הבחירות הכלליות ביפן 1979 נערכו על רקע פיזור בית הנבחרים של יפן על ידי ראש הממשלה מסיושי אוהירה ב-7 בספטמבר. הסיבה לפיזור הייתה נעוצה בעובדה שהמפלגה הליברלית-דמוקרטית, אותה הוביל ראש הממשלה, החזיקה ב-249 מתוך 511 המושבים בבית הנבחרים, ואוהירה ביקש להשיג למפלגתו רוב של 271 מושבים.[1]
באותה עת הייתה נתונה יפן בגרעון תקציבי עמוק, ואוהירה הכריז לפני הבחירות על כוונתו להעלות הצעת חוק בנושא אימוץ מס קנייה חדש על מנת לבלום את המשך הגרעון. על אף שסקרים מוקדמים הצביעו על תמיכה נרחבת במפלגה הליברלית-דמוקרטית, במהלך הבחירות התברר שהציבור היפני אינו תומך במס החדש, ושאף אין הסכמה לגביו בתוך המפלגה. לפיכך, נדחתה הצעת החוק.
בבחירות קיבלה המפלגה הליברלית-דמוקרטית 3% יותר ממספר הקולות שקיבלה בבחירות 1976, אך הדבר לא סייע לה להשיג עוד מושבים בבית הנבחרים, והיא לא הגיעה לרוב הרצוי. לעומתה, הכפילה המפלגה הקומוניסטית של יפן את מספר המושבים שלה בבית התחתון, מ-19 ב-1976 ל-41 ב-1979.[2]
תוצאות
מפלגה |
מועמדים |
קולות |
% |
מושבים |
+/-
(לעומת בחירות קודמות)
|
המפלגה הליברלית-דמוקרטית |
322 |
24,084,130 |
44.59% |
248 |
1
|
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית |
157 |
10,643,450 |
19.71% |
107 |
16
|
המפלגה הקומוניסטית של יפן |
128 |
5,625,527 |
10.42% |
39 |
22
|
מפלגת קומייטו החדשה |
64 |
5,282,682 |
9.78% |
57 |
2
|
המפלגה הדמוקרטית-סוציאליסטית |
53 |
3,663,691 |
6.78% |
35 |
6
|
המועדון הליברלי החדש |
31 |
1,631,811 |
3.02% |
4 |
14
|
לקריאה נוספת
- Jansen, Marius B.The Making of Modern Japan. Harvard University Press, 2002. ISBN 9780674009912.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סקירת הבחירות ביפן 1979–1980, עמ' 2.
- ^ שם, עמ' 3.