חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא”א) הייתה תשלובת חברות, בבעלות משותפת של ישראל ואיראן, אשר עסקה במיזמי אנרגיה בתחום הנפט והגז. החברה פעלה בשנים 1968–2017 על סמך שטר זיכיון צינור הנפט. לאחר פקיעת הזיכיון עברה פעילות החברה לחברת קו צינור אירופה אסיה.
אספקת נפט מאיראן לישראל החלה בראשית שנות ה-50. החל משנת 1957 הנפט הועבר במכליות לאילת, ומשם בצינור שהקמתו החלה בסוף 1956,[1] והושלמה ב-1957 עם תשתית בסיסית של 3 מכלים באילת ו-3 מכלים בבאר שבע, וצינור בקוטר 8 אינץ' בין אילת ובאר שבע.[2] מבאר שבע הועבר הדלק לחיפה באמצעות רכבת. בהמשך הונח צינור בקוטר 16 אינץ' מבאר שבע לאשדוד. מאשדוד הועבר הדלק לחיפה באמצעות אוניות, לזמן קצר, עד השלמת הקו לחיפה בשנת 1958.[3]
בשלב הבא תוכנן צינור בקוטר 16 אינץ', שיכול להעביר כמות משמעותית של נפט גולמי מנמל אילת ישירות לבתי הזיקוק בחיפה, בתוואי לאורך כ-425 ק"מ.[4] מאחר שלא היה תקציב לבנייתו הוחלט לפנות למשקיעים בינלאומיים.[5] בשנת 1959, נחתם הסכם זיכיון עם חברה בבעלות הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד למימון ותפעול הצינור למשך 49 שנים.[6] הקו הופעל על ידי חברת "פימרקו" הרשומה בנסיכותליכטנשטיין החל משנת 1960.[7] הנחת קו צינור אילת-חיפה, בוצעה על ידי חברת מקורות וסולל בונה כקבלן משנה. ייצור חלקי הצינור בוצע במפעל "צינורות המזרח התיכון" בצריפין.[8] במאי 1960 החל הצינור לפעול עד באר שבע.[9] בשנת 1965 הושלמה הפעלת הקו עד חיפה בקיבולת מלאה של 5 מיליון טון בשנה, לאחר שנבנו מספר תחנות שאיבה לאורך הקו.[10][11]
בשנת 1965 ביקשה ישראל להרחיב את השותפות עם איראן, ולאפשר לה לייצא נפט דרך ישראל בנתיב העוקף את תעלת סואץ. הקיבולת בקו אילת-חיפה לא הספיקה למטרה זו. לשם כך היה צורך להניח צינור בקוטר 42 אינץ' בקיבולת גבוהה. לאחר משא ומתן שיזמה שרת החוץ, גולדה מאיר שאף ביקרה באיראן וניהלו פליקס שנער הישראלי ומנוצ'הר אקבאל נשיא חברת הנפט הלאומית של איראן (NIOC), הוחלט להקים שותפות שווה בין ממשלת ישראל וחברות הדלק פז, סונול ודלק לבין חברת הנפט הלאומית של איראן לטובת הפרויקט.
בעלות
לאחר שהושגה הלוואה מדויטשה בנק בסך 22 מיליון דולר נחתמה העסקה בטהראן ב-1968. על פי החוזה משך השותפות 49 שנה. במקביל, הוחלט להוציא צו המאפשר לחברה לפעול תחת חיסיון מלא.[12]
על מנת שלא להביך את איראן בעיני העולם המוסלמי הוקמו מספר חברות קש בבעלות ישראל ואיראן:[13]
פימארקו אנשטלט
Fimarco Anstalt הוקמה בשנת 1959 בליכטנשטיין. החברה הייתה בבעלות הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד והוקמה כחלק מפרויקט צינור הנפט הישן בקוטר 16 אינץ' מאילת לחיפה (קדם לצינור בקוטר 42 אינץ' של קצא"א). הברון רוטשילד מימן את הקמתו, יחד עם שותפים נוספים, תמורת הסכם זיכיון למשך 49 שנים.[14] הסכם הזיכיון נחתם ב-17 ביולי 1959, וכלל השקעה של 24 מיליון דולר.[15] ב-1968 עבר גם קו זה לבעלות "חברת קו צינור אילת אשקלון", לאחר שרוטשילד לא רצה להשקיע בקו החדש ודרש פיצויים על פגיעה בקו הקיים.[16][17] נראה שחברה זו עברה לבעלות אירן כחלק מהסכם להקמת קו אילת אשקלון.[18]
APC הולדינגס
APC Holdings הוקמה בדצמבר 1967 בקנדה. בעלת הזיכיון הממשלתי להפעלת צינור הנפט מאילת לאשקלון. בשטר הזיכיון נאמר שהיא תקים לשם כך את חברת קצא"א כזכיינית־משנה ישראלית. יו"ר החברה מייצג את ממשלת איראן והוא ממונה על ידי שר האוצר הישראלי. בנוסף הוא מפקח/משקיף בכיר בדירקטוריון קצא"א. היו"ר הראשון שלה היה ישראל קוזלוב, שחתום על שטר הזיכיון ממרץ 1968 לצד שר האוצר פנחס ספיר. דירקטורים לשעבר בחברה: יהודה דרורי (שימש כנשיא קצא"א), עמיחי זרסקי (שימש כמזכיר קצא"א) והווארד סקנוביץ.[19]
טרנס אסיאטיק אויל
Trans Asiatic Oil (TAO) הוקמה ב-1967 בפנמה במטרה להוביל את הנפט ולשווק אותו לשווקים בינלאומיים. טראנס אטלנטיק רכשה מידי משפחת רוטשילד את הצינור לבאר שבע, והניחה לצדו צינור גדול יותר, בקוטר מטר, מאילת לאשקלון, שם נבנו גם מסופים לפריקה וטעינה. בניית המסופים הושלמה ב-1969.
