תפקידו העיקרי של הוועד האולימפי בישראל הוא לארגן את השתתפותם של ספורטאיםישראלים במשחקים האולימפיים ובתחרויות רב-ענפיות אחרות המתקיימות בחסות הוועד האולימפי הבינלאומי או הפדרציות האזוריות ואת הכנות הספורטאים לקראתן. הוועד האולימפי בישראל הוא בעל הסמכות הבלעדית להחליט על הרכב המשלחת האולימפית הישראלית, ולקבוע את הביגוד שילבשו חברי המשלחת, ובכלל זה הסמלים המסחריים שיופיעו עליהם, ובסמכותו למנוע מהספורטאים וחברי המשלחת להשתמש בציוד של חברות אחרות.
על פי האמנה האולימפית, בהנהלת הוועד האולימפי צריכים להיות נציגים מכל התאחדויות הספורט של הענפים האולימפיים הקיימים במדינה, נציגים של הספורטאים האולימפיים וחברי הוועד האולימפי הבינלאומי מאותה מדינה (אם יש כאלה), וכמו כן יכולים להיות נציגים של ארגונים ואנשים נוספים הקשורים לספורט במדינה, ובתנאי שרוב חברי הוועד הם נציגי הענפים האולימפיים.
תולדות הוועד
הוועד הארצישראלי
הוועד הוקם בשם "הוועד האולימפי הארץ-ישראלי" במאי 1933 ביוזמת ארגון "מכבי", וכעבור שנה קיבל את הכרת הוועד האולימפי הבינלאומי[1] ושוויון זכויות מלא בתחילת 1935[2]. פעילות הוועד לקבלת הכרה ספגה ביקורת מחוגי הימין, משפורשה כניסיון להשתתף באולימפיאדת ברלין וכפגיעה בניסיונות לקדם חרם על גרמניה הנאצית. בתגובה הבהירו במכבי שלא ישתתפו באולימפיאדה בברלין ושהבקשה מהועד האולימפי הבינלאומי היא בקשה עקרונית להכרה[3]. בראש הוועד האולימפי עמד פרדריק קיש ומזכיר הוועד היה יוסף יקותיאלי. בנוסף להם, כיהנו בוועד צבי נשרי ויהושע אלוף[1]. להזמנת הוועד האולימפי להשתתף באולימפיאדה, השיב הוועד האולימפי הארץ ישראלי שלא יוכל להשתתף כי הוא עדיין אינו מוכן. תשובה זאת עוררה ביקורת על העדר עמוד שדרה מול הגרמנים[4][5]. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה הודיעה מכבי על הפסקת ההכנות לאולימפיאדה והעמידה את הוועד האולימפי בפני עובדה מוגמרת[6]. זמן לא רב לאחר מכן בוטלו משחקי אולימפיאדת הקיץ 1940.
ביוני 1947 קיבל הוועד האולימפי הזמנה להשתתף באולימפיאדת לונדון[7]. בסוף דצמבר 1947 התפתח ויכוח ער בעיתונות על הטענה שחברי הפועל לא שותפו במשלחת האולימפית הארצישראלית[8][9]. בפברואר 1948 גובשה מזכירות מצומצמת של הוועד האולימפי, בהשתפות אלכס אפשטיין, יוסף יקותיאלי, צבי נשרי וג'ורג' פלש, בגלל הסכנות בדרכים במהלך מלחמת העצמאות[10]. לאור מצב הלחימה, הוחלט להוציא משלחת סמלית שכללה שתי ספורטאיות לאולימפיאדה, ביחד עם חמישה מלווים. אולם לאחר שהמשלחת נדרשה להופיע בשם "פלשתינה", עלו פקפוקים אם בכלל כדאי להשתתף באולימפיאדה, ולבסוף כלל לא נתקבלו ויזות והמשלחת לא יצאה ללונדון[11]. הוועד האולימפי הבינלאומי קבע שהוועד האולימפי הישראלי אינו יורש אוטומטי של הוועד הארצישראלי ועל כן לא יוכל להשתתף באולימפיאדה בלי תהליך קבלה לארגון[12].
הוועד הישראלי
לאחר הקמת מדינת ישראל, בשנת 1951, הוקם מחדש הוועד כאשר יש בו ייצוג שווה למכבי ו"הפועל" ושני יושבי ראש, אחד ממכבי ואחד מהפועל. הסדר זה שכונה "פיפטי-פיפטי" נמשך עד 1967, ומאז מכהן בראש הוועד יושב ראש אחד.
ב-2015 השתתפה ישראל במשחקים האולימפיים האירופיים הראשונים שהתקיימו בבאקו, וחזרה מהם עם 12 מדליות.
הוועד האולימפי הקים בשנת 1984 את היחידה לספורט הישגי, הזרוע המקצועית הממונה על הכנות הספורטאים לאולימפיאדות וממליצה על הקריטריונים שעל הספורטאים לעבור כדי להיכלל במשלחת האולימפית.
מאז הקמת היחידה, המדיניות של הוועד האולימפי היא לקבוע קריטריונים שידרשו מהספורטאים להוכיח את יכולתם להגיע להישגים במשחקים האולימפיים. ב-20 השנים האחרונות עלו באופן ניכר הישגי הספורטאים הישראלים באולימפיאדות לעומת העבר.
מליאת הוועד האולימפי בישראל כוללת 94 חברים ובה נציגי כל התאחדויות ואיגודי הספורט האולימפיים בישראל, נציגי מרכזי הספורט הגדולים בישראל ונציגי הספורטאים האולימפיים. הנהלת הוועד האולימפי מונה 37 חברים.
המנכ"ל הנוכחי גילי לוסטיג מונה בשנת 2014 והחליף את אפרים זינגר שפרש לאחר כהונה של 20 שנים.
בעלי תפקידים: מבקר הפנים – רו"ח גדעון רוזן, היועץ משפטי – עו"ד גיל עטר, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי - תת-אלוף במיל' סוזי יוגב, ראיית חשבון – ברייטמן, אלמגור, זוהר.
ועדת הספורטאים
מינוי ליו"ר ועדת הספורטאים של הוועד האולימפי בישראל
מדי שנה נבחרים ספורטאי השנה בישראל על ידי הוועד האולימפי, ובטקס שמי מוענקים הפרסים. בדצמבר 2022 נבחרו כספורטאים מצטיינים ארטיום דולגופיאט ולונה צ'מטאי סלפטר[16]
.svg){kind=icon}
