר". כשנכנסה להיכל התהילה של RWA, ב-2010, על "מה שקורה בלונדון", היא הפכה (בשעתה) לחברה הצעירה ביותר בו. כיום היא אחת מ-16 מחברים בלבד שנכנסו להיכל.
בשנת 2003, זכתה לכתבת פרופיל במגזין "טיים", הישג חריג עבור סופרי רומנים רומנטיים. בשנת 2005, ה־Publishers Weekly העניק ל"סר פיליפ, עם אהבה" ביקורת נדירה עם כוכב. מאוחר יותר, הרומן נבחר כאחד מששת הרומנים המקוריים הטובים ביותר בכריכה רכה של השנה.[2]
כל אחד מ-17 הרומנים האחרונים שלה הופיע ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. ספרה "מר קוונדיש, אני מניח" הגיע למקום הראשון, באוקטובר 2008. בנוסף לאלה, שתי האנתולוגיות שלה של "ליידי וויסלדאון" הופיעו ברשימת הניו יורק טיימס, וכך גם שני שיתופי הפעולה שלה של "רומן בשלושה חלקים" עם קוני ברוקווי ואלואיסה ג'יימס ("הגברת ככל הנראה ו"הגברת הכי מוכנה"), וה"ברידג'רטונים: באושר ועושר" אוסף האפילוגים השניים של ברידג'רטון.
לדברי קווין, הסט הזה של שני ספרים התבסס על הנחת היסוד, "שני גברים אומרים שהם הדוכס של משהו. אחד מהם חייב לטעות", בהשראת מילים מהשיר של דייר סטרייטס, "מחלת התעשייה".[20] האירועים מתרחשים במקביל והעלילות שלובות זו בזו, כאשר כמה סצנות מופיעות בשני הספרים אך מנקודות מבט שונות.
הדוכס האבוד מווינדהאם (2008)
מר קוונדיש, אני מניח (2008)
סדרת בוולסטוק
היומנים הסודיים של מיס מירנדה צ'יבר (2007)
מה שקורה בלונדון (2009)
עשרה דברים שאני אוהב בך (2010)
רביעיית סמיית'-סמית'
בדיוק כמו גן עדן (2011)
לילה כזה (2012)
כל הנשיקות כולן (2013)
הסודות של סר ריצ'רד קנוורת'י (2015)
סדרת רוקסבי
סדרת רוקסבי נחשבת לרוב לסדרת מקדימה מכיוון שהיא עוקבת אחר משפחות רוקסבי ובריג'רטון.