טרנס אסיאטיק הקימה חברה בת "קו צינור הנפט אילת-אשקלון" (קצא"א), שבבעלותה היו שני הצינורות, וחוות מכלים לאחסון נפט באשקלון ובאילת. החברה חכרה צי של 23 מכליות לצורך הזרמת עשרות מיליוני טונות נפט בשנה. כמו כן, הוקם קו צינור אילת-אשקלון שהזרים את הדלק הגולמי שהגיע לאילת אל הים התיכון, ומשם למדינות שונות.[20]
חברת הנפט הלאומית של איראן מכרה נפט לטרנס אסיאטיק במחירים נמוכים ממחירי השוק, והעניקה לה אשראי לשלושה חודשים. המכליות העמיסו נפט בנמלי איראן, שטו לאילת, שם פרקו את המטען במסוף והוא הוזרם בצינור לאשקלון. רובו הוטען במכליות שיצאו לאירופה, וחלק קטן שימש לצורכי משק האנרגיה הישראלי.
חברת קצא"א הייתה אחראית על תפעול חוות המכלים, הצינורות והמסופים בנמלי אילת ואשקלון.
בדצמבר 1969 הסתיימה בניית קו צינור אילת-אשקלון וכן נמלי הדלק באילת ובאשקלון,[22] והחל השימוש בקו להזרמת נפט איראני לאירופה. בשנים אלו הייתה חשיבותו רבה בגלל חסימתה של תעלת סואץ עקב מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. בשנת 1970, שנת השיא של הצינור, הוזרמו בו 10 מיליון טונות נפט.
המהפכה האיראנית (1979) וניתוק היחסים עם איראן, הביאו לירידה בנפח העבודה ולפיטורים. בעקבות זאת צורכי הנפט של מדינת ישראל סופקו דרך נתיבי תובלה בים התיכון, היישר לשני בתי הזיקוק, בז"ן חיפה ופז אשדוד.
בשנות התשעים השלימה קצא"א בנייה של יכולת הזרמה הפוכה, מאשקלון לאילת, בניסיון לשווק נפט מאזרבייג'ן ללקוחות באסיה. המיזם נכשל.
החברה עסקה בהזרמה, אחסון, יבוא ויצוא נפט גולמי ותזקיקים כולל גז לבישול.
