במשך השנים, היחסים בין איראן לטורקיה היו שלווים, אך לעיתים היו גם מתוחים. איראן וטורקיה הן שותפות סחר גדולות. לאיראן ולטורקיה ישנה השפעה הדדית כבדה זו על זו, בשל הקרבה הגאוגרפית, היחסים הלשוניים והאתניים והיבטים תרבותיים רבים משותפים.
בין ה-16 ביוני ל-2 ביולי1934, ביקר רזא ח'אן, השאה של איראן בטורקיה יחד עם בכירים נוספים ובהם הגנרל חסן ארפה, בהזמנתו של מוסטפא כמאל אטאטורק. ח׳אן התרשם מאוד מתוצאות הרפורמה במודרניזציה של הרפובליקה וראה בכך דוגמה לארצו.
ב-8 ביולי1937, נחתם הסכם ידידות בין טורקיה, איראן, עיראק ואפגניסטן. הסכם זה נקרא ״הסכם סעדאבאד״. מטרת ההסכם הייתה להבטיח ביטחון ושלום במזרח התיכון.
באוגוסט1955, נוסדה ארגון האמנה CENTO, הכללה הסכם ביטחון הדדי בין איראן, טורקיה, עיראק, פקיסטן ובריטניה.
ביולי1964, הוקמה ״המועצה האזורית לפיתוח״ שמטרתה הייתה לקדם פרויקטים כלכליים משותפים בין איראן, טורקיה ופקיסטן.
תקופה של מתח בין המדינות עברה עם ההפיכה באיראן ב-1979, שגרמה לשינויים משמעותיים באיראן ובמצב הקיים במזרח התיכון.
מאז האביב הערבי
איראן תומכת בתקיפות בממשלת סוריה בהנהגתו של הנשיא בשאר אל-אסד, בעוד טורקיה תומכת באופוזיציה הסורית. היעדים הגאו-פוליטיים של איראן בסוריה ובעיראק הביאו להגברת החשדנות בין שתי המדינות.[1]
אחרי לחץ גובר של בריטניה וארצות הברית לתמוך בסנקציות נגד איראן, אמר ארדואן: ״למעשה, אין כיום נשק גרעיני באיראן, אבל לישראל, שגם היא ממוקמת באזורנו, יש נשק גרעיני. טורקיה היא אותו מרחק משתיהן. מה אמרה הקהילה הבינלאומית נגד ישראל עד כה? זה עליונות החוק או חוק הממונים?״.
משבר הטילים של נאט"ו
טורקיה, חברת נאט"ו, אירחה את הקמתה של מערכת הגנה של טילים של נאט"ו בספטמבר2011. הקמת מערכת היוותה משבר ביחסים בין טורקיה לאיראן. איראן טענה כי מערכת טילים זו היא ״מזימה אמריקאית״ שנועדה להגן על ישראל מפני כל מתקפה נגד ישראל, אם ישראל תכוון למתקני הגרעין של איראן.
טורקיה הצהירה כי מערכת נאט"ו אינה גורמת לאיום על אומה, ולא מכוונת לאומה מסוימת[3][4]
קשרי מסחר
איראן וטורקיה מקיימות קשרי מסחר וכלכלה טובים מאוד. שתי המדינות הן חלק מהארגון לשיתוף פעולה כלכלי.
הסחר בין שתי המדינות הולך וגדל. בשנת 2005, הסחר עמד על כ-4 מיליארד דולר לעומת 1 מיליארד דולר בשנת 2000.[5]
