ווקר נולד בטקסס להורים ממוצא מעורב אפרו-אמריקני וצ'ירוקי, שהיו שניהם מוזיקאים. גם אביו החורג היה מוזיקאי והוא שלימד אותו לנגן במגוון כלי נגינה. ווקר גדל בקהילת אוק קליף (Oak Cliff) שליד דאלאס ובגל 10 כבר לא הלך יותר לבית הספר. ידיד המשפחה, המוזיקאי בליינד למון ג'פרסון, לקח את ווקר הצעיר תחת חסותו ובהיותו בן 15 הופיע ווקר כנגן מקצועי. בין היתר זכה לנגן, כפרס בתחרות כישרונות, עם להקתו של קאב קאלוויי במסע הופעות שלה ביוסטון[2].
הקלטתו הראשונה נערכה בחברתקולומביה רקורדס ב-1929 תחת השם אוק קליף טי-בון (Oak Cliff T-Bone). הכינוי טי-בון הוא שיבוש שמו האמצעי (תיבו). ב-1933 הופיע באוקלהומה עם חלוץ הגיטרה החשמלית צ'ארלי כריסטיאן[3]. טי-בון עבר ללוס אנג'לס והופיע שם במועדונים הן כמוביל הרכב קטן והן כנגן בתזמורות ביג בנד. בשנת 1935 נשא לאשה את ויידה לי ולשניים נולדו שלושה ילדים.
בשנת 1942 הקליט את האלבום Mean Old World Blues בחברת קפיטול רקורדס. הצליל והסגנון בתקליט, שהתפתחו בעת בה היה ווקר נגן בתזמורות ביג בנד, זכו לכינויים Jump Blues ו"בלוז החוף המזרחי" והתאפיינו בקצב מהיר ונגינה וירטואוזית מהירה שהקדימו את הרית'ם אנד בלוז. בהקלטה זו המציא ווקר את סולו הגיטרה כפי שהוא מוכר מאז ברוק[1]. ב-1947 הקליט את שירו הידוע ביותר, Stormy Monday. שירים מצליחים נוספים היו Bobby Sox Blues מ-1946 ו-West Side Baby מ-1948.
ב-1960 הוציאה חברת אטלנטיק רקורדס סדרת הקלטות שבוצעו בין השנים 1955-1959 תחת הכותרת T-Bone Blues. בצד שיתופי פעולה קצרי-מועד עם מוזיקאים כוילי דיקסון וממפיס סלים, הופיע ווקר מראשית שנות השישים ואילך באירופה, בעיקר בפריז והקליט עבור חברת התקליטים הצרפתית Black and Blue[2]. בשנת 1971 זכה ווקר בפרס גראמי להקלטה השובה ביותר בקטגוריית פולק מסורתי עבור תקליטו 'Good Feelin שראה אור בחברת פולידור רקורדס. ב-1973 הקליט בפולידור את התקליט Fly Walker Airlines.
.svg){kind=logo}