בשנת 2018, לאחר חתימת הסכם בין חברות דלק קידוחים, נובל אנרג'י וחברת איסט גז המצרית, לפיו השלוש רכשו 40% מצנרת גז של חברת EMG המצרית למטרות הזרמת גז טבעי. צנרת הגז הזו משתרעת מאל עריש שבמצרים עד אשקלון שבישראל, כאשר נקודת החיבור לתשתית בצד הישראלי שוכנת בשטחי קצא"א. לפיכך השימוש בצנרת הגז עתיד להוות עבור חברת קצא"א מקור להכנסות בגובה מאות מיליוני שקלים, בתלות בהיקף ההזרמה בפועל.[23]
ביולי 2009, הכריזה קצא"א על תוכנית להקמת מתקן התפלה בתוך מתחם החברה באילת, אך המיזם לא יצא לפועל.[25]
חברות בת
שתא"א
חברת שירותי תשתיות אילת-אשקלון בע"מ (שתא"א) אחראית על הפעילות החוץ הזכיינית של קבוצת קצא"א. כיום שותפה בתחנת הכוח דוראד. קצא"א מחזיקה באמצעות חברת שתא"א ב-37.5% מבעלות חברת דוראד אנרגיה בע"מ. יו"ר קצא"א משמש גם כיו"ר חברת דוראד.[26]
במרץ 2011 החלה דוראד לבנות באתר קצא"א באשקלון תחנת כוח פרטית. תחנת הכוח החלה לפעול במאי 2014. במסגרת פעילות זו קצא"א חתמה על הסכם עם חברת EMG. ב-2015 החליט האוצר כי קצא"א תמכור את חלקה לחברה פרטית על רקע הביקורת של מבקר המדינה והטענה כי המדינה מצויה בניגוד עניינים בשל החזקותיה ביצרן החשמל.[27]
שתכא"א - תחנת הכוח דוראד
חברת שירותי תחנות כוח אילת-אשקלון בע"מ (שתכא"א) מחזיקה 37.5% מהבעלות על תחנת הכוח דוראד שהוקמה על שטח בבעלות החברה באשקלון. התחנה הוקמה בשותפות עם החברות "אדלטק" וזורלו החזקות הטורקית. הסכם להקמת התחנה נחתם כבר ב-2005.[28] אולם ההקמה בפועל החלה רק ב-2011.[29] בתחילת 2015, לאחר שהתחנה החלה לפעול, דרש משרד האוצר דורש מקצא"א למכור את חלקה בתחנה, אך הדבר לא בוצע.[30]
הנהלה
חברי דירקטוריון קצא"א מונו על ידי שר האוצר.[31] דירקטורים קבועים:[32]
יו"ר הדירקטוריון ונשיא קצא"א - בתפקיד מחזיק מנהל חברת "APC הולדינגס" אשר מייצגת את ממשלת איראן.[33] יו"ר הדירקטוריון משמש גם "מפקח מיוחד". בעבר היה "מפקח מורשה" על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, המתיר לממשלה להשתלט על שירותים חיוניים.[34]
מנהל חברת "אילת קורפוריישן" - החשב הכללי במשרד האוצר.
כחודשיים לפני עליית חומייני לשלטון, הפסיקה חברת הנפט הלאומית של איראן למכור נפט לחברת טרנס אסיאטיק. בעקבות זאת, מכרה טרנס אסיאטיק מכליות נפט, פיטרה עובדים וסגרה משרדים. למרות הפסקת הפעילות, איראן סירבה לפרק את השותפות באופן מסודר.
בשנת 1981[44] הגישה חברת הנפט הלאומית תביעה נגד ישראל שבה דרשה מחצית מנכסי קצא"א. התביעה מתנהלת זה יותר משלושים שנה בבתי המשפט ובבוררויות באירופה. ישראל הפסידה בשני הליכים. הליך שלישי עודנו מתנהל.[45]
כתב העת "גלובל ארביטריישן רוויו" מעריך את שווי הכספים הנידונים בהליכי הבוררות בשבעה מיליארד דולר.[46]
הסוגיות שבמחלוקת
"הבוררות הקטנה" - חוב עקיף של חברות הדלק פז, סונול ודלק, שנאמד בערכים של שנת 1979, במאה מיליון דולר. חברת SPTM (ראשי תיבות של "חברה לנפט ותובלה ימית", מכונה Sopetrol. הוקמה בז'נבה ב-1955 ונמחקה מפנקס החברות ב-1999) מכרה נפט גולמי לחברות הדלק. לטענת האיראנים חברות הדלק הישראליות לא שילמו עליו. בשנת 2004 חויבו חברות הדלק לשלם פיצויים לחברת הדלק הלאומית האיראנית. הליך זה התנהל בצרפת ועבר לשווייץ.
"הבוררות הגדולה" - חוב ישיר של חברת טרנס אסיאטיק, עקב הזרמת נפט באשראי לשלושה חודשים. לפני המהפכה האסלאמית קנתה פיאמרקו אנשטלט באשראי 14.75 מיליון טונות נפט בשווי 450 מיליון דולר בערכים של 79'. בשנת 1989 חייב בית המשפט בשווייץ את החברה ב-500 מיליון דולר. ישראל יוצגה אז על ידי חיים יוסף צדוק. ב-2015 הסתיים תהליך בוררות שנוהל בציריך על ידי דורי קלגסבלד בהחלטה שמחייבת את ישראל לשלם 1.1 מיליארד דולר לאיראן.[47]
"הבוררות האחרת" - כספים שהיו בחשבונות בנקים משותפים. לטענת איראן, ישראל השתלטה על רכוש ונכסים הכוללים תשתיות וצי מכליות.
