היחסים החלו בתקופת האימפריה העות'מאנית והגיעו לשיא עם התפתחות קשרים חזקים עם היבטים רבים הכוללים קשרים כלכליים, צבאיים, תרבותיים וחברתיים.
היחסים בין שתי המדינות התדרדרו באופן משמעותי לאחר ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ביולי2016. חמש שנים לאחר מכן, באוקטובר 2021, פרץ משבר נוסף בין שתי המדינות לאחר ששגריר גרמניה הביע את תמיכתו בשחרור עות'מאן קבאלה, שהשתתף בניסיון ההפיכה מהכלא הטורקי. נשיא טורקיה ארדואן איים לגרש את השגריר.
ההצעות הגרמניות להקמת מערכת מסילת ברזל לבגדאד הפחידו את הבריטים, משום שאיימו על השליטה הבריטית בקשרים עם הודו. אולם סוגיות אלו נפתרו בדרכי שלום בפברואר1914, ולא מילאו תפקיד במשבר יולי 1914 שהסתיים בפתיחת המלחמה הגדולה.
בניסיון למנוע את אספקת המינרלים האסטרטגיים לגרמניה הנאצית, יצאו ארצות הברית ובריטניה למסע של מה שמכונה ״קנייה חד-משמעית״, שבמסגרתה הם רכשו כרומיט טורקי גם אם לא היו זקוקים לו. במסגרת ״עסקת החבילה״ רכשו הבריטים והאמריקאים גם פירות יבשים מטורקיה.[4]
באוגוסט 1944, נכנסה ברית המועצות לבולגריה וחתכה מגע יבשתי בין טורקיה לבין מדינות הציר. טורקיה ניתקה את קשריה הדיפלומטים והמסחריים עם גרמניה הנאצית וב-23 בפברואר1945 הכריזה עליה מלחמה.
תקריות דיפלומטיות
באוגוסט 2018, הרשויות הגרמניות הסירו פסל זהב בגובה 4 מטרים בדמותו של נשיא טורקיה ארדואן בויסבדאן מטעמי ביטחון לאחר שזה עורר תגובות זועמות מהאוכלוסייה המקומית [5] באוקטובר 2021, לאחר ש-10 שגרירים שונים קראו לשחרור האקטיביסט עוסמאן קאבלה, ארדואן הורה לשר החוץ שלו להכריז על השגריר הגרמני לצד 9 השגרירם הנוספים בתור אישיות בלתי רצויה[6] השגרירים לא קיבלו הוראה רשמית לעזוב את טורקיה וזמן קצר לאחר מכך ארדואן חזר בו[7] באפריל 2022, לאחר שהאקטיבסט עוסמאן הואשם בתמיכה פיננסית של הפגנות נגד הממשלה ונגזר עליו מאסר עולם, גרמניה זימנה את שגריר טורקיה. טורקיה גינתה את המהלך, ובתגובה זימנה את השגריר הגרמני. [8]
ביולי 2022, לאחר שסירב לרישיון שידור, האתר של דויטשה ולה נחסם בהוראת בית משפט באנקרה; דויטשה ולה טענה כי הרישיון יוביל לדרישות שהן שקולות לצנזורה.[10]
במאי 2023 משטרת גרמניה ערכה חיפוש בדירה של שני עיתונאים טורקים בחשד להפצה של נתונים אישיים ועצרה אותם לזמן קצר. טורקיה זימנה את השגריר הגרמני באנקרה והביעה את הגינוי שלה על המעצר. [11]
תמיכתה המדינית של גרמניה בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי לא הייתה עקבית במשך השנים. למשל הקאנצלר לשעבר הלמוט קוהל הביע התנגדות בנושא ואלו הקאנצלר לשעבר גרהרד שרדר הביע תמיכה בנושא.
עמדת גרמניה תחת הקאנצלרית מרקל
הקאנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל התנגדה לחברות מלאה של טורקיה באיחוד האירופי.[13][14]ראש ממשלת טורקיהרג'פ טאיפ ארדואן אמר בתגובה בשנת 2009 כי ״לעולם לא נקבל שותפות מיוחסת, אנחנו רוצים חברות מלאה באיחוד האירופי, אנחנו לא רוצים שום דבר אחר מאשר חברות מלאה״.
חסימת שיחות ההצטרפות בין האיחוד האירופי לטורקיה
ב-20 ביוני2013, בעקבות הדיכוי של טורקיה את ההפגנות ההמוניות בכיכר טקסים וברחבי טורקיה, חסמה גרמניה את התחלת שיחות ההצטרפות של טורקיה לאיחוד האירופי. שר החוץ הטורקי אמר בתגובה כי ״האיחוד האירופי זקוק יותר לטורקיה מאשר טורקיה זקוקה לאיחוד האירופי״. אנגלה מרקל תיארה את עצמה מזועזעת נוכח השימוש של טורקיה בכוח נגד מפגינים שלווים.
ב-25 ביוני 2013, תמכו שרי החוץ של האיחוד האירופי את המשך השיחות בנוגע להצטרפותה של טורקיה לאיחוד בכ-4 חודשים, עקב טיפול טורקיה בהפגנות בארצה.[15]
יחסים כלכליים
גרמניה וטורקיה קיימו קשרים כלכליים חזקים זו עם זו לאורך השנים. מכונות, מוצרי חשמל וכלי רכב וחלקי אספקה לתעשיית הרכב מהווים חלק ניכר מהייצוא הגרמני לטורקיה. טקסטיל, מוצרי עור ומזון הם הייבוא העיקרי של טורקיה לגרמניה.[16]
יותר משלושה מיליון תיירים גרמניים מגיעים לטורקיה מדי שנה. למעלה מ-4,000 חברות גרמניות פועלות בטורקיה.
