המתיישבים הראשונים שהתיישבו באזור ניו ג'רזי עשו זאת, ככל הנראה, בתום עידן הקרח, בסביבות שנת 10,500 לפנה"ס. מתיישבים אלה היו ככל הנראה תרבות של ציידים נוודים. ההתיישבות הראשונה המתועדת בכתב היא התיישבות של מתיישבים אירופאים. בשנת 1497 ראה המגלה האיטלקיג'ון קבוט את חופי ניו ג'רזי. ג'ובאני דה וראצאנו עבר לאורך החוף בשנת 1524 אולם לא נחת על החוף.
המגלה אשר מיפה את החופים של המדינה היה הנרי הדסון בשנת 1609. ב-4 בספטמבר 1609 נחת הדסון בכף מיי והיה האירופאי הראשון שדרך על חופי המדינה. הדסון חקר את מפרץ דלאוור, ומיפה את חופי המפרץ כאזור נוח להתיישבות. באותה עת התגוררו בשטח המדינה בני שבט הלנאפי.
ההתיישבות האירופאית הראשונה במדינה הייתה התיישבות של מתיישבים פינים ושוודים, אשר בשנת 1638 הקימו את פורט אלפסבורג ששימשה מרכז מסחרי אזורי באותה עת. בהמשך, ניו ג'רזי הפכה למושבה הולנדית, כחלק ממושבת הולנד החדשה שכללה את "אמסטרדם החדשה" (Nieuw Amsterdam) - כיום ניו יורק. אף שההולנדים לא הכירו בבעלות האינדיאנים על השטחים, הם רכשו את האדמות עליהם הם התיישבו (בין היתר את האי מנהטן). בשנת 1664 הפכה ניו ג'רזי לשטח אנגלי עם כניסת צי אנגלי בפיקודו של הקולונל ריצ'רד ניקולס למפרץ ניו יורק וכיבוש המושבה ההולנדית כמעט ללא התנגדות.
לאחר מלחמת האזרחים האנגלית חולקו המושבות של אנגליה באמריקה בין המלך צ'ארלס הראשון לאחיו, לימים המלך ג'יימס השני; ניו אינגלנד נותרה בידי צ'ארלס, ואילו אזור מרילנד וניו ג'רזי הועברו לג'יימס. ג'יימס העניק את שטח מדינת ניו ג'רזי לשני אצילים שהיו נאמנים לבית המלוכה במהלך מלחמת האזרחים: סר ג'ורג' קרטרט והלורד ג'ון ברקלי.
ברקלי מכר מחצית מהמושבה שלו ב-18 במרץ1673 לקבוצה של קווקרים, בראשות ויליאם פן שביקשו להתיישב באזור. ניו ג'רזי חולקה לשתי מושבות - ג'רזי המערבית וג'רזי המזרחית. חלוקה זו הייתה בתוקף בין 1674–1702, עת אוחדו המושבות ומונה מושל מטעם בית המלוכה לשלוט עליהן.
המהפכה האמריקאית
ניו ג'רזי הייתה אחת מ-13 המושבות שמרדו נגד השלטון הבריטי במהלך המהפכה האמריקאית.
ב-2 ביולי1776, יומיים לפני שהקונגרס הקונטיננטלי השני הכריז על עצמאות ארצות הברית משלטון בריטניה, הכריז קונגרס המושבה על עצמו כבית המחוקקים של המדינה, וקיבל את חוקת המדינה. אולם על מנת למנוע מתחים פנימיים בין תומכי ההישארות תחת שלטון בריטניה לבין תומכי העצמאות הכריז הקונגרס כי אם ניו ג'רזי תגיע להסכמה עם בריטניה, החוקה לא תהיה בת תוקף.
במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית נערכו מספר קרבות במדינה, והיא עברה מידי המורדים לצבא הבריטי ושוב לידי המורדים מספר פעמים. בשל קרבות חשובים אלה מכונה המדינה "צומת הדרכים של המהפכה" ("The Crossroads of the Revolution"). ב-25 בדצמבר1776 חצה ג'ורג' וושינגטון עם הצבא הקונטיננטלי את נהר הדלאוור ותקף את הכוחות ההסיאנים הבלתי מוכנים שהיו בטרנטון (קרב זה מכונה כיום "קרב טרנטון"). ב-3 בינואר1777 זכו כוחות האמריקאים בניצחון נוסף בקרב טרנטון השני, והביסו את הפרשים של קורנוואליס. זמן קצר לאחר מכן הפתיע וושינגטון את הכוחות הבריטיים בפרינסטון וכבש את העיר. בקרב מונמאות' לא הצליחו כוחותיו של וושינגטון להביס את כוחותיו של הנרי קלינטון.
ניו ג'רזי הייתה המדינה השלישית שאשררה את חוקת ארצות הברית, שהייתה מאוד פופולרית בניו ג'רזי מכיוון שאסרה על מדינות ניו יורק ופנסילבניה להטיל מכסים על סחורות מניו ג'רזי, אבל התירה לניו ג'רזי להטיל מכסים על סחורות שיובאו למדינה מאירופה. ב-20 בנובמבר1789 הייתה ניו ג'רזי המדינה הראשונה שאשררה את מגילת הזכויות של ארצות הברית.
חוקת המדינה משנת 1776 נתנה זכות הצבעה לכל אזרחי המדינה שהיו להם נכסים מעל סכום מסוים. בפועל, החוקה נתנה זכות הצבעה לנשים ושחורים, אך לא לנשים נשואות שבאותה עת לא יכלו להיות בעלים על נכסים היות שכל נכסי המשפחה נרשמו על שם הבעל. בשנת 1807 העביר הקונגרס המדינתי חוק שפירש את החוקה כך שזכות ההצבעה תחול רק על גברים לבנים.
המאה ה-19
ב-15 בפברואר1804 הייתה ניו ג'רזי האחרונה ממדינות הצפון שהחליטה על ביטול העבדות. ביטול זה לא היה מיידי, והחוק קבע תקופת זמן וביטול חלקי של העבדות. עם תום מלחמת האזרחים האמריקנית נותרו בניו ג'רזי כתריסר עבדים. עם זאת, ניו ג'רזי סרבה בתחילה לאשרר את התיקונים לחוקה האוסרים על עבדות בכל שטחי ארצות הברית.
במהלך מלחמת האזרחים לא נערכו קרבות בשטח המדינה, אולם כ-80,000 מתושבי המדינה נלחמו עם כוחות הצפון.
בשנת 1844 נחקקה חוקת המדינה השנייה, והמחוזות של המדינה הפכו אזורי בחירה עבור סנאט המדינה.
במהלך המהפכה התעשייתית הפכה העיר פאטרסון למרכז תעשייתי. כלכלת המדינה עברה מבסיס חקלאי לבסיס תעשייתי, בעיקר ייצור טקסטיל, והתחבורה במדינה השתפרה עם הנחת מסילות ברזל וייסוד קווי ספינות קיטור.
המאה ה-20
במהלך שנות ה-20 צמחה כלכלת המדינה, אולם הכלכלה נפגעה בצורה קשה בשפל הכלכלי הגדול.
בשנות ה-60 אירעו במדינה מספר מהומות על רקע גזעי, הראשונה שבהם ב-2 באוגוסט1964, ומספר מהומות נוספות בשנת 1967 ו-1971.
בשנת 2012 בין התאריכים 23/10/12-25/10/12 פגעה סופת ההוריקן סנדי במדינת ניו ג'רזי, בסופה נספו עשרות בני אדם ונגרם נזק לרכוש במיליארדי דולרים.
ניו ג'רזי מחולקת לשלושה אזורים גאוגרפיים: ניו ג'רזי הצפונית, המרכזית והדרומית. ניו ג'רזי הצפונית מהווה חלק ממטרופולין העיר ניו יורק, ותושבי האזור מיוממים לניו יורק (עובדים במהלך היום בניו יורק ושבים בלילה לבתיהם). מרכז ניו ג'רזי הוא אזור פרוורי ברובו, בעוד שדרום ניו ג'רזי מהווה חלק ממטרופולין פילדלפיה שבפנסילבניה.