בוררים
ישראל יוצגה בתחילה על ידי חיים צדוק אשר היה הבורר הראשון. לאחר מותו ב-2002 מונה במקומו דורי קלגסבלד. בנוסף שכרה קצא"א את אלחנן לנדאו כיועץ חיצוני. לאחר מותו מונה במקומו שותפו צבי ניקסון. ניקסון משמש גם כיועץ בתחום המסחרי וגם מול הצנזורה הצבאית.[48]
ב-2015 מונה אלקס הרטמן לבורר מטעם ישראל.[49] ישראל נעזרת בשני משרדי עורכי דין בז'נבה, דניאל גוגנהיים ושות' ובראון את פייג'.
הבורר מטעם איראן הוא מוחסן אגאחוסייני הוא נעזר בשירותי משרד עורכי הדין פיתון את פטר מז'נבה.
לוח אירועים
לוח אירועים
תאריך
הליך
מקום
אירוע
29 בפברואר 1968
הבוררות הגדולה
ישראל
נחתם "הסכם ההשתתפות" בין פנחס ספיר למנוצ'ר אקבאל. לפי ההסכם, במקרה של מחלוקת, אשר לא ניתן ליישבה בהידברות, על כל צד למנות בורר מטעמו. אם צמד הבוררים מתקשה להכריע, או להסכים על מינוי בורר שלישי, הצדדים צריכים לפנות לנשיא לשכת המסחר הבינלאומית בפריז ולבקש מינוי בורר נוסף.[50]
18 באוקטובר 1977
הבוררות הקטנה
ישראל
ההסכם האחרון לאספקת נפט בין חברת הנפט האיראנית לסופטרול. לפי ההסכם במקרה של סכסוך, הדין האיראני יחייב את הצדדים בפני טריבונל בן שלושה בוררים בטהראן.
דצמבר 1978
הבוררות הקטנה
טרנס־אסיאטיק חוכרת מכלית בשם "סי רובר" לעשר שנים; חמישה משלוחי נפט מאיראן מגיעים לאילת באשראי ספקים ל-120 יום.
בית המשפט לערעורים בצרפת מחייב את ישראל למנות בורר.
8 ביוני 2001
הבוררות הקטנה
איראן
הטריבונל האיראני פוסק שסופטרול ושלוש החברות הישראליות צריכות לשלם 97 מיליון דולר לחברת הנפט האיראנית (30 מיליון דולר קרן, 66 מיליון דולר ריבית ומיליון דולר הוצאות גבייה).
8 בנובמבר 2001
הבוררות הגדולה
צרפת
בית המשפט בצרפת ממנה את תיאו קליין כבורר מטעם ישראל.[52]
דצמבר 2003
הבוררות הגדולה
צרפת
לבקשת ישראל הבוררות עוברת לז'נבה.
24 בדצמבר 2003
הבוררות הגדולה
שווייץ
חברת הנפט האיראנית מגישה תביעה על מחצית משווי הנכסים בהסכם ההשתתפות בסך 800 מיליון דולר.
23 באפריל 2004
הבוררות הגדולה
שווייץ
ישראל מבקשת לדחות את התביעה בשל: התנגדות להליך מינוי הבורר מטעמה; חוסר תום לב של הבורר האיראני והתנגדות מהותית לעצם התביעה.
1 בפברואר 2005
הבוררות הגדולה
צרפת
בית המשפט העליון בפריז דוחה את הערעור על מינוי הבורר וקובע כי זכויותיה של החברה האיראנית נפגעו כיוון שאינה יכולה לפנות לבתי המשפט באיראן או בישראל; בנוסף נקבע כי לבתי המשפט הצרפתיים ישנה סמכות לדון בתיק.
מיכל עבאדי־בוינג'ו, החשבת הכללית באוצר, מבקשת לאסור על חברת סופטרול לשלם את החוב לאיראן, כיוון שהיא "נשלטת בידי אינטרסים ישראליים".
10 בפברואר 2012
הבוררות הגדולה
הבוררים דוחים את התנגדות ישראל למינוי הכפוי.
14 במרץ 2012
הבוררות הגדולה
שווייץ
דומיניק בראון־ברסט ודומיניק ריטר ממשרד "בראון את פייג'", המייצג את ישראל בז'נבה, מציגות חוות דעת לפיה השופטים הצרפתים טעו בקביעתם שחברת הנפט האיראנית נהנית מהגנת האמנה האירופית לזכויות האדם. כראיות מוצגים הצו של שטייניץ ואת תרשימי העסקאות.
7 במאי 2012
הבוררות הגדולה
שווייץ
חברת הנפט האיראנית מבקשת לדחות את הערעור.
25 בספטמבר 2012
הבוררות הקטנה
שווייץ
בית המשפט מקבל את התביעה האיראנית וקובע שאפשר לגבות את החוב בשווייץ.
