עד 1972 עמד בראשה של סרי לנקה המושל הכללי, וחוקת סרי לנקה שנחקקה באותה שנה יצרה משרה זו. בשנים הראשונות היו לנשיא בעיקר סמכויות ותפקידים סמליים, ועיקר הכוח ניתן לראש ממשלת סרי לנקה. ב-1978 תוקנה החוקה, ושיטת הממשל בסרי לנקה, שהייתה מבוססת על המודל הבריטי, שונתה למודל דומה יותר לשיטה הנהוגה בצרפת. במהלך מערכת הבחירות של 1994 הבטיחה צ'נדריקה קומרטונגה כי תשיב את שיטת הממשל הישנה, אך בסופו של דבר השיטה לא השתנתה.
הנשיא נבחר בבחירות ישירות, והוא אינו שואב את כוחו מהפרלמנט. הוא עומד בראש הצבא והממשלה, והוא ממנה תחתיו את ראש הממשלה. בסמכותו של הנשיא גם לפזר את הפרלמנט. על אף הדמיון לשיטה הצרפתית, בפועל, נשיא סרי לנקה דומיננטי ממקבילו הצרפתי. באופן מסורתי, עוסק נשיא צרפת בעיקר במדיניות חוץ וביטחון. נשיא סרי לנקה, לעומתו, מעורב בכל תחומי הפעולה של ממשלתו, ובסמכותו אף להחזיק במשרד ממשלתי. כן נהנה הנשיא מחסינות. הדחת הנשיא בידי הפרלמנט טעונה רוב של שני שלישים מחבריו.
.svg)