וודרו וילסון, מושל ניו ג'רזי והנשיא ה-28 של ארצות הברית
בירת מדינת ניו ג'רזי היא העיר טרנטון. מושל המדינה הנוכחי הוא פיל מרפי מהמפלגה הדמוקרטית.
מושל ניו ג'רזי נחשב למושל בעל הסמכויות הרבות ביותר מכל מושלי מדינות ארצות הברית. המושל נבחר בבחירות כלל מדינתיות ובסמכותו למנות בעלי תפקידים רבים. עד שנת 2006 כיהן המושל גם כיו"ר סנאט המדינה, ובכך שלט למעשה גם על סדר היום של הרשות המחוקקת. תיקון לחוקת המדינה משנת 2005 שינה מצב זה.
בניו ג'רזי יש כיום 566 ערים ועיריות. כל שטחי המדינה שייכים לערים ועיריות אלה ואין שטחים שאינם שטח עירוני מסוג זה. ישנם חמישה סוגי שלטון מקומי בניו ג'רזי. מרבית ההבדלים הם היסטוריים וכיום ההבדלים המהותיים העיקריים הם בין רבעים, ערים ועיירות.
בבחירות לנשיאות ארצות הברית נוטה המדינה להצביע עבור המפלגה הדמוקרטית. הסנאטורים המייצגים את ניו ג'רזי בסנאט הם בוב מננדז וקורי בוקר, חברי המפלגה הדמוקרטית. רוב המושבים בקונגרס המדינתי של ניו ג'רזי מוחזקים בידי המפלגה הדמוקרטית.
ניו ג'רזי מחולקת מבחינה אדמיניסטרטיבית ל-21 מחוזות. חלוקה זו קיימת החל מראשית המאה ה-19, והיא מתבססת על חלוקה הקיימת מהתקופה הקולוניאלית.
תשעה הנבחרים של כל מחוז ומחוז נקראים "אנשים חופשיים" (Freeholder) ומכהנים יחד במועצת נבחרי האנשים החופשיים (Board of Chosen Freeholders) המנהלים כל מחוז.
בחלק מהחוזות המועצה משמשת הן כגוף מחוקק (חקיקה מקומית) ומפקח והן כגוף מבצע. בחלק מהמחוזות המועצה היא גוף מחוקק ומפקח בלבד, ואדם נוסף "פקיד המחוז" (County Executive) הנבחר בבחירות ישירות מכהן כגוף מבצע.
חוקת מדינת ניו ג'רזי
חוקת המדינה[1] אומצה בשנת 1947. החוקה קובעת כי במדינה יהיו שני בתי מחוקקים - סנאט בן 40 חברים, ואספה מכוננת של 80 חברים. כל אחד מ-40 מחוזות הבחירה בוחר סנאטור אחד ושני חברי בית נבחרים. בכל מחוז נבחר כל שנה המסתיימת בספרה זוגית שני חברי בית הנבחרים לתקופה של שנתיים. הסנטורים נבחרים כל שנה המסתיימת בספרה 1, 3 ו-7, ומכהנים בהתאמה שנתיים או ארבע שנים.
בית המשפט העליון של ניו ג'רזי
בית המשפט העליון של ניו ג'רזי מורכב מנשיא בית המשפט העליון ומששה שופטים. כל השופטים ממונים על ידי מושל ניו ג'רזי בעצת ובהסכמת רוב חברי סנאט המדינה. השופטים מכהנים תקופה של שבע שנים, לאחריה הם יכולים להיות ממונים לתקופות נוספות של שבע שנים עד הגיעם לגיל 70.
כלכלה
אטלנטיק סיטי, במבט דרומה, היא עיר נופש השוכנת לאוקיינוס האטלנטי, המהווה את מרכז תעשיית ההימורים של ניו ג'רזי
המחלקה לאנליזה כלכלית[2] של ניו ג'רזי העריכה את התוצר הכולל של המדינה בשנת 2018 ב-640 מיליארד דולרים[3]. ההכנסה הממוצעת לתושב בניו ג'רזי, $51,358, היא השלישית בגובהה בארצות הברית. התקציב החציוני של משק בית הוא $55,146 - הגבוה מבין מדינות ארצות הברית. שניים ממחוזות המדינה כלולים ברשימת 100 המחוזות העשירים בארצות הברית. לנשים במדינה הכנסה ממוצעת לנפש הגבוהה ביותר מבין מדינות ארצות הברית.