בית המשפט דוחה את התביעה הישראלית וקובע שהליך מינוי הבורר היה תקין. ישראל נדרשת לשלם הוצאות המשפט בסך רבע מיליון פרנק לחברת הנפט האיראנית, ועוד 200 אלף פרנק לבית המשפט.
22 במרץ 2013
הבוררות הקטנה
שווייץ
בית הדין לצדק דוחה את ערעור שני הצדדים, וקובע שישראל אינה חייבת לשלם ריבית בסך 5% שדרשה איראן, אלא רק את החוב המקורי בסך 94 מיליון פרנק.
הסכום בחשבון המיוחד בבנק ישראל פוחת מ-256 מיליון דולר ב-2013 ל-192 מיליון דולר ב-2014.[56]
20 במאי 2015
הבוררות הגדולה
שווייץ
שניים מהבוררים קובעים כי חברת טרנס אסיאטיק אויל צריכה לשלם 1.2 מיליארד דולר תמורת 50 משלוחי נפט שבוצעו לפני המהפיכה ועוד ריבית של 362 מיליון דולר. כמו כן, נדחתה תביעתה של ישראל מ-2004 למחוק את תביעת החוב ולפצות אותה על הפרת התחייבויות לאספקת נפט עד 2017. מאושרת דרישתה של ישראל לפיצוי על משלוח נפט שלא סופק בסך 99 מיליון דולר.[57]
ערעורה של טרנס אסיאטיק נדחה והיא מחויבת לשלם 450 אלף פרק שווייצרי.
מרץ 2017
הבוררות הגדולה
סוף תקופת החכירה לפי זיכיון צינור הנפט.
מעמד משפטי
חוק זיכיון צינור הנפט
קצא"א היא חברה פרטית בבעלות משותפת של ישראל וממשלת איראן שמוגדרת "שותפה לא פעילה". עם הקמתה ניתן לה זיכיון ל-49 שנה בהתאם לחוק זיכיון צינור הנפט, תשכ"ח-1968.[58] החוק משחרר אותה מתשלום מס הכנסה, ארנונה ודמי חכירה ופוטר אותה מחובת המכרזים - כל זאת בתחומי פעילותה.
ב-1986, מספר חודשים לאחר שהאיראנים פתחו בבוררות נגד ישראל, חוקק בהליך מזורז תיקון לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים לפיו חברה ממשלתית או מעורבת, או חברה־בת שלהן, "העוסקת או שנועדה לעסוק בעניין שבו יש למדינה עניין כלכלי חיוני", יכול שר האוצר לנהלה באמצעות מינוי "מפקח מיוחד".[34] החוק המתוקן אפשר לישראל להלאים בפועל את קצא"א, מבלי לשנות את הסכם הזיכיון, ותוך שמירת המבנה התאגידי. המפקח המיוחד הראשון היה יהודה דרורי.
חיסיון
על פי צו מ-17 ביולי 1968 "כל ידיעה, הנוגעת לצינור הנפט אילת־אשקלון, לרבות ההשקעות בצינור עצמו והשקעות הקשורות בהפעלתו, העבודות בצינור, מקורות הדלק והשימושים בו, כולל מכירת הדלק לגורמי חוץ, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור, והוא במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מטעמו". בהתאם לכך, החברה נמנעת מפרסום מאזנים ודו"חות כספיים, ונתונים על פעילותה העסקית חסויים.[28] החברה גם נמנעת מפרסום מינויים, פעולות בטיחות ואינה נתונה לביקורת פומבית ומלאה של מבקר המדינה.
