עֻמַר אַבּוּ א-נַּסְר (בערבית: عمر أبو النصر, תעתיק מדויק: עמר אבו אלנצר; 1888–1960) היה סופר והיסטוריוןלבנוני. כתיבתו התמקדה בחיבורים עממיים היסטוריים, ובכלל זה 28 ספרים על אישים בהיסטוריה הערבית והאסלאמית, וסגנונו מאופיין במיזוג יסודות חדשים ועתיקים כאחד.[1]
נולד וגדל בביירות ועבד בעיתונות בלבנון, בסוריה ובמצרים. הוציא לאור את העיתון "אל-ג'אמעה א-סוריה" (האוניברסיטה הסורית, الجامعة السورية) בשנת 1919 ואת כתב העת "אל-ג'אמעה אל-מוסוורה" (האוניברסיטה המצולמת, الجامعة المصورة) בשנת 1923.