התוצרת החקלאית של המדינה כוללת בקר, סוסים, ירקות, פירות, אגוזים, מאכלי ים ומוצרי חלב. המדינה מייצאת בעיקר חמוציות וחצילים. העיר האמונטון בדרום המדינה ידועה בייצור האוכמניות שלה, ונחשבת "בירת האוכמניות העולמית".
עיקר התוצרים התעשייתיים של המדינה כוללים מוצרים כימיים ותרופות, וכן מוצרי חשמל ודפוס. תיירות מהווה מרכיב חשוב בכלכלת המדינה - נכון לשנת 2001 המדינה מרוויחה למעלה מ-30 מיליארד דולר מדי שנה מתיירות.
בניו ג'רזי מצוי מתקן אחסון הנפט הגדול ביותר מחוץ לאסיה (רק במזרח התיכון מצויים מתקני אחסון גדולים יותר).
ניו ג'רזי מובילה בין מדינות ארצות הברית במספר החברות שהנהלתן נמצאת במדינה. 100 מתוך 500 החברות הגדולות בארצות הברית ממוקמות בניו ג'רזי.
סדרות טלוויזיה רבות וסרטי קולנוע רבים צולמו או מתרחשים בניו ג'רזי.
דרמת הטלוויזיה הסופרנוס מתארת את חייה של משפחת פשע מאורגן בניו ג'רזי, מצולמת ברחבי המדינה.
סצנות רבות מהסרט הסנדק משנת 1972 צולמו בניו ג'רזי, שהידועה שבהן - הסצנה בה אומרים "עזוב את האקדח, קח את הקנולי" צולמה על גדת נהר ההדסון.
הסרט ביג בכיכובו של טום הנקס משנת 1988 צולם במדינה וכן הסרט "מלחמת העולמות" משנת 2005, וזאת מאחר שתשדיר הרדיו המקורי של אורסון ולס מתרחש בעיירה גרוברז מיל במדינה. רבים מסרטיו של הבמאי קווין סמית' מתרחשים בניו ג'רזי.
ספורט
לניו ג'רזי שלוש קבוצות בליגה העליונה, אולם שתיים מהן - החברות בליגת הפוטבול הלאומית (NFL) - משייכות עצמן לעיר ניו יורק.
הכביש הראשי העובר במדינה - הניו ג'רזי טרנפייק הוא אחד הכבישים הידועים והעמוסים ביותר בארצות הברית. כביש אגרה זה מקשר בין מדינת דלאוור לבין העיר ניו יורק, ומכונה בקיצור
"הטרנפייק" ("the Turnpike" ) היינו "כביש האגרה המהיר".
כביש עיקרי נוסף הוא גארדן סטייט פארקווי (Garden State Parkway) העובר לאורך הגבול של המדינה עם מדינת ניו יורק ומקשר את מטרופולין ניו יורק עם אטלנטיק סיטי.
נמל התעופה הבינלאומי ניוארק ליברטי הוא אחד משדות התעופה העיקריים של ארצות הברית, ואחד משלושת שדות התעופה המשמשים את מטרופולין העיר ניו יורק.
מערכת ההשכלה הציבורית של ניו ג'רזי נחשבת לאחת הטובות ביותר בארצות הברית. בעיר פרינסטון מצויים שניים ממוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בעולם, אוניברסיטת פרינסטון והמכון למחקר מתקדם.
54% מבוגרי בתי הספר התיכונים ממשיכים ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות (המדינה השנייה בהישג זה אחרי דקוטה הצפונית בה מספר מסיימי התיכון הממשיכים ללמוד במוסדות השכלה גבוהה הוא 59%). במסצ'וסטס אחוז זהה (54%) של בוגרים הממשיכים למוסדות השכלה גבוהה. בניו ג'רזי מתגוררים יותר מהנדסים ומדענים מבכל מדינה אחרת של ארצות הברית[9].
.svg)
.jpg)
.jpg)