ב-27 במרץ 2016 החליטה הממשלה על הוצאת צו חיסיון לפיו "כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון בע"מ או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. או לחברת Eilat Corporations S.A., לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוֹויַן ואופן ניהולן, אך למעט מידע העוסק באופן בלבדי באלה: איכות הסביבה, תכנון ובנייה, רישוי עסקים וחברת שירותי תשתיות אילת-אשקלון בע"מ (שתא"א), מוכרזת עניין סודי לעניין החוק, והוא במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מי מטעמו."[59]
תשלום ארנונה
ב-2005 נחקק תיקון לחוק זיכיון צינור הנפט המחיל תשלום מיסים על קצא"א.[60] לאור זאת הוסכם ב-2007 כי החברה תשלם "חלף ארנונה" לעיריית אילת בסך 2.4 מיליון שקל בשנה ולעיריית אשקלון 7.3 מיליון שקל בשנה. בנוסף תשלם החברה "תרומות" לפי החלטת ראשי העיריות.[61]
ב-2015 נחתם "הסכם תרומה" בין קצא"א ועיריית אילת לפיו ב-2015–2016 תעביר קצא"א לעירייה 6.9 מיליון ש"ח. בנוסף, 600,000 ש"ח יוגדרו כתרומה ויחולקו לפי בקשת ראש העירייה. אם הזיכיון לא יוארך במרץ 2017, תעביר החברה 7.5 מיליון שקלים בשנה כתשלום ארנונה. עיריית אשקלון חתמה על הסכם דומה לפיו בשנים 2015–2016 יועברו לה קצא"א 18 מיליון ש"ח (זאת מכיוון ששטח המתקנים גדול פי שלושה).[62]
כתבי אישום
בחודשים יוני וספטמבר 2011 נגרם זיהום כבד של נחל צין וסביבותיו, כתוצאה מדליפת דלק הצינור הובלת הדלק הסילוני של החברה. בינואר 2016 הוגש כתב אישום נגד החברה ואחדים מבכיריה.[63] בפברואר 2022 הורשעה החברה בשתי עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך ברשות הרבים ועבירה אחת של גרימת ריח חזק או בלתי סביר. מנכ"ל החברה בזמן האירוע, יאיר וידה, ושני עובדים נוספים של החברה הורשעו בעבירות זיהום מים וכן בעבירת הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון.[64] על החברה הוטל קנס של 1.6 מיליון ש"ח, ושלושה בכירים, כולל המנכ"ל דאז, נקנסו אישית ב-75-150 אלף ש"ח על אחריותם בפרשה.[65]
ב-3 בדצמבר 2014 התרחשה דליפת נפט מצינור קצא"א שגרמה לזיהום חמור בשמורת עברונה.[66] הדליפה עוררה ביקורת חריפה כנגד החברה. הנזק לשמורת הטבע הוערך על ידי המשרד להגנת הסביבה וחברת תבור כלכלה ופיננסים בכ-111 מיליון ש"ח. כנגד קצא"א הוגשו ארבע תביעות ייצוגיות שאוחדו לתובענה ייצוגית אחת בסך מאות מיליוני שקלים. במהלך הדיונים בתביעה עודכנה חוות הדעת הכלכלית של המשרד: הנזק לשמורה נאמד בכ-216 מיליון ש"ח, ועלויות השיקום נאמדו בכ-65 מיליון ש"ח. בנובמבר 2019 הגיעה פרקליטות המדינה להסכם פשרה עם קצא"א שבמסגרתו נדרשה החברה לשלם 100 מיליון ש"ח, מהם 32 מיליון ש"ח שהוציאה עוד קודם לכן במסגרת שימור השמורה ולמחקר.[67] בנובמבר 2021 הוגש כתב אישום נגד קצא"א ושלושה מראשיה בגין זיהום השמורה. בכתב האישום נקבע כי יש לשלושה "אחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית, מהגדולות שאירעו במדינה".[68]
ב-15 בספטמבר 2015 התפרסם כתב אישום חמור נגד קצא"א עקב פעילות ללא היתר ופגיעה קשה באלמוגים.[69]
ב-12 ביוני 2022 פורסם כי בית המשפט אישר הסדר פשרה בתביעה אזרחית של משרד המשפטים נגד קצא"א, בפרשת ההרס שגרמה קצא"א לחלק משונית האלמוגים באילת בשנת 2015 באמצעות עבודות תת-מימיות שביצעה ללא היתר. במסגרת הפשרה נקבע תשלום של 250 אלף ש"ח לטובת שיקום השונית, תמורת מחיקת התביעה האזרחית. בפרשה זו הורשעה קצא"א גם בהליך פלילי בגין פגיעה בערכי טבע מוגנים, והוטל עליה קנס נפרד.[70]
ביקורת
דו"ח מבקר המדינה מאוקטובר 2013 טען כי "ממצאי הביקורת מעידים על התנהלות לא תקינה ושלא בהתאם לחוק". על פי הדו"ח מינהל מקרקעי ישראל מסר קרקע לידי יזמים ללא תמורה. הקרקע מוחזקת בידי קצא"א במעמד של בר רשות, אבל היא נמסרה לחברת דוראד לצורך הקמת תחנת כוח, ללא מכרז. בנוסף בשנת 2004 מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, חתם על הסכם לרכישת חשמל מדוראד ולאחר מכן ב-2008, כאשר מונה ליו"ר קצא"א חתם על הסכם הפיתוח בין המינהל לחברה.
Arfazadeh Homayoon, "Israel's best bet: true justice or international law?", Schweizerische Zeitschrift für internationales und europäisches Recht, 12. Jahrg., 4/2002, p.479-506
Distrik VIII DKI JakartaGereja HKBP Rajawali Pademangan, Ressort Rajawali6°12′53″S 106°57′02″E / 6.214747°S 106.950659°E / -6.214747; 106.950659GerejaHuria Kristen Batak ProtestanKantorJl. Damai No. 1 Pulo Gebang, Cakung, Jakarta TimurWilayah pelayananDaerah Khusus Ibukota JakartaRessort54[1]Gereja80[1]Tempat ibadah non-gereja (parmingguon)2[1]Jumlah anggota jemaat147.660 jiwa[2] Keluarga (Ripe)42.342[2]Bapak (Ama)35....
