השושלת המאמונית ( בפרסית مأمونیان) הייתה שושלת עצמאית של שליטים איראנים[1] בח'ווארזם.[2] שלטונם היה קצר (995–1017), והם הוחלפו בתורם על ידי השושלת הע'זנווית המתפשטת.
היסטוריה
הממלכה האיראנית העתיקה של ח'ווארזם נשלטה עד שנת 995 על ידי השושלת האפריגית מהעיר כאת' (אנ').[2] ח'ווארזם, הייתה האזור החקלאי המושקה והעשיר של אוקסוס התחתי. האזור המוקף מכל עבר באדמת ערבות ובמדבר, הוא מבודד גאוגרפית מאזורים אחרים. בידוד זה אפשר לתושביו לשמור על שפה ותרבות איראנית ייחודית נפרדת.[2]
בירתם של המאמונידים, גורגנז', הפכה למרכז למידה תחת שלטונם. היא משכה אליה דמויות בולטות רבות, כגון הפילוסופים הרופאים, אבן סינא ואבו סאהל אל-מאסיחי (אנ'), המתמטיקאי אבו נאסר מנצור, הרופא אבן אל-חמר (אנ') והפילולוג אל-תא'אליבי. המאמונידים בנו בבירתם מינרטים, שאחד מהם בעל כתובת המיוחסת למאמון השני ( מלך 1009–1017 ), שרד עד ימינו. עם זאת, המאמונידים נקלעו עד מהרה לעימות עם הסולטאן הע'זנווי מחמוד ( מלך 999–1030), שביקש ללחוץ על אויביו הקרחאנידים על ידי הרחבת שלטונו אל ח'ווארזם. בשנת 1014, דרש מחמוד כי מאמון השני יוסיף את שמו בח'טבה (דרשת שישי) בח'ווארזם, ובכך להכיר בעצימותו. משלא הצליח לזכות בסיוע צבאי או לפייס את מחמוד באמצעים אחרים, מאמון השני נאלץ לקבל את דרישותיו, למורת רוחם של האצילים והקצינים הצבאיים הח'ווארזמים.[1][3]
בתגובה הצבא, בהנהגת המפקד העליון אלפטיגין, התמרד ומאמון השני נרצח. המורדים הציבו שליט חדש על הכס, את אחיינו הצעיר, אבו'ל-חרית' מוחמד, בחודש מרץ 1017. העובדה שמאמון השני היה גיסו של מחמוד, שימש עילה לאחרון לפלוש לח'ווארזם. צבא השושלת הע'זנווית הביס את הכוחות הח'ווארזמים המקומיים בעיר האזראספ (אנ'). הוא דיכא באכזריות את אוכלוסיית גורגנז' ולכד ח'וואראזמים רבים שנלקחו לבירת ע'זני כעבדים. אבו'ל-חרית' מוחמד הודח ונכלא, בעוד ח'ווארזם שולבה בממלכה הע'זנווית, ובכך בא הקץ על השושלת המאמונית, השושלת האתנית האיראנית האחרונה של הח'ווארזמשאה.[1][3]
השאה של השושלת המאמונית
- מאמון הראשון בן מוחמד, 995–997
- אבו אל-חסן עלי, בנו של מאמון הראשון, 997–1008/9
- מאמון השני, בנו של מאמון הראשון, 1008–09
- אבו'ל-חרית' מוחמד, בנו של אבו אל-חסן עלי, 1017
השושלת המאמונית
| | | | | | | | | מאמון הראשון בן מוחמד
?–997
שאה של ח'ווארזם
שלט בשנים 995-997 | | | | | | | | | |
|
| | | | | | | | |
| | | | | | | | | | | | | | | |
|
| | | | | |
| | | | | | | אבו אל-חסן עלי
?–1009
שאה של ח'ווארזם
שלט בשנים 997-1009 | | מאמון השני
?-1017
שאה של ח'ווארזם
שלט בשנים 1009-1017 | | | | | | | |
|
| | | | | | | | |
| | | | | | | | | | | | | |
|
| | | | | | | אבו'ל-חרית' מוחמד
שאה של ח'ווארזם
שלט בשנת 1017 |
|
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 סי.אי.בוסוורת', ĀL-E MAʾMŪN, Encyclopædia Iranica I/7, 2011, עמ' 762-764
- ^ 1 2 3 קליפורד אדמונד בוסוורת', השושלות האסלאמיות: מדריך כרונולוגי וגנאלוגי, ניו יורק: Columbia University Press, 1996, מסת"ב 978-0-231-10714-3
- ^ 1 2 סי. אי.3 בוסוורת', ח'ווארזמשאה, אנציקלופדיה של אסלאם, מהדורה שניה., Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs., 1978, עמ' 1066 (באנגלית)
לקריאה נוספת
- Bosworth, Clifford Edmund, Boyle, John Andrew (ע), The Cambridge History of Iran, Volume 5: The Saljuq and Mongol Periods: "The Political and Dynastic History of the Iranian World (A.D. 1000–1217)", Cambridge: Cambridge University Press, 1968, עמ' 1-202, ISBN 0-521-06936-X
