ליאוניד יאקובלביץ' גייקיס (הייקיס, חייקס; 1898, ורשה — 21 באוגוסט 1937, מוסקבה) היה דיפלומט סובייטי ממוצא יהודי, שכיהן כשגרירה השני של ברית המועצות בספרד, במהלך מלחמת האזרחים.
אודותיו
נולד בוורשה ב-1898, שנשלטה אז בידי האימפריה הרוסית, בשם ליאון הייקיס (מכיוון שבשפה הרוסית, העיצור ה' מומר ל-ג' או ח', נודע בהמשך כגייקיס או חייקיס). הוא הושפע בילדותו ממאורעות גדולים בחברה, על רקע מהפכת 1905.
בשנת 1935 מונה לקונסול הכללי של ברית המועצות באיסטנבול[1]. שנה לאחר מכן, נשלח כיועץ לשגרירה הראשון של ברית המועצות בספרד, מרסל רוזנברג. בפברואר 1937 מונה כשגריר במקומו, לאחר שהאחרון נקרא חזרה למוסקבה ובהמשך מצא את מותו במסגרת "הטיהורים הגדולים" שערך סטלין. בתוך זמן קצר, גורלו של גייקיס היה דומה. כמי שלכאורה תמך בעבר[2], ב-1923, במצע האופוזיציה השמאלית הטרוצקיסטית ("הצהרת ה-46"), הוא נרדף כמו רבים אחרים באשמת טרוצקיזם. ביוני 1937 גם הוא זומן לשוב למוסקבה, שם נעצר, עמד למשפט צבאי והוצא להורג בירייה.
לאחר מותו של סטלין, הקולגיה הצבאית של בית המשפט העליון של ברית המועצות פסקה ב-17 בדצמבר 1955 שכל האישומים נגד גייקיס בטלים בדיעבד.
הערות שוליים