The SailorAlbum studio karya Rich BrianDirilis26 Juli 2019GenreHip hopDurasi44:00Label88rising12 Tone MusicProduser Rich Brian (sekaligus produser eksekutif) Bēkon (sekaligus produser eksekutif) The Donuts (sekaligus produser eksekutif) Sean Miyashiro (sekaligus produser eksekutif) 1Mind Craig Balmoris Diamond Pistols Frank Dukes Kid Culture Komari Bailey Teddy Sinclair Kronologi Rich Brian Amen(2018) The Sailor(2019) 1999(2020) Singel dalam album The Sailor YellowDirilis: 26 Juni 2019 K...
Barnneuropsykiatriska kliniken (BNK) är en klinik vid Sahlgrenska Universitetssjukhuset i Göteborg som är specialiserad på barnneuropsykiatriska tillstånd såsom autismspektrumstörningar, ADHD, DAMP och Tourettes syndrom. Externa länkar Barnneuropsykiatri - BNK Denna artikel om praktisk medicin, sjukvård, friskvård, hälsovård eller hälsovetenskap saknar väsentlig information. Du kan hjälpa till genom att lägga till den.
Abhay DeolDeol di FICCI FRAMES, 2015LahirAbhay Deol15 Maret 1976 (umur 47)[1]Mumbai, Maharashtra, IndiaKebangsaanIndiaPekerjaan Aktor Produser Tahun aktif2005–sekarangOrang tuaAjit Singh Deol Usha DeolKerabatLihat Keluarga Deol Abhay Deol (juga dikenal sebagai Abhay Singh Deol, lahir 15 Maret 1976)[1] adalah seorang pemeran dan produser India dari perfilman berbahasa Hindi. Lahir dalam keluarga Deol dari sinema Hindi, ia mulai berakting di usia muda di produksi-pro...
Еволюція джгутиків архей, бактерій та еукаріотів є яскравим прикладом конвергентної еволюції. Вони функціонально схожі, однак, різні за походженням та розвинулися незалежно. Для позначення органели руху архей використано термін «архелум», бактерій — «джгутик», а еу�...
Stasiun Lubuklinggau Stasiun Lubuklinggau, 2018LokasiJalan KalimantanPasar Permiri, Lubuklinggau Barat II, Lubuklinggau, Sumatera Selatan 31613IndonesiaKetinggian+130 mOperatorKereta Api IndonesiaDivisi Regional III PalembangLetak dari pangkalkm 549+448 lintas Panjang–Tanjungkarang–Prabumulih–Lubuklinggau[1]Jumlah peron2 (satu peron sisi dan satu peron pulau yang sama-sama agak rendah)Jumlah jalur4 (jalur 2: sepur lurus)Informasi lainKode stasiunLLG6001[2]KlasifikasiI ...
Kathleen Rice Kathleen Maura Rice (lahir 15 Februari 1965) adalah seorang jaksa dan anggota DPR Amerika Serikat. Ia berasal dari Partai Demokrat. Pranala luar Wikimedia Commons memiliki media mengenai Kathleen Rice. Congresswoman Kathleen Rice Diarsipkan 2021-01-07 di Wayback Machine. official U.S. House website Kathleen Rice for Congress Kathleen Rice di Curlie (dari DMOZ) Biografi di Biographical Directory of the United States Congress Catatan suara dikelola oleh The Washington Post Biograf...
100 книг століття — список, складений в 1999 році французькою газетою Ле-Монд[1]. Спочатку журналісти й бібліотекарі склали список на 200 назв, який потім був запропонований читачам з питанням: «Які з цих книг залишилися у вашій пам'яті?» У голосуванні взяли участь близь�...
Sekolah Tinggi Pertanahan NasionalJenisSekolah tinggi, Perguruan tinggi kedinasanDidirikan1963Lembaga indukBadan Pertanahan NasionalDirekturDr. Ir. Senthot SudirmanAlamatJl. Tata Bhumi No. 5, Banyuraden, Gamping, SlemanSitus webstpn.ac.id Sekolah Tinggi Pertanahan Nasional (STPN) adalah sebuah perguruan tinggi kedinasan di Indonesia yang diselenggarakan oleh Badan Pertanahan Nasional Republik Indonesia. Sekolah tinggi ini terletak di Kabupaten Sleman, Daerah Istimewa Yogyakarta. STPN merupaka...
