פרנסואה בוזיזה יאנגובונדה (François Bozizé Yangouvonda ; יליד 14 באוקטובר1946, מואילה, גבון) הוא מדינאי מרכז אפריקאי, מנהיג פוליטי וצבאי; שר ההגנה (1979—1981), שר ההסברה והתרבות (1981—1982) ונשיא הרפובליקה המרכז אפריקאית (2003—2013). הוא עלה לשלטון בהפיכה צבאית שהפילה את הנשיא אנז'ה-פליקס פטאסה. לאחר שנתיים "תקופת מעבר", זכה בוזיזה בבחירות לנשיאות בשנת 2005.
ביוגרפיה
קריירה צבאית ופוליטית
פרנסואה בוזיזה נולד ב-14 באוקטובר 1946 במוילה שבגבון. הוא נכנס לשירות צבאי ובשנת 1975 הוא הועלה לדרגת קפטן ובשנת 1978 הקיסר ז'אן-בדל בוקאסה העלה אותו לדרגת גנרל בריגדיר. לאחר הפלת המשטר הדיקטטורי של בוקאסה בשנה שלאחר מכן, עלה דויד דאקו לשלטון במדינה, שמינה את בוזיזה לשר ההגנה.[1] בתקופת שלטונו של אנדרה קולינגבה, שימש בוזיזה מ-1981 עד 1982 כשר ההסברה והתרבות,[2] אך מאוחר יותר Kolingba האשימו אותו בהכנת הפיכה וביולי 1989 הוא נעצר ב קוטונו ( הרפובליקה של בנין ) . הוא נכלא ועונה, אך בדצמבר 1991 זיכה אותו בית משפט בבנגוי
ב-22 באוגוסט 1993 הודיע פרנסואה בוזיז על מועמדותו לבחירות לנשיאות, אך הפסיד בסיבוב הראשון וקיבל 1.5% מהקולות[3] במשך שנים רבות נחשב בוזיזה לתומכו של פטאסה, וסייע לו לדכא את מרידות הצבא ב-1996 וב-1997. בעיקר בזכות אלה, מונה בוזיזה לראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של הרפובליקה המרכז אפריקאית.
מחולל הפיכות
ב-28 במאי 2001 בוצע ניסיון הפיכה כושל נגד הנשיא פטאסה.[4] ב-26 באוקטובר הודח הגנרל בוזיזה מתפקידו כראש המטה הכללי של הצבא באשמת מעורבות בניסיון ההפיכה.[5] ב-3 בנובמבר ניסו הרשויות לעצור אותו, אך בוזיזה התנגד וכתוצאה מכך נלחם. במהלך חמשת ימי לחימה גורשו הגנרל ותומכיו ממעוזם בצפון בנגוי ונמלטו צפונה לצ'אד.[6][7]
ב-25 באוקטובר 2002 ניסו כוחותיו של בוזיזה להפיל את פטאסה. בבנגוי הבירה החלו קרבות בשימוש בתותחים - תחילה בחלק הדרום-מערבי של העיר, באזור שדה התעופה ואחר כך בצפון; הקרב התרחש גם ליד ארמון הנשיאות.[8] בקרב עם המורדים, בנוסף לכוחות הממשלה, נשלחו חיילים לובים ו-1,000 לוחמים לעזור לנשיא, מפקד תנועת השחרור של קונגו, ז'אן פייר במבה.[9] במהלך שישה ימי לחימה בבירה הובסו המורדים. אך לאחר שגירשו אותם מהבירה, החלו בעלות הברית לבזוז את בנגוי ולבצע אלימות כלפי תושביה, ששימש כעילה להאשים את הנשיא פטאסה בניצול כוחו ובבגידה.
בפברואר 2003, הקונגולזים, בראשותו של ז'אן-פייר במבה, הדף את חייליו של בוזיזה כמעט עד לגבול עם צ'אד.[10]
נשיא
ב-15 במרץ 2003 נכנסו תומכיו של בוזיזה, בתמיכת ארטילרית, לבירת המדינה.[11] הם כבשו את שדה התעופה ואת מעונו של ראש המדינה, ואז את תחנת הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים.[10] הנשיא פטאסה היה באותו הרגע בניז'ר השכנה בפסגת ארגון מדינות אזור סאהל. פרנסואה בוזיזה טען ש"הפלת המשטר הקודם מאפשרת ליצור תנאים לרפורמות דמוקרטיות אמיתיות".[12]
כתוצאה מההפיכה פרצה מלחמת אזרחים וכוחות האו"ם הוחזרו למדינה.
ב-5 בדצמבר 2004 התקיים במדינה משאל עם ובעקבותיו אומצה חוקה חדשה שקבעה צורה של רפובליקה מעורבת[3].
בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות שהתקיימו בשנת 2005, פרנסואה בוזיזה זכה עם 64.60% מהקולות.[3]
בשנת 2007 הסתיימה מלחמת האזרחים בהסכם עם מרבית קבוצות המורדים. נציגים נכללו בממשלה. עם זאת, מכיוון שהקבוצות עצמן לא פורקו מנשקם, הן שמרו על השפעתן. גורם סיכון נוסף ל- CAR היה סכסוכים במדינות שכנות (DRC, אוגנדה, סודאן), ממנה הגיעו כלי נשק ופלשות חמושים פלשו. הממשלה לא שלטה במלואה בשטח המדינה .[13]
ב-1 בדצמבר 2010 חתם פרנסואה בוזיזה על צו טיהור מוחלט של שמו של הדיקטטור לשעבר ז'אן-בדל בוקאסה, בוזיזה כינה את בוקאסה "הומניסט גדול" ו"בן האומה, המוכר על ידי כולם כבנאי גדול" והדגיש "אני רוצה לדבר על בוקאסה. הוא בנה את הארץ, והשמדנו את כל מה שבנה".[14][15]
בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-23 בינואר 2011, בוזיזה נבחר מחדש עם 64.37% מהקולות.[3]
הדחתו
בדצמבר 2012 האשימו המורדים את הממשלה בכך שהיא לא עומדת בתנאי הסכמי השלום שנחתמו בשנת 2007והשתלטו על ערים מרכזיות רבות באזורי מרכז ומזרח המדינה. ב-11 בינואר 2013 נחתם הסכם הפסקת אש בבירת גבוןליברוויל. המורדים סירבו לדרוש את התפטרותו של נשיא הרפובליקה המרכז-אפריקאית, פרנסואה בוזיזה, בתורם עד 18 בינואר היה עליהם למנות נציג האופוזיציה לתפקיד ראש ממשלת המדינה.[16] ב-17 בינואר, ראש הממשלה פוסטאן-ארקאנז' טואדרה הוחלף בניקולס טיאנגאייה, מועמד מהאופוזיציה.[17]
ב-24 במרץ 2013 השתלטו לוחמי קואליציית המורדים "סלקה" על ארמון הנשיאות בבנגוי. הנשיא בוזיזה נמלט מהבירה לקמרון.[18] מנהיג המורדים מישל דיוטודיה הכריז על עצמו כנשיא, והבטיח לארגן בחירות בקרוב.[19]
בוזיזה ניסה להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2015 אך נדחה מרישום בוועדה הבחירות המרכזית. הוא חי בגלות בבנין, אך שב למדינה בסוף 2019.[20]
על פי החלטת בית המשפט החוקתי ב-3 בדצמבר 2020, לא אושר לבוזיזה להתמודד כמועמד לבחירות הנשיאותיות ב-27 בדצמבר 2020. לאחר מכן, הממשלה האשימה אותו בניסיון הפיכה.[21]
