ההחלטה על יסוד הליגה התקבלה ב-2010 כשהכוונה הייתה להחליף את ליגת הפרמייר ליג לנשים כליגה הבכירה באנגליה. הקבלה לליגה הייתה על סמך בקשה של הקבוצות ועמידה בקריטריונים שהציבה ההתאחדות לכדורגל. 16 מועדונים ביקשו להתקבל לליגה ונאבקו על 8 מקומות בלבד שהוקצו לה בשנה הראשונה. עקב המצב הכלכלי הקשה במדינה בשנה זו נדחתה הפעלת הליגה בשנה והיא החלה לפעול רק בשנת 2011.
עד שנת 2016 פעלה הליגה כליגת קיץ בלבד בחודשים אפריל עד ספטמבר והחל מ-2017 עברה לפעול כליגת חורף כמו שאר הליגות באנגליה בחודשים ספטמבר עד מאי. הליגה החלה לפעול עם 8 קבוצות והעלתה את מספרן בהדרגה עד ל-12 החל מעונת 2019/2020.
הליגה החלה לפעול כליגה חצי מקצוענית אך החל מעונת 2017/2018 הפכה לליגה מקצוענית במלואה[1]. החל משנת 2015 הוקמה ליגת משנה שהמנצחת בה עולה לסופר ליג והאחרונה בסופר ליג יורדת אליה. כמו כן, האחרונה שבליגת המשנה ירדה לפרמייר ליג לנשים והמנצחת בפרמייר ליג עלתה אליה ובכך נוצר חיבור בין הליגות השונות והושלמה הפירמידה של ליגות הנשים באנגליה.
חסויות ושידורים
בתחילת 2019 פורסם כי בנק ברקליס יעניק חסות לליגה לעונות 2019/20 עד סוף 2021/22 בשווי של 10 מיליון ליש"ט[2]. מדובר היה בהשקעה הגדולה ביותר של ארגון חיצוני בספורט נשים בבריטניה אי פעם[3]. במסגרת הסכם החסות שונה שם הליגה ל-"Barclays FA Women’s Super League".
בשנה זו חשפה ההתאחדות האנגלית פלטפורמה לשידור כל משחקי הליגה דרך אפליקציה בנוסף לשידור משחקים נבחרים בערוצי הטלוויזיה[4]. בתחילת 2021 הכריזה ההתאחדות על הסכם שידור עם BBC ו-Sky Sports שבמסגרתו ישודרו עשרות משחקי ליגה בעונה תמורת כ-8 מיליון ליש"ט לעונה[5]. מדובר היה בהסכם פורץ דרך כיוון שהייתה זו הפעם הראשונה שבה נמכרו זכויות השידור בליגה בנפרד ממשחקי הגברים.
מכיוון שהליגה הוקמה למעשה ב-2010, עד אז אלופת אנגליה בכדורגל נקבעה בתחרות הפרמייר ליג לנשים. נהוג לספור את האליפויות המדינה ע"פ סך האליפויות שנצברו בתחרות הקודמת ובתחרות הנוכחית מ-2011 ואילך. כמו כן מסוכמות בטבלה סך הסגנויות לכל קבוצה מכל התקופה.
.jpg)