Jakarta dalam tanda petunjuk kota kembar di balai kota Los Angeles Kota kembar (bahasa Inggris: sister city, twin cities, sister cities) atau kota bersaudara adalah konsep penggandengan dua kota yang berbeda lokasi dan administrasi politik dengan tujuan menjalin hubungan budaya dan kontak sosial antarpenduduk. Kota kembar umumnya memiliki persamaan keadaan demografi dan masalah-masalah yang dihadapi. Konsep kota kembar bisa diumpamakan sebagai sahabat pena antara dua kota. Hubungan kota k...
National American Indian rights organization Society of American IndiansFormation1911Dissolved1923TypeNative American rightsPurposePan-IndianismHeadquartersUnited StatesOfficial language English The Society of American Indians (1911–1923) was the first national American Indian rights organization run by and for American Indians.[1] The Society pioneered twentieth century Pan-Indianism, the movement promoting unity among American Indians regardless of tribal affiliation. The Society ...
Station of the Berlin U-Bahn U-Bahn station Dahlem-Dorf Platform of the station Exit with lift to Fabeckstrasse Dahlem-Dorf is a Berlin U-Bahn station located on the U3. It serves the neighborhood of Dahlem and is one of two main stations used by students of the Freie Universität Berlin (FU Berlin), the other being Freie Universität (Thielplatz). History It was built in 1913 by the architects F.and W. Hennings. The architecture of the station building with its distinctive thatched roof is b...
Anthology radio series, magazine, and comic book For the Weather Report album, see Mysterious Traveller. Front cover of the November 1951 issue The Mysterious Traveler was an anthology radio series, a magazine, and a comic book. All three featured stories which ran the gamut from fantasy and science fiction to straight crime dramas of mystery and suspense.[1] Radio Written and directed by Robert Arthur and David Kogan, the radio series was sponsored by Adam Hats. It began on the Mutua...
Indonesian aerospace company Indonesian Aerospace (IAe)Native namePT Dirgantara Indonesia (Persero)TypeState-owned companyIndustryAerospace and DefenseFounded23 August 1976 (as Nurtanio Aircraft Industry (Indonesian: Industri Pesawat Terbang Nurtanio)HeadquartersBandung, IndonesiaProductsCommercial AirlinersMilitary aircraft Aircraft Component Aircraft Services DefenseEngineeringNumber of employees3,689 (2021)ParentPT Len IndustriWebsiteindonesian-aerospace.com Indonesian Aerospace (IAe) (Ind...
This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: KwaZulu-Natal Children's Hospital – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (November 2022) (Learn how ...
Filipino artist discography Jona discographyViray in 2013Studio albums2EPs1Singles15Promotional singles10 Filipino singer Jona has released two studio albums, one extended play and fifteen singles (including nine promotional singles). In addition, her songs have been used in 23 films and television series. In 2005, she won the television talent show Pinoy Pop Superstar and released her solo debut album On My Own the same year. It was certified Gold by the Philippine Association of the Record ...
يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (ديسمبر 2018) كوريا الجنوبية كأس العالم 1990 الاتحاد المشرف اتحاد كوريا الجنوبية لكرة القدم البلد المضيف إيطاليا الم...
Species of rodent Red-rumped agouti Conservation status Least Concern (IUCN 3.1)[1] Scientific classification Domain: Eukaryota Kingdom: Animalia Phylum: Chordata Class: Mammalia Order: Rodentia Family: Dasyproctidae Genus: Dasyprocta Species: D. leporina Binomial name Dasyprocta leporina(Linnaeus, 1758) Geographic range Synonyms Mus aguti Linnaeus, 1766[2] Mus leporinus Linnaeus, 1758 The red-rumped agouti (Dasyprocta leporina), also known as the golden-ru...
عائشة الحرة معلومات شخصية تاريخ الميلاد القرن 15 الوفاة فاس الإقامة غرناطة مواطنة الأندلس الزوج أبو عبد الله محمد الحادي عشرأبو الحسن علي بن سعد الأولاد أبو عبد الله محمد الثاني عشر الأب أبو عبد الله محمد العاشر الحياة العملية المهنة ملكة حاكمة...
Forte di São João Baptista de Ajudá(PT) Fortaleza de São João Batista de Ajudá (FR) Fort portugais de OuidahPalazzo del governatoreUbicazioneStatoRegno del PortogalloPortogalloDahomey Stato attuale Benin DipartimentoAtlantico CittàOuidah Coordinate6°21′32.76″N 2°05′25.08″E / 6.3591°N 2.0903°E6.3591; 2.0903Coordinate: 6°21′32.76″N 2°05′25.08″E / 6.3591°N 2.0903°E6.3591; 2.0903 Informazioni generaliTipoForte Stilecoloniale Iniz...
